היום התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בה אושרה בקשה של המשרד להגנת הסביבה להוסיף את עמותת אזרחים למען הסביבה לרשימת הגופים שיכולים להגיש תביעות אזרחיות נגד מפגעים סביבתיים, זאת לפי בקשת העמותה. לקראת הדיון פורסמה טיוטת תקנות מעודכנת ובה נוספה העמותה לרשימת הגופים בתוספת לחוק.

יש לציין שהכללת העמותה בתוספת לחוק תאפשר לה, בנוסף ל-11 הגופים האחרים שמצויים ברשימה, להגיש תובענה אף אם היא עצמה לא נפגעה או עלולה להיפגע מהמפגע הסביבתי שנגדו היא קובלת. זאת, במטרה להרחיב את האכיפה האזרחית על-ידי הציבור בגין מפגעים סביבתיים ולתת משקל ראוי לאינטרס הציבורי.

המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי הוא ממליץ על צירוף העמותה לרשימה לאחר שבדק את ניסיונה בתחום הסביבתי, ובפרט במשפט הסביבתי, והיא נמצאה מתאימה. בנוסף לכך, המשרד בחן את העמותה על פי אמות המידה המוגדרות בחוק, ביניהן: מתן שירות שוויוני לכלל הציבור, אי שימוש לרעה בכוח, עיסוק ענייני ומקצועי ואי אפליית קבוצה מסוימת לא משיקולים סביבתיים. כאמור, המשרד להגנ"ס מצא את העמותה מתאימה והמליץ להכניסה לתוספת.

כתבות רלוונטיות:

1. אושר החוק שיאפשר לעמותות סביבתיות לתבוע חברות, 30.12.2018
2. עמותת 'ירוק עכשיו' קיבלה רישיון לתבוע, 15.2.2018
3. דליפת שפכים ממפעל רותם לנחל אשלים במדבר יהודה, 2.07.2017
4. שנה אחרי דליפת הנפט בעברונה – דו"ח מצב, 9.12.2015
5. מידע נוסף על משפט סביבתי | infospot

החוק שמאפשר לארגונים סביבתיים לתבוע אזרחית

החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) משנת 1992 מאפשר למספר מצומצם של גופים, המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, לתבוע תביעות אזרחיות נגד מפעלים ועסקים מזהמים ולקבל מבית המשפט צו להפסקת המפגע.

בתביעה אזרחית לרוב התובע צריך להיות אזרח שנגרם לו או לנכסיו נזק. עבירות סביבתיות כמו הזרמת שפכים תעשייתיים לביוב העירוני או זיהום קרקע לרוב לא מביאות לנזק משמעותי מספיק לאזרח מסוים כך שתהיה לו מוטיבציה לפתוח בהליך משפטי. לכן, החוק ממנה מעין "נאמנים" לציבור שתפקידם לשמור על האינטרס הציבורי בהיבטי איכות סביבה המוגדרים בחוק. לאותם גופים, ניתנת הרשות להגיש תביעות אזרחיות כנגד מזהמים גם אם להם עצמם לא נגרם כל נזק.

בין הגופים המוכרים להגשת תביעות אזרחיות סביבתיות על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים נמצאים רשות הטבע והגנים, קק"ל, אדם טבע ודין וצלול. בסך הכול הרשימה מונה 11 גופים, ואם תאושר גם עמותת אזרחים למען הסביבה, תכלול הרשימה 12 גופים.

בתחילת 2018, תחת השר זאב אלקין, הצטרפה לרשימה העמותה 'ירוק עכשיו' לאחר שבתקופתו של עמיר פרץ, ששימש כשר להגנ"ס, בקשתם סורבה בטענה שהם מתמקדים בפעילות הפלשתינית בשטחים. שנתיים קודם המשרד להגנ"ס הסיר את עמותת מלר"ז מהחוק למניעת מפגעים סביבתיים עקב מה שהגדיר כשימוש לרעה בסמכות שמעניקה החוק.

החוק למניעת מפגעים בין השאר מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים התור מפגע סביבתי, ומאפשר לעמותות המצויות בתוספת לחוק לתבוע בגין עבירות אלה.

עמותת אזרחים למען הסביבה

במהלך שנות פעילותה, העמותה צברה ידע וניסיון עשיר במישור המשפטי הסביבתי והאקטיביסטי. העמותה הובילה מספר תביעות נגד רשויות וגופים מזהמים בגין מפגעים סביבתיים, יזמה ולקחה חלק בתביעות ייצוגיות נגד גופים מזהמים, כמו גם הצליחה להניע אלפי אנשים לפעולה ולפעול יחד איתם כדי לשפר את המציאות הסביבתית. העמותה הצליחה לעצור שרשרת של תכניות הרסניות, לסגור אתרי פסולת פיראטיים, להשפיע על התנהלות המפעלים ועוד הישגים רבים בתחום הסביבתי. 

העמותה מאפשרת לכלל התושבים להגיש תלונות על מפגעים סביבתיים קרובים או רחוקים מהם, באמצעות אתר האינטרנט שלה.

התייחסויות

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה: "אני מאד שמחה שהתיקון אושר אחרי עיכוב של שנים. להליכי האכיפה האזרחית שיוזמים תושבים וארגוני סביבה יש תפקיד חשוב מאד במציאות שבה יש כל כך הרבה מפגעים סביבתיים מצד אחד, ומיעוט של הליכי אכיפה על ידי המדינה מצד שני. הליכים אלה מחזקים את מערך האכיפה באופן כללי ועוזרים לאזרחים במיצוי הזכות לחיות בסביבה בריאה, מימוש עקרון המזהם משלם והרתעת הגופים הזהמים."

---

מסמכים רלוונטיים: