פסולת גולמית מרפתות פוזרה כדשן בשטחים חקלאיים, בכמויות גדולות, ללא טיפול מקדים ובניגוד להוראות החוק, כך התגלה בסיורים של המשרד להגנת הסביבה במהלך חודשי הקיץ האחרונים. התופעה הזו, במיוחד בחודשי הקיץ, יוצרת מפגעי ריח, ריבוי של זבובים והפצת זרעים, עשבים ומחלות שפוגעות בקרקע ובצמחים.
בעקבות הממצאים, המשרד להגנ"ס הטיל צווי ניקיון וקנסות על בעלי רפתות וחקלאים.
אלא שגורמים איתם שוחחנו אמרו שמדובר בתופעה מוכרת הנובעת מכך שהמשרד להגנ"ס ומשרד החקלאות מתירים פיזור זבל ופרש של בעלי חיים, בשדות חקלאיים, תחת תנאים מסוימים, אך מתקשים לפקח עליהם. משום כך, ומכיוון שהחלופות יקרות יותר – יש חקלאים שחורגים מהתנאים ומרחיבים את השימוש בזבל באופן שגורם למפגעי ריח, פוטנציאל למפגעים תברואתיים ובריאותיים, חשש מזיהום קרקע ומי תהום, פגיעה אפשרות בגידולים חקלאיים ופגיעה במתקני הטיפול החלופיים.
הפרטים לפניכם.
סרטון: פיזור זבל בעלי חיים גולמית בשדות חקלאיים (04.2017)
כתבות רלוונטיות:
בעקבות תלונות של תושבים נערכו מספר סיורים על ידי אנשי המשרד להגנ"ס באזורים חקלאיים בצפון הארץ ובדרומה. בסיורים התגלה פיזור של פסולת גולמית מרפתות בשדות חקלאיים, שלא לפי ההנחיות. בעקבות הממצאים, במחוז הצפון הוטלו צווי ניקיון המחייבים את בעלי המשקים ומפטמות הבקר להסיר את המפגע. במחוז הדרום ניתנו קנסות רבים לבעלי רפתות ולחקלאים בגין השלכת זבל המכיל רימות.
המשרד להגנ"ס מציין כי פינוי זבל רפתות שלא על פי ההנחיות הוא אחד הגורמים למפגעי הזבובים שמהם סובלים תושבי הנגב המערבי. גם במרכז הארץ מורגשת עלייה במטרדי הזבובים הנגרמת מהכנת השדות החקלאיים לזריעת קיץ באמצעות פיזור זבל גולמי וגם קומפוסט אשר גורמים למטרדי ריח.
המשרד להגנת הסביבה, לאחר שהגיע להסכמות עם משרד החקלאות בשנים האחרונות, מתיר פיזור זבל רפתות בשדות חקלאיים לאחר שעברו טיפול ראשוני ברפת (קילטור), כתלות בסוג הגידול, מרחק ממבני מגורים, עונת השנה ופרמטרים נוספים.
כך, לאחר תהליך של קילטור (שבו הופכים ומאווררים את הזבל בשטח הרפת עצמה, וגורמים לה להתייבש ולעבור תהליכי פירוק אירוביים ראשוניים) הרפתן יכול לאסוף את הזבל מהרפת ולמסור אותם לחקלאי שיפזר אותם, כפי שהם, כדשן לגידולים החקלאיים. חושב לציין כי תהליך הקילטור אמור להפחית את הריחות ומפגעי הזבובים אך הוא אינו מפחית במידה מספקת את רמת הפתוגנים (גורמי מחלות).
הבעיה היא שקשה לפקח על איכות תהליך הקילטור ברפת, ולוודא כי הזבל שמפוזר בשדה אכן יבש, יציב ומאוורר כנדרש. בסופו של דבר, כפי שהמשרד להגנ"ס מעיד בעצמו, ישנם חקלאים (גם בעלי רפתות וגם מגדלי צמחים למאכל) שמנצלים את ההזדמנות ומפזרים זבל רפתות גולמי ולא מטופל בשדות חקלאים וגורמים לנזקים ומפגעים סביבתיים ואף עלולים לגרום להפצת מחלות בתוצרת חקלאית.
המשרד להגנ"ס הסביר לנו כי הוא מתיר יישום של זבל בע"ח מקולטר בתקופה היבשה בלבד, בין החודשים אפריל לאוקטובר, והחקלאים נדרשים להצניע את החומר באדמה לא יאוחר מ-48 שעות מרגע האספקה לשדה על מנת להימנע מהרטבת הזבל ויצירת מפגעי ריח וזבובים.
את הזבל המקולטר ניתן ליישם בגידולי שדה, בפלחה ובמטעים, אך יש להימנע מיישומו בגידולי ירקות ושאר גידולים סמוכים קרקע על מנת להימנע מהפצת מחלות זואונוטיות – מחלות שעוברות מבעלי חיים לאדם.
ייצור ושימוש בקומפוסט תקני מזבל ופרש בעלי חיים הוא אחת החלופות הסביבתיות והחקלאיות המועדפות, אך קשה לו להתחרות עם פיזור הזבל המקולטר ובוודאי שעם פיזור זבל גולמי, מכיוון שהקומפוסט יקר יותר.
הקומפוסט נוצר על ידי תהליך פירוק ארובי או אנארובי של חומר הגלם האורגני, בסיומו הקומפוסט מוכן לשמש כדשן חקלאי איכותי. היות וחומר הגלם העיקרי לייצור קומפוסט הוא פסולת ממקורות שונים, ומשום שהקומפוסט משמש כדשן לגידולים חקלאיים, יש לוודא שאינו מכיל חומרים מסוכנים, כגון מתכות כבדות, חומרים פתוגנים, חיידקים צואתיים, הורמונים או שאריות של תרופות.
לכן, המשרד להגנת הסביבה מחייב מתקני ייצור קומפוסט לעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים כגון איטום וניקוז תשטיפים, התאמת חומר הגלם לאתר, טיפול במתכות כבדות וחומרים רעילים נוספים, דיווח מפורט, הקפדה על כללים תפעוליים כגון תדירות הערבוב, שמירה על טמפרטורה מרבית ומזערית ועוד.
מצד אחד, הדרישות שחלות על מתקני ייצור הקומפוסט מבטיחות תוצר סופי איכותי ומבוקר שניתן ליישם בכל סוגי הגידולים, מצד שני, הן גורמות לכך שהוא יקר בהשוואה לזבל המקולטר שמועבר ישירות מהרפת לשדה.
כך יוצא ששימוש בזבל בע"ח מקולטר (או זבל גולמי במידה וחרגו מההוראות) הוא אחת מהאפשרויות האטרקטיביות לחקלאים, בגלל המחיר הנמוך. אמנם באופן תאורטי הזבל הגולמי לא מתחרה באופן ישיר בקומפוסט איכותי, שכן בשל הסכנות שבזבל הגולמי, הוא אסור לשימוש בגידולים כגון ירקות ועלים למאכל, אלא שבהעדר פיקוח הוא זולג גם לשימושים אסורים.
בנוסף לכך, אתרי קומפוסט המבוססים על זבל בעלי חיים מתקשים למצוא חומר גלם, שבמקום לעבור תהליך קומפוסטציה תקני ולהפוך לדשן איכותי, נמסר לחקלאים לפיזור ישיר בשדה.
למרות המחיר היקר יותר של הקומפוסט ביחס לזבל בעלי חיים, יש הרבה חקלאיים שמעדיפים את השימוש בו. למשל, גידולים אורגניים מחויבים בשימוש בקומפוסט תקני וחקלאים שאיכות התוצרת ובריאות הציבור חשובה להם, מקפידים להשתמש בקומפוסט תקני, צעד שמייקר את ההוצאות שלהם, למרות שלא זוכה להכרה ציבורית.
אגב, שימוש בקומפוסט לא תקני או באיכות נמוכה (שלא לדבר על זבל בע"ח גולמי) פוגע באיכות הקרקע החקלאית בטווח הארוך. לכן, חקלאים שהם בעלי הקרקע נוטים להשתמש יותר בקומפוסט תקני ואיכותי, כדי לשמור על איכות הקרקע שלהם לטווח ארוך. מנגד, חקלאים ששוכרים שטחים חקלאיים לטווח זמן קצר, פחות מחויבים לשמור על ערך הקרקע ולכן נוטים יותר להשתמש בפתרונות הזולים והלא תקניים.
דוגמא לאתר מסודר ומאושר לייצור קומפוסט אפשר למצוא באתר "רימון" של חברת "נגב אקולוגיה". אנשי החברה מסבירים כי אתר הקומפוסט 'רימון', פועל תחת פיקוח מתמיד של אנשי מקצוע, העוקבים אחר תהליך ההכנה, החל משלב איסוף חומרי הגלם ועד להספקתו לחקלאים ברחבי הארץ.
במהלך ייצור הקומפוסט באתר 'רימון' , נדגם החומר מספר פעמים ונשלח למעבדות מורשות לצורך ניתוח איכות הקומפוסט ובסוף התהליך הקומפוסט עובר ניפוי להוצאת עצמים זרים כגון אבנים ומקלות, כך שמתקבל מוצר סופי מאוורר ואיכותי.
ב"נגב אקולוגיה" מסבירים מדוע חקלאיים אוהבים את הקומפוסט המיוצר אצלם - הוא מספק חומרי הזנה עיקריים (חנקן, זרחן ואשלגן) החיוניים להתפתחות הצמח, שיפור מרקם הקרקע ואחיזת המים. מכאן שיתרון נוסף הוא החיסכון במים, אשר משמעותי בעיקר בקרקעות חוליות בארץ ובפרט בדרום.
לקומפוסט של נגב אקולוגיה יש אישור "אגריאור" אישור שהחומר עבר בדיקה קפדנית והוא בעל תקן ואיכות שמאושרת ומתאימה גם ליצוא.
המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה אוסר על פיזור של זבל ופרש גולמי ללא טיפול בשדות חקלאיים. המשרד אוסר על יישום הזבל באופן גולמי בשדות והוא מתעדף ומקדם הקמת מתקנים לטיפול בו, דוגמת קומפוסטציה ועיכול אנאירובי. כמו-כן, המשרד תומך בהקמת מתקנים לטיפול בזבל בעלי חיים.
אנו מודעים לכך שיישום זבל (פרש) בעלי חיים לאחר טיפול בשדות חקלאים היא פרקטיקה חקלאית בעלת יתרונות אגרונומיים כגון שמירה על פוריות הקרקע והעשרת הקרקע בחומר אורגני כמו גם יתרונות סביבתיים של הפיכת הפסולת ממטרד למשאב ויצירת מנגנון של כלכלה מעגלית.
עם זאת, יישום זבל גולמי (לא מטופל) גורם למפגעים סביבתיים חמורים, כגון יצירת מטרדי ריח חריפים, דגירת זבובים, הפצת זרעים של עשבים רעים, העברת מחלות צמחים בקרקע, העברת מחלות זואונוטיות וכו'.
על מנת לאפשר שימוש בזבל בע"ח כמשאב חקלאי וכלכלי וליהנות מיתרונותיו, קבע המשרד להגנת הסביבה כללים ליישום זבל במטרה להימנע ממפגעים פוטנציאליים. לפי הנחיות המשרד מותר להשתמש אך ורק בזבל שעבר טיפול אירובי (קומפוסט), אנאירובי או ייבוש בקלטור, וכמו כן יש לתעד את הכמות ואת השטח שבו הוא יושם.
יישום של זבל מקולטר מותר בתקופה היבשה בלבד, בין החודשים אפריל לאוקטובר, והחקלאים נדרשים להצניע את החומר באדמה לא יאוחר מ-48 שעות מרגע האספקה לשדה על מנת להימנע מהרטבת הזבל ויצירת מפגעי ריח וזבובים. זבל מקולטר ייושם בגידולי שדה, בפלחה ובמטעים ויש להימנע מיישומו בגידולי ירקות ושאר גידולים סמוכים קרקע על מנת להימנע מהפצת מחלות זואונוטיות."
ממשרד החקלאות נמסר: "נושא פיזור זבל ופרש גולמי של בעלי חיים בשדות חקלאיים נמצא תחת האחריות של המשרד להגנת הסביבה. עם זאת העמדה המקצועית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר היא שבדומה לנעשה ברחבי העולם, ניתן לפזר זבל בע"ח בדרגות שונות של טיפול בהתאם לניהול סיכונים מושכל הכולל את מועד הפיזור, אופן הפיזור, סוג הגידול, סוג הטיפול שעבר הזבל, מרחקי פיזור ממקומות רגישים ועוד. יצוין כי בדרך כלל אחרי פיזור זבל מתבצעת הטמנה או חריש של הזבל האורגני, ומסייע בטיוב הקרקע.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה בזבל בע"ח מוצר שונה ולא תחליף לקומפוסט כך שאין תחרות בין זבל בע"ח לקומפוסט. הקומפוסט משמש בדרך כלל למשתלות.
בנוסף, לפי בדיקה של המשרד, הרוב המוחלט של החקלאים פועל על פי ההנחיות הנדרשות בפיזור זבל בע"ח, אם קיימת תלונה ספציפית נשמח לקבלה ולטפל בה."
-------
מסמכים רלוונטיים: