נכנס לתוקף תקן מחייב לבנייה ירוקה
מעתה, חלק מהמבנים החדשים שייבנו יידרשו לעמוד בתקן בנייה ירוקה, כולל בנייני מגורים, משרדים, בתי חולים ומוסדות חינוך מסוימים. החל משנה הבאה התקן יחול על מבנים נוספים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 03/3/2022

החל מהשבוע חלק מהמבנים החדשים יידרשו להיבנות בהתאם לתקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281). התקן יחול גם על ביצוע שינויים מסוימים במבנים קיימים. בשנת 2020 המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומשרד הפנים אישרו את יישום התקן על הבנייה בישראל בצורה מדורגת.

כעת השלב הראשון נכנס לתוקף לגבי מבנים מסוימים, השלב הבא בעוד שנה וחצי (09.2023) ירחיב את סוג המבנים שיחויבו להיבנות בהתאם לדרישות התקן.

יישום תקן הבנייה הירוקה תורם לחיסכון בצריכת האנרגיה והפחתת פליטות גזי החממה, שיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים, חומרי בנייה "ירוקים", שיפור איכות הבנייה ועוד. בין הקריטריונים הנמדדים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה ועוד.

על רקע כניסת התקנות לתוקף, פורום 15 הרשויות המקומיות העצמאיות בישראל שכבר יישם את תקן הבנייה הירוקה בשטחי הערים החברות בו משנת 2013, הרחיב את היישום כעת.


כתבות רלוונטיות:

  1. חוק חדש מחייב בנייה ירוקה בכל הארץ, 30.8.2020
  2. אושרו תקנות הדירוג האנרגטי לדירות מגורים, 25/06/2020
  3. תוכנית ממשלתית לקידום בנייה מאופסת אנרגיה, 10/09/2019
  4. לראשונה בישראל: מבנה ממשלתי מאופס אנרגטית, 24/08/2016

חובת עמידה בתקן: בנייני מגורים, משרדים, בתי חולים ועוד

כאמור, התקנות לחיוב בנייה ירוקה אושרו בשנת 2020 ונקבע אז שהן ייכנסו לתוקף בשתי פעימות: במרץ 2022 ובספטמבר 2023.

כעת, במסגרת הפעימה הראשונה התקנות מטילות חובה על עמידה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה במקרה של מבנים גדולים: בנייני מגורים רבי קומות, משרדים, מסחר ותיירות המתפרסים בשטח מעל 5,000 מ"ר, בתי חולים ומרפאות מסוימות וכן מוסדות חינוך גדולים ובנייני התקהלות ציבורית מסוימים.

אלה יידרשו להוכיח עמידה בתקן כדי לקבל היתר בנייה. הדרישה תיאכף באמצעות דרישה להציג אישור מעבדה מוסמכת בדבר עמידה בשלב מקדמי כתנאי לקליטת בקשה להיתר בנייה, והצגת אישור מעבדה מוסמכת לשלב ב' של התקן, כתנאי לקליטת בקשה למתן תעודת גמר.

חובת העמידה בתקן חלה גם על שינויים ותוספות מסוימים שרוצים להחיל במבנים קיימים.

בפעימה השנייה, המתוכננת לספטמבר 2023, יחויבו לעמוד בתקן גם מבני מגורים בבנייה רוויה (בניין הכולל 6 יח"ד ומעלה), ומבני תיירות, משרדים ומסחר קטנים יותר (מ-1,000 מ"ר).

הדרישה בתקנות: להציג כוכב אחד

כדי לעמוד בתקן, יש לצבור נקודות עד להשגה של כוכב אחד (מתוך 5 אפשריים). כוכב אחד שווה 55 נקודות. עם זאת, התקנות מאפשרות למוסדות התכנון – לרבות ועדות מקומיות - לדרוש דרישות מתקדמות יותר.

הנקודות נצברות על ידי דירוג של המבנים מבחינות שונות, לרבות אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות.

פורום ה- 15 מחמירים את דרישות הבנייה הירוקה

על רקע הכניסה לתוקף של תקנות הבנייה הירוקה, פורום 15 הרשויות המקומיות העצמאיות, שמיישמות את תקן הבנייה הירוקה משנת 2013, החליטו כעת להחמיר את היישום של התקן בערים החברות בפורום.

עיקר השינויים:

  • מבני מגורים רבי-קומות (מ-29 מטר) יחויבו בעמידה בשני כוכבים לפי התקן לבנייה ירוקה ויעמדו בדירוג אנרגטי מינימלי מתקדם (B).
  • מבני משרדים יחויבו בבנייה ירוקה החל מ-1000 מ"ר (כיום מחויבים החל מ-5,000 מ"ר), ומבני משרדים גדולים יחויבו בשני כוכבים כבר מ-10,000 מ"ר (כיום מחויבים מ-20,000 מ"ר).
  • כל מבני חינוך (מ-1,000 מ"ר) יעמדו בנייה ירוקה החל מינואר 2024.

קישור לפרטים המלאים על ההחלטה של פורום ה-15 בתחתית הכתבה.

השימוש בתקן בנייה ירוקה עד היום

עד כה יישום של תקן הבנייה הירוקה 5281 היה וולונטרי ועם כניסת התקנות לתוקף הוא יהפוך למחייב. כאמור, הערים החברות בפורום ה-15 אימצו את תקן 5281 החל משנת 2013 בבנייה חדשה והוא מיושם בערים ופרויקטים נוספים ברחבי הארץ.

על פי נתוני המשרד להגנ"ס, נכון לסוף שנת 2019, היו בישראל לפחות 450 מבנים שעמדו בתקן הבנייה הירוקה, בהם כ- 15,000 יחידות דיור. לדברי המשרד להגנ"ס, עד היום הושלמה גם בנייה של מאות אלפי מ"ר של שטחי משרדים, מסחר וציבור. 1,000 מבנים נוספים נמצאים בתהליכי בדיקה לקבלת תקן בנייה ירוקה, נכון לסוף שנת 2020.

הבנייה הירוקה מעניקה למבנים עמידות מוגברת המסייעת להיערך לשינויי האקלים. בנוסף, הבנייה הירוקה מעודדת שימוש בצמחייה חסכונית במים ומחייבת קליטת גשם עירוני בתחומי המבנים על-מנת להעשיר את מי התהום. שימוש זה מסייע באירועי גשם קיצוניים, במניעת הצפות ובהרס תשתיות.

דוח של מינהל התכנון שבחן את השפעת התקנות על השוק הישראלי טרם יישומן, העריך כי יישומן יעלה את מחיר הבנייה בכ- 0.5% למבני מגורים, 1.75% למבני משרדים ומסחר, ו- 5% למבני חינוך וציבור.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "הצעד של אימוץ בנייה ירוקה מחייבת, שאותו הוביל המשרד בשיתוף מנהל התכנון, מציב את מדינת ישראל בחזית העולמית של מדינות אשר נוקטות צעדים מעשיים להיערכות למשבר האקלים ולצמצום ההשפעות השליליות של הפעילות המשקית על הסביבה. בנייה ירוקה תועיל לכל הציבור, תצמצם פערים כלכליים, ותבסס חוסן אקלימי ארוך טווח של המרחב הבנוי במדינת ישראל בעשורים הקרובים. היא צפויה לתרום 25% מסך הפחתת פליטות גזי החממה במשק, תבטיח חסכון כספי לכל הדיירים ולכל בית העסק, ותעודד חדשנות אקלימית ועצמאות אנרגטית של מבנים".

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן: "הבנייה הירוקה תקדם את יעדי המשרד והמשק במעבר לכלכלה מעגלית ודלת פחמן, ותנתק את הצמיחה המאפיינת את שוק הבנייה מהפגיעה הסביבתית השלילית הנלווית לה כיום. זה יום מרגש אחרי יותר מעשור שבו אנחנו במשרד להגנת הסביבה מקדמים את התקן, שהפך מחזון ולמציאות".

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. רשימת מבנים