האיחוד האירופי פרסם בקשה לקבלת מידע על פרויקטים לדוגמא (מקרה בוחן case study) של טיפול בקרקעות מזוהמות באמצעות אחת משתי טכנולוגיות:
מהמידע שיוגש לו מתכוון האיחוד לבנות מאגר מידע של מקרי בוחן שיוכלו לשמש את בעלי העניין במדינות האיחור האירופאי, בבואם לבחון וליישם טיפול בקרקע מזוהמות באחת משתי הטכנולוגיות.
בנוסף, האיחוד מתכוון לנתח את מקרי הבוחן ולהפיק מהם תובנות שיאפשרו להעריך את סיכויי ההצלחה הצפויים מיישום הטכנולוגיות כתלות במאפיינים של הקרקע, הזיהום ומשתנים נוספים באתרים עם קרקעות מזוהמות.
ניתן להגיש פרויקטים לדוגמא עד לתאריך 31 לדצמבר 2020. קישור לפרטים המלאים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
בתחילת השנה דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה מקדם הקמת מסד נתונים ארצי לכל האתרים בארץ שקיים בהם חשד לזיהום קרקע וגזי קרקע. הקמת מסד הנתונים נועדה לאפשר ניהול, מעקב ובקרה פנימית אחר כל המידע הנכלל בדוחות ובמסמכים המגובשים במסגרת חקירות סביבתיות.
עם זאת, מסד הנתונים מתמקד ברישום אתרים מזוהמים וסטטוס הטיפול בכל אחד מהם ואינו נוגע למאפייני האתרים והזיהומים, לדרכי הטיפול בזיהום באתרים ולתוצאות הטיפול, כפי שמסד הנתונים האירופי המתוכנן מבקש לעשות. כיום בישראל אין מסד נתונים שכולל מקרי בוחן לשיטות טיפול בקרקע.
אחת משתי השיטות לטיפול בזיהום קרקע שהאיחוד האירופי מבקש כעת מידע לגביה היא שיטת שאיבת אדי קרקע (Soil Vapor Extraction – SVE). השיטה מאפשרת טיפול In-Situ בהפרעה מזערית או ללא הפרעה לפעילות האתר (כולל טיפול בזיהום הנמצא מתחת למבנים), ובעלויות נמוכות יחסית.
השיטה מבוססת על סילוק מסת המזהם מהתווך הלא רווי למתקן טיפול באמצעות יצירת תת לחץ באזור מוקדי הזיהום וגזירת המזהם הספוח לקרקע על ידי נידופו המאולץ.
בתוך כך, יש לציין כי גם השיטה של חימצון כימי, השיטה השנייה שעליה האיחוד האירופי מבקש מידע כעת, נחשבת לנפוצה מאוד. חימצון כימי וריווי מי התהום בחמצן מגבירים פעילות מיקרוביאלית באמצעים אלקטרו כימיים (EBR). בישראל היא שיטה שכיחה ומשתמשים בה בעשרות אתרים.
---
מסמכים רלוונטיים: