משרד האוצר פרסם טיוטת חוק מס נסועה עבור רכבים חשמליים ורכבים אחרים שלא מונעים באמצעות סולר או בנזין. לפי המוצע, החל משנת 2026, יוטל בהדרגה מס על של 15 אגורות על כל קילומטר של נסיעה.

המס נועד לשקף את העלויות החיצוניות של רכבים חשמליים, כגון תרומה לגודש בכבישים ולתאונות הדרכים, אולם הוא נמוך יותר מהמס המקביל עבור נסיעה ברכב רגיל המונע באמצעות דלק. הסיבה לכך היא שרכב חשמלי ורכבים נקיים אחרים גורמים לפליטה של פחות מזהמי אוויר וגזי חממה והם גם פחות רועשים, ולכן העלויות החיצוניות שלהם נמוכות יותר.

טיוטת החוק מפורסמת כעת בהמשך לאישור החלטת ממשלה בינואר האחרון על קידום מס נסועה, כפי שפרסמנו בזמנו. מס הנסועה עלה לאחר שמשרדי הממשלה (הגנ"ס, תחבורה, אנרגיה) התנגדו להצעה להגדיל את מס הרכישה של רכב חשמלי וביקשו במקום זה להתמקד במידת השימוש היומיומי ברכב, כך שבעל הרכב יישא בעלות החיצוניות כתוצאה מהשימוש שלו ברכב.

בשנים האחרונות חל גידול בשיעור המכוניות החשמליות שנמכרות, מסך המכוניות החדשות. בשנת 2022 כ 10% מכלי הרכב הפרטיים החדשים היו חשמליים, ואילו בשנת 2023 הנתון הזה כבר עלה ל 18%. כאשר היעד הממשלתי הוא שעד שנת 2030 כ-95% מכלי הרכב החדשים שיימכרו מדי שנה יהיו חשמליים.

משרד האוצר צופה שכאשר כל הרכבים על כבישי ישראל יהיו נקיים, מס הנסועה החדש יחליף את כלל מיסי הבלו על בנזין וחלק גדול ממיסי הבלו על סולר, מהם הגבייה הנוכחית היא כ-20 מיליארד ₪ בשנה.

ניתן להגיש הערות עד לתאריך 28.3.2024. קישור לתזכיר החוק מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה אישרה: מס נסועה על רכב חשמלי, 30.1.2024
2. משרדי ממשלה: לדחות את העלאת המס על רכב חשמלי, 28.12.2023
3. הציבור מסתער על כלי רכב חשמלי, 14.9.2023
4. באיחור: ישראל עמדה ביעד 10% אנרגיה מתחדשת, 16.2.2023
5. בקשה לדחות את עליית המס על רכב חשמלי, 10.1.2023
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

איך יעבוד מס הנסועה על רכב חשמלי?

לפי המוצע בטיוטת החוק למס נסועה על רכבים חשמליים, סכום המס יעמוד על 15 אגורות לקילומטר ויוצמד למדד ויתעדכן ב-1 בינואר.

כמו כן, המס ישולם במתכונת דו-חודשית, בדומה לחשבונות חשמל וארנונה, ויבוסס על מספר קילומטרים ממוצע או על נתוני הלמ"ס. בכל מקרה בעל הרכב יהיה רשאי לשלם תשלומים מדויקים יותר באמצעות דיווח עצמי או בדיווח באמצעות חברה.

רשות המיסים תהיה רשאית להתקשר עם חברה שתנהל עבורה את גביית המס ואת הקשר מול הלקוחות. כמו כן, היא תהיה רשאית להעסיק מפקחים – שיקבלו את אישור המשטרה והכשרה מתאימה - שיערכו בקרה על קיום החוק. אם המפקח יחשוד בעבירה על החוק, הוא יהיה רשאי לחקור את הקשורים לעבירה, לערוך בדיקות של רכיבים המשמשים לצורך מדידת מספר הקילומטרים שנסע הרכב, לתפוס כל רכב ולבקש מביהמ"ש צו חיפוש.

הטיוטה מציעה גם פירוט של העונשים שיוטלו על מי שלא ימסור מידע מדויק כמתחייב בחוק או יתחמק מתשלום המס. במקרה זה יהיה אפשר להטיל עונש של מאסר עד שנה אחת. מי שיגרום לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום המס עקב השפעתו, יסתכן ב-5 שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות אף ב-7 שנים. במסגרת הטיוטה מוצעת האפשרות להגיש ערעור על דרישות התשלום.

עוד מוצע כי במקרה של רכב משומש המיובא לארץ,  רשאי בעל הרכב להגיש בקשה להפחתת מספר הקילומטרים שנסע הרכב מחוץ לישראל טרם היבוא.

כמות הקילומטרים שנסע הרכב יימדדו על ידי רשות הרישוי אחת לשנה וגם בעת העברת בעלות על הרכב.

מתי מס הנסועה ייכנס לתוקף?

לפי הטיוטה, החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026, ותחילה יחול רק על רכב פרטי, מונית, אופנוע, תלת-אופנוע או רכב מסחרי הנטענים מרשת החשמל, וכן על רכב המונע על ידי גז פחמימני מעובה. כלומר, המס לא יחול בשלב הראשון על רכבי תחבורה ציבורית. החל משנת 2030 המס צפוי לחול על כל הרכבים הנקיים.

וכמה המדינה צפויה להכניס מהמס לקופת האוצר? בשנת 2026 צפויה להיות לה תוספת הכנסות בסך 1.53 מיליארד ₪. בשת 2027 – הכנסות של 1.9 מיליארד ₪ וב-2028 – הכנסות של 2.4 מיליארד ₪.

היעד הלאומי: 95% מהרכבים החדשים ב-2030 יהיו נקיים

הצעדים לעידוד השימוש ברכב חשמלי בישראל הם חלק מהחלטת ממשלה משנת 2021 שאימצה את התוכנית הלאומית למעבר לכלכלת דלת פחמן. נקבע בה כי עד שנת 2030, 95% מהרכבים הפרטיים החדשים שיימכרו בישראל יהיו נקיים, כלומר חשמליים או מבוססי מימן. מדובר ביעד מאתגר בהשוואה למדינות אחרות בעולם. האיחוד האירופי, למשל, נחשב למוביל בתחום ועם זאת קבע יעד דומה רק לשנת 2035.

כפי שדיווחנו, מודל הביקושים לרכב חשמלי שהציג משרד האנרגיה לפני חודשים אחדים מבסס את התרחיש המרכזי שלו על יעדי החלטת הממשלה הנ"ל. בהתאם לכך, אם שיעור כלי הרכב הנקיים אכן יגדלו בשיעור כזה, צריכת החשמל הארצית מענף התחבורה (רכב פרטי, רכב כבד, אוטובוסים ורכבות) תגדל משמעותית ותגיע ב-2030 ל-6% מהצריכה הכללית לעומת פחות מ-1% כיום. ב-2050 צריכת החשמל מתחבורה תעמוד כבר על כ-15%.

לשם השוואה, לפני כשנה נסעו בכבישי ישראל כ-70,000 רכבים חשמליים פרטיים, והם צרכו חשמל בשיעור של כ-0.3 טרה וואט שעה בשנה. בשנת 2030 צפויים להיות כ-1.3 מיליון רכבים נקיים והביקוש לחשמל עבורם יעלה לכ-4 טרה וואט שעה (מתוך כ-94 טרה וואט שעה חשמל שייצרכו באותה שנה בכל הענפים). כמות כלי הרכב הנקיים צפויה להגיע ל-6 מיליון בשנת 2050 ואיתה יעלה הביקוש לחשמל.

התחזית הזו של משרד האנרגיה שואבת עידוד בין היתר מ-3 השנים האחרונות שבהן חל גידול משמעותי ברכישת רכבים חשמליים. כך, בשנת 2023 הרכבים החשמליים הפרטיים שנרכשו היו 18% מכלל הרכבים שנרכשו בתקופה זו. בשנת 2022 הכמות עמדה על כ-10% מכלל הרכבים וב-2021 – על 4% בלבד. משמע, יש עלייה גדולה בצריכה משנה לשנה.

במשרד להגנת הסביבה כמו גם בקרב ארגוני סביבה מקווים שבחירה במס נסועה במקום בהטלת מס רכישה גבוה יותר לא יעצור את הצלחת כניסת הרכב החשמלי לארץ. מה שעשוי לעזור ולהבטיח זאת הוא שגם מס הנסועה שמוצע, לא צפוי להיכנס לתוקף לפני 2026. עד אז מקווים הגורמים כי נתח השוק של כלי הרכב החשמליים ימשיך לצמוח.  

---

מסמכים רלוונטיים: