נחל אשלים, שהיה סגור משנת 2017 בעקבות דליפת שפכי התעשייה של מפעל "רותם אמפרט" בנגב, נפתח שוב למטיילים.

ההחלטה על פתיחת הנחל מגיעה לאחר סקר סיכונים שבחן את הסיכון למטיילים ועובדי רשות הטבע והגנים. סקר הסיכונים, אותו הובילה חברת 'אדמה – אפיון ושיקום אתרים בע"מ' המתמחה בטיפול בזיהומי קרקע ומי תהום, בשיתוף חברת TAUW ההולנדית, התבסס על סדרת דיגומי קרקע ודיגום מי הגבים בנחל בשבועות האחרונים והשוואתם לערכי הסף מבוססי סיכון אשר חושבו לאתר. במקביל נערכה בחינה של רמת הסיכון אליו צפויים להיחשף השוהים בנחל.

בבדיקות נמצא כי ריכוז המזהמים לאורך הנחל נמוך מערכי הסף המהווים סכנה לבריאות הציבור. לאור תוצאות אלה ולאחר התייעצות עם משרד הבריאות, אושר כי אין מניעה לאפשר כניסת מבקרים לנחל אשלים.

כתבות רלוונטיות:

1. האם גופים פיננסים ישקללו את הסיכון מפגיעה בערכי טבע? 28/11/2019
2. לראשונה: תביעה ייצוגית ממשלתית על פגיעה בטבע, 03/05/2018
3. חקירה פלילית בגין דליפת החומצה במפעל רותם אמפרט, 04/07/2017
4. דליפת שפכים חומציים ממפעל רותם לנחל אשלים, 02/7/2017
5. מידע נוסף על שפכים תעשייתיים | Infospot

פגיעה אקולוגית קשה

ביולי 2017 נפרצה הדופן בבריכת אידוי שפכי התעשייה של מפעל "רותם אמפרט". הבריכה הכילה מי גבס חומציים, ובין 100-200 אלף מ"ק מהם זרמו לנחל אשלים במשך כ-48 שעות, לאורך של יותר מ־20 ק"מ, עד לבריכות איגום זמניות הסמוכות לים המלח.

בעקבות דליפת השפכים, כביש 90 הסמוך נסגר לתנועה למשך מספר שעות ונזק רב נגרם לחי ולצומח בנחל. על פי דיווחי רשות הטבע והגנים, גובה המים בחלק מהנקודות בקניוני הנחל הגיע לגובה של 10 מטרים. הנחל המוגדר ברובו כשמורת טבע ספג פגיעה אקולוגית קשה, ותמונות של גוויות היעלים נהפכו לסמל שמייצג את האירוע הקשה. הנחל נסגר לתנועת מטיילים עד להודעה חדשה.

מיד לאחר האירוע, החלו עבודות להערכת הנזק ושיקום הנחל, במקביל למציאת פתרונות למניעת הישנות מקרה דומה.

החקירה הפלילית עדיין בעיצומה

בעקבות האירוע, 4 בכירים במפעל זומנו לשימוע, ובסיומו הוחלט על פתיחת בחקירה פלילית אותה מנהלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנ"ס.

נכון להיום, 3 שנים לאחר פתיחת החקירה, היא עדיין מתנהלת. מהמשרד להגנ"ס הסביבה נמסר כי: "החקירה הפלילית שמנהלת המשטרה הירוקה נמצאת בעיצומה, בשלבים מאוד מתקדמים, ומטבע הדברים לא נוכל להרחיב בנושא זה. בתיק זה בוצעה שורה של פעולות חקירה מורכבות, גלויות וסמויות, הכוללות מגוון כלים ופעולות כמו חקירות באזהרה, גביית עדויות, חיפושים, צווים ועוד."

תקדים: תביעה ייצוגית מטעם המדינה

כשנה לאחר האירוע הגישה רשות הטבע והגנים תביעה ייצוגית תקדימית בשם המדינה בגין הנזק סביבתי לנחל אשלים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה גוף ממשלתי מגיש תביעה ייצוגית בגין נזק סביבתי. הטענה הייתה כי הנזק שנגרם לנחל אשלים כתוצאה מקריסת בריכת גבס של "רותם אמפרט" הוא נזק לכלל הציבור, לא רק בהיבט של מימון שיקום הנחל, אלא גם פיצוי כלל הציבור בגין הפגיעה בטבע ובמערכת האקולוגית.  

במסגרת התביעה הייצוגית, הוגשה חוות דעת כלכלית שהעריכה את משך ועלות השיקום שיאפשרו את פתיחת השמורה למבקרים, ובנוסף כימתה את הנזקים ההפיכים והבלתי הפיכים שנגרמו לטבע ולציבור ב-397 מיליון ₪. סכום זה כולל את שיקום הנחל וסביבתו (202 מיליון ₪) וכן את הפיצוי עבור הנזק האקולוגי. שיטות ההערכה הביאו לביטוי את העובדה שבמקרים של פגיעה בטבע אין מחיר שוק אמיתי, שכן נחל אשלים הוא "מוצר" ציבורי.

התביעה האזרחית עדיין מתנהלת וטרם התקבלה החלטה או הסדר פשרה. אירוע זה, לצד דליפת הנפט בשמורת עברונה שהסבה גם היא נזק סביבתי כבד, הביא לתקדים משפטי – תביעה אזרחית של המדינה על נזק סביבתי.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: