על רקע הגידול הצפוי בשימוש ובביקוש לחומרי גלם בעשורים הקרובים, ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, פרסם דוח שמנתח כיצד מנגנונים של התייעלות משאבים ומדיניות של כלכלה מעגלית יכולים להוביל לניתוק הקשר בין צמיחה כלכלית להגדלת השימוש בחומרי גלם, כגון מתכות. הדוח גם מציג את היתרונות הסביבתיים של מעבר לכלכלה מעגלית ביחס לעלות הכלכלית הכרוכה בכך.

במסגרת הדוח, מוצגות תחזיות לשנת 2040 במקרה של הטמעת מדיניות בינלאומית לצמצום  השימוש ב-60 חומרים שונים ומעבר לכלכלה מעגלית. התחזיות התבססו על הטמעת מדיניות ספציפית, לפיה יושתו מיסים על מקורות מינרליים ראשוניים וישתמשו בכספים אלה לסבסוד חומרים ממוחזרים וייצור מתכות חלופיות.

לפי התחזית המבוססת על המודל שתואר לעיל, בהנחה שתוטמע מדיניות עולמית לצמצום שימוש בחומרים המזיקים לסביבה, בשנת 2040 תהיה הפחתה של 27% בשימוש במתכות, והפחתה של 8% בשימוש במינרלים שאינם מתכות.

כל זאת בתנאי שהמדיניות תוטמע במקביל בכל מדינות העולם, כך שלא ייווצר מצב שמדינות שלא מטמיעות את העקרונות האלה, מנצלות את המצב להמשיך ואף להרחיב את ההתנהלות הישנה והמזהמת על חשבון המדינות שעוברות לכלכלה מעגלית.

כתבות רלוונטיות:

1. הרחבת חוקי אחריות יצרן והעלאת היטל ההטמנה, 21.2.2021
2. כלכלה מעגלית וחדשנות כמפתח לתעשייה עם חוסן, 24.9.2020
3. גדל הסבסוד להתייעלות במשאבים במפעלים, 09/09/2020
4. התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית, 27/02/2020
5. סבסוד עד 70% להתייעלות במשאבים בתעשייה, 11/5/2020

ההשפעה הכלכלית של מעבר לכלכלה מקיימת

מבחינת השפעת המדיניות על התמ"ג העולמי, לפי התחזית יירשם הפסד של 0.2% בלבד מהתוצר העולמי, אך יהיו אזורים בעולם שייפגעו יותר והדבר תלוי בין היתר בשאלה אם המדינה היא יבואנית או יצואנית של חומרי הגלם הישנים, מהי מדיניות המיסים שלה (שהרי ייגבו מיסים על ייצור חומרים לא סביבתיים), מהן טכנולוגיות הייצור שלה ועוד. לצד זאת, יגדלו מקומות העבודה הקשורים לייצור חומרים חלופיים ב-30%, ובייחוד בברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה.

מבחינת ההכנסות ממיסים, הן צפויות להיות צנועות ולעמוד על 0.9% מסך ההכנסות הצפויות בעולם ו-0.3% מסך ההכנסות של מדינות ה-OECD. בתוך כך, הסובסידיות העולמית לייצור חומרים חלופיים צפויה לעמוד בשנת 2040 על 1.2% מהכנסות המס העולמיות, בעוד שהסובסידיות לסחורות ממוחזרות יסתכמו רק ב -0.2%.

הפחתה משמעותית בפליטות

לצד זאת, המהלך צפוי להפחית את ההשפעות הסביבתיות הנובעות מהשימוש בחומרים וכוללות שינויי אקלים, זיהום אוויר, קרקע ומים, ופגיעה בבריאות האדם.

כך, פליטות חומר חלקיקי עדין (PM2.5) , פחמן חד חמצני (CO) ודו תחמוצת הגופרית (SO2) צפויות לרדת משמעותית: פליטת PM2.5 צפויה לרדת ב-9% (חיסכון של 500 ק"ג), פליטת CO צפויה לרדת ב-7% ופליטת SO2 צפויה, אף היא, לרדת ב-9%. לפי התחזית, 90% מההפחתה בפליטות תתרחש ב-5 מדינות בלבד: ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה.

כמו כן, צפויה להיות הפחתה גם בפליטת גזי חממה, בייחוד של גזים פלואורנטים, אשר נפלטים בעת ייצור ועיבוד מתכות וחומרים נוספים. כל זאת כתוצאה מיישום המדיניות להפחתת שימוש בחומרי גלם על בסיס עקרונות כלכלה מעגלית.

אין תחליפים מספקים למינרלים שאינם מתכתיים

הדוח מצא כי בעוד שתחליפים למתכות שונות אפשר לייצר ולהשיג, ובזכות כך גם לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לשימוש במתכות רגילות, לא קיימים כיום תחליפים ראויים מספיק למינרלים שאינם מתכתיים.

למעשה, לשימושים מסוימים במינרלים לא נמצא תחליף. כמו כן, מדינות רבות עדיין צריכות למלא את מלאי המינרלים שלהן לפני שהן מתחילות למחזר ולעשות שימוש חוזר בהם. וכן, גם הטכנולוגיה המאפשרת מיחזור והפרדה של המינרלים המדוברים טרם התפתחה מספיק.

לפי התחזית: מי צפוי להיפגע מהרפורמה?

לפי התחזית, הרפורמה צפויה לצמצם את התשתית של ייצור מתכות רגילות ב-5% נכון לשנת 2040, ולהשפיע רבות על מגזר כריית המתכות ויצרנים גדולים דוגמת מדינת אינדונזיה. לעומת זאת, ייצור תחליפי המתכות צפוי להגיע בשנת 2040 ל-36% (צמיחה של 11%), ועקב כך, שיעור המיחזור יעלה ל-66%.

במסגרת ניתוח השפעות הרפורמה הובאה המסקנה כי הצלחת הרפורמה והשפעתה החיובית על הסביבה מותנית בכך שהיא תיושם ברמה עולמית ולא רק באופן חלקי, באזורים מסוימים בעולם. כאשר רק אזורים ספורים מיישמים את הרפורמה, עלויות הייצור שלהם הופכות לגבוהות יותר, אם כי הן עדיין קטנות, מה שיכול להוביל לאובדן תחרות מסוים עבור אותן מדינות.

מעבר לכך, במקרה של יישום הרפורמה באופן חלקי, השימוש בחומרים רגילים צפוי לעלות במדינות שלא יישמו את הרפורמה בשל הירידה במחיריהם אשר נובעת מביקוש נמוך בקרב מדינות שמיישמות את הרפורמה.

---

מסמכים רלוונטיים: