המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה שני מדריכים חדשים שמטרתם לסייע לתעשייה המחזיקה בחומרים מסוכנים להיות מוכנה יותר לרעידת אדמה. במסגרת זו, אחד המדריכים מציע מתודולוגיה לקיום סקר עמידות ראשוני של המבנים במפעלים. המדריך השני מציע פתרונות פשוטים לבעיית עיגון של ציוד במפעלי חומרים מסוכנים. כל אחד מהמדריכים כולל דוגמאות שניתן להיעזר בהן.
המשרד להגנ"ס מדגיש שהמדריכים לא מחליפים בדיקה פרטנית ומעמיקה אלא נועדו לספק תמונת מצב ראשונית או פתרון לבעיות פשוטות.
לדברי המשרד, ישראל נמצאת באזור מועד לרעידות אדמה בשל מיקומה לאורך בקע ים המלח. עדויות היסטוריות ומדעיות מראות כי רעידת אדמה הרסנית יכולה להתרחש בישראל בכל רגע. פגיעת רעידת אדמה במפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים עשויה להוביל לשחרור בלתי מבוקר של חומ"ס ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור.
לכן, המשרד פועל לשיפור עמידותם של מתקני חומ"ס לרעידות אדמה, שכן רבים מהם לא נבנו להתמודד עם תרחישי רעידת אדמה חזקה. תהליך זה דורש מומחיות, משאבים וזמן ונעשה בדרך כלל לפי דרישות רגולטוריות. שני המדריכים הנוכחיים שפרסם המשרד הם וולונטריים ונועדו לסייע למפעלים בעיגון פשוט של ציוד ובביצוע סקר שנועד לייצר תמונת מצב של עמידות המפעל.
שני המדריכים מצורפים בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
מדריך אחד מבין השניים שפורסמו נועד כאמור לספק פתרונות לבעיות עיגון במפעלי חומרים מסוכנים. המשרד מדגיש שהמדריך לא נותן מענה מלא להיערכות המפעל לרעידת אדמה אך יכול לצמצם את הסיכוי לאירוע חומרים מסוכנים משמעותי.
לפי המשרד, מאחר שמפעלי חומרים מסוכנים לא ממהרים לבצע את תהליך ההיערכות לרעידת אדמה הרצוי, כלומר לפנות למומחים שיבצעו בדיקת עמידות, בעיקר כי הוא מצריך משאבים רבים, המשרד בחר לפרסם מדריך המציע פתרונות פשוטים וזולים יחסית לחלק ניכר מבעיות העמידות במפעלי חומ"ס.
המדריך כולל תמונות להמחשה של מתקנים וליקויים הקשורים ברעידות אדמה. בנוסף לכך, לכל סוג של ציוד יש שאלון שנועד לעזור למפעל להבין מה מצב הציוד ואם הוא עמיד לרעידות אדמה. למשל, מכלי אחסון יכולים להכיל שבר או סדק שיביאו לדליפת חומר מסוכן ברעידת אדמה. יש מספר שאלות במדריך שיש לענות עליהן כדי להבין באיזה מצב נמצאים מכלי האחסון במפעל. בהתאם לכך, יש טבלת שאלות המיועדת לכל ציוד בנפרד.
על אף שמדובר במדריך שמיועד ליישום לא על ידי מומחים, הוא מנחה להדריך את אנשי המפעל שצפויים לעסוק בנושא.
עוד לפי המדריך, הסיבה העיקרית לנזקים ברעידות אדמה היא תזוזה או היפוך של ציוד. לכן יש צורך לתכנן את עיגון הציוד אשר לפעמים מעוגן לבסיס שלא מחובר כראוי לרצפת הבטון. בעת רעידת אדמה, תזוזות גדולות עלולות להזיז גם ציוד שמחובר היטב לרצפה ולגרום לחומרים מסוכנים לדלוף. אך אפשר למנוע זאת באמצעות חיבור גמיש בין הציוד לצנרת והמובלים.
כיצד מתכננים עיגון של ציוד לפי המדריך? ניתן להשתמש בפרוצדורה המבוססת על מדריך FEMA-412. היא לא דורשת ידע הנדסי רב ומסייעת לבחור את שיטת העיגון המתאימה, כך לפי המדריך. ניתן לבצע את העיגון עצמו על בסיס המדריך – אך בזהירות רבה. לאחר שצוותי המפעל שקיבלו הדרכה בוחרים את שיטת עיגון הציוד, יש לעבור לתכנון מפורט של אביזרי החיבור של העיגון. בשלב זה נדרש ידע של מהנדס אזרחי או מהנדס מכונות שעברו הדרכה מתאימה.
מדריך נוסף שפרסם המשרד להגנ"ס מציע מתודולוגיה לקיום סקר עמידות ראשוני במפעלי חומרים מסוכנים. הסקר נעשה באמצעות סיור מהיר באתר והוא וולונטרי. ניתן להעביר את התוצאות למשרד כדי לסייע לו לקבל תמונת מצב ברורה על עמידות מפעלי חומרים מסוכנים בארץ בפני רעידת אדמה. כך הוא יוכל לתעדף את המפעלים שנמצאים בסיכון גבוה יותר.
לפי המדריך, פיזור חומ"ס באוויר עלול לגרום לנזקים חמורים כתוצאה משרשרת התפוצצויות שתיגרם ממפגש בין מספר חומרים באוויר (התלקחות). הנזקים עלולים להיות פיזיים, סביבתיים וכספיים.
על רקע זאת החליט המשרד לפרסם 3 מתודולוגיות שונות שבעזרת אחת מהן, לבחירת המפעלים, הם יוכלו לבחון במהירות את הסיכון שלהם עקב אירוע רעידת אדמה ולפתח שיטות לשיפור עמידותם. המתודולוגיה מאפשרת לדרג מתקנים שנמצאים בתוך המפעל בהתאם למידת עמידותם לרעידת אדמה, וכל מפעל מקבל ציון בהתאם לעמידותו הכללית.
לפי המדריך, הפגיעה במתקני חומרים מסוכנים יכולה להיות משני סוגים: התמוטטות ו/או דליפת חומרים לסביבה. בעוד שהתמוטטות תגרום נזק מקומי, דליפה עלולה להשפיע למרחק רב – הן משום שתגרום לשריפה והן בשל סכנת שאיפת החומרים המתפשטים באוויר.
לכן, המדריך מציע לבצע סקרים ויזואליים מהירים (Rapid Visual Screening – RVS). מדובר בדרך מהירה ויעילה להערכה ראשונית וגסה של העמידות הסיסמית של קבוצת מבנים. הסקר המוצע במדריך מאפשר לקבל תמונת מצב השוואתית בין מבנים ולדרג אותם לקראת המשך טיפול בהתאם לרמת הדחיפות.
עם זאת, במדריך מצוין שהסקר לא נועד לבדוק עמידות של מבנה ספציפי אלא לתת תמונה כללית יותר של השוואה בין מבנים שונים בתוך קבוצה.
המדריך מביא גם דוגמה לפרמטרים שהובאו בחשבון במהלך סקר דומה שנערך באחת מחברות התעשייה הפטרוכימית בארץ בשנים 2012-2010.
לבסוף, המדריך מציע הוראות שימוש לטופס הסקר בהתאם לסוג המבנה. למשל, הוראות שימוש לטופס מבנה בטון או פלדה.
שני המדריכים שפורסמו אמנם וולונטרים, אך יש גם רגולציה מחייבת בנושא היערכות לרעידות אדמה של מפעלי חומ"ס. בעקבות החלטת ממשלה מ-2010 הוטל על המשרד להגנ"ס לגבש הנחיות במטרה לשפר את עמידות מפעלי חומרים מסוכנים בפני רעידות אדמה ולפקח על יישומן.
בהתאם לכך, בשנת 2016 המשרד פרסם את ההנחיות להערכות ושיפור עמידות מפעלים עם חומ"ס לרעידות אדמה, והגדיר את המפעלים שנמצאים בדרגת סיכון המצריכה בחינה והיערכות לקראת רעידת אדמה. בשנת 2019 פורסמה גרסה נוספת של המדריך.
לפני כשנתיים דיווחנו שהמשרד להגנ"ס מצא כי בישראל יש 149 מפעלים עם חומ"ס הנדרשים לעמוד בהנחיות היערכות לרעידות אדמה. רובם כבר השלימו את העמידה בהנחיות, שבחלקם נדרשו לבצע התאמות מיגון ייעודי לשם כך.
אם השנים, המשרד להגנ"ס פרסם מסמכים נוספים, שמסייעים למפעלים לעמוד בדרישות. אחד המסמכים הוא מדריך לניהול סיכונים ומניעת אירועי חומרים מסוכנים, שמשלב בתוכו גם את הנושא של רעידות אדמה ושל סייבר. הגרסה האחרונה של המדריך הנ"ל פורסם לפני כשנתיים.
המשרד להגנ"ס פרסם לפני כשנתיים הנחיות מעודכנות להכנת סקר סיכוני חומרים מסוכנים כתוצאה מרעידת אדמה. הסקר נדרש כחלק מתסקירי השפעה על הסביבה שמקורות סיכון נדרשים להכין, לרוב במסגרת בקשת היתר בנייה.
לילך פדלון, ראש המערך הלאומי לחומרים מסוכנים ולחירום במשרד להגנ"ס: "ישראל נמצאת באזור בעל סיכון סייסמי, ולכן היערכות מראש היא המפתח לצמצום סיכונים ולהגנה על הציבור והסביבה. המדריכים החדשים שפרסמנו מציעים פתרונות מעשיים, פשוטים וזמינים, שניתן ליישמם במהירות לשיפור עמידות מתקני חומרים מסוכנים ברעידות אדמה. הם מהווים כלי נוסף לחיזוק הביטחון הסביבתי ולהבטחת תגובה יעילה וייעודית במקרה של אירוע חירום".
---
מסמכים רלוונטיים: