המשרד להגנת הסביבה פרסם מודל גאוגרפי־אנרגטי־כלכלי שבחן את הפוטנציאל לשימוש באנרגיות מתחדשות במסגרת שיקום יישובי חבל התקומה. המודל בדק מה הפוטנציאל לדו-שימוש ביישובים, כולל התקנת פנלים סולריים בחניונים, גגות ובתי עלמין, מה היקפי האגירה הנדרשים כדי להבטיח עצמאות אנרגטית ליישובים, את עלות הקמת המערכות ובהתאם לכך את התמיכה הממשלתית הנדרשת.

מתוצאות החישוב על פי המודל עולה כי 67% מהיישובים בחבל תקומה יכולים להגיע לעצמאות אנרגטית מלאה – לספק לעצמם 100% מהדרישה האנרגטית בלא תלות ברשת. העלות הכוללת של הקמה ותפעול של המערכות הנדרשות מסתכמת בכ-5.2 מיליארד ₪, ומנגד יושג חיסכון משקי דומה.

הכלי עבור חבל תקומה מהוה פיילוט ברמה הארצית, והוא פותח על ידי צוות המשרד להגנת הסביבה בשיתוף חברת הייעוץ אקוטריידרס המתמחה במדיניות לאומית בתחומי האנרגיה והגנת הסביבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, 11.11.2019
2. הוועדה שתקבע מדיניות ממשלתית למפרץ חיפה, 25.10.2020
3. התעשיינים: סגירת בז"ן - אסון למשק הישראלי, 06.7.2020
4. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, אנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע, 30.6.2020
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

איך עובד המודל?

במסגרת המודל שפיתח המשרד להגנ"ס, עבור כל יישוב נבנה מאזן אנרגיה שבחן את צריכת האנרגיה היישובית השעתית לעומת פוטנציאל הייצור השעתי באמצעות המערכות הסולריות ואגירה. בהמשך חישב המודל את הכדאיות הכלכלית  ליזמים של המערכות הסולאריות. בנוסף לכך חושב החיסכון הכלכלי למשק בכללותו.

במסגרת תכנון שיקום היישובים הובא בחשבון האופי החקלאי שלהם. המודל שפותח מאפשר לחשב כמותית את הספק האגירה הנדרש להשגת עצמאות אנרגטית, כלומר היכולת של היישוב לספק לעצמו את מרבית האנרגיה הנדרשת, ולהשגת החוסן האנרגטי - היכולת של היישוב לספק את צריכת האנרגיה הבסיסית בלא תלות ברשת בזמני חירום. לפי המשרד, אפשר להרחיב את השימוש במודל גם לאזורים אחרים בארץ, ובפרט לסייע ליישובי קו העימות בצפון.

תוצאות החישוב ליישובי חבל התקומה

בהתאם למודל חושבו כאמור התועלות הכלכליות ליזמים שיתקינו ויפעילו את המערכות הסולריות וכן התועלות למשק בכללותו. בנוסף, חושב הפוטנציאל של ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת לכל יישוב בחבל התקומה בנפרד, וזה הושווה לנתון לגבי צריכת האנרגיה ביישוב. גם יכולת האגירה של אנרגיה מתחדשת נבדקה.

מהממצאים עולה כי הפוטנציאל הסולרי הכולל בדו-שימוש בחבל תקומה מסתכם בכ-577 מגה-ואט, מתוכו 323 מגה-ואט נמצאים על גגות מבנים (72 מגה-ואט על גגות מבני מגורים והשאר על גגות מבני ציבור).

23% מהמבנים שישמשו להתקנת מערכות סולריות על גגותיהם הם מבני תעשייה, 13% מהם רפתות ולולים, 12% מבני מגורים, 9% מבני מסחר ושירותים, והיתר מגרשי ספורט, חצרות מוסדות חינוך, מגרשי חניה לא מקורים ועוד.

עוד עולה מהממצאים כי הֶספק האגירה המינימלי (הֶספק המספק 100% מהצריכה העצמית בשעות בלא ייצור סולארי) הנדרש בחבל תקומה עומד על כ-163 מגה-ואט, והקיבולת (נפח האגירה) המינימלית מסתכמת בכ-856 מגה-ואט שעה.

הבשורה הטובה היא כי כ-80% מהיישובים כאמור יכולים להגיע לעצמאות אנרגטית ברמה של 70% ומעלה. 67% מהיישובים בחבל תקומה יכולים להגיע לעצמאות אנרגטית מלאה, 13% יגיעו ל-70% מהדרישה האנרגטית, 12% יגיעו לפחות ל-50% ו-8% יספקו לעצמם פחות מ-50% מהדרישה.

כמה כסף ייחסך למשק וליזמים?

תוצאות הניתוח הכלכלי מראות כי העלות הכוללת של הקמה ותפעול של המערכות מסתכמת בכ-5.2 מיליארד ₪ – מתוכם, 1.4 מיליארד ₪ עלות המערכות הסולריות, 1.3 מיליארד ₪ תחזוקת המערכות הסולריות, 1.2 מיליארד ₪ מערכות אגירת אנרגיה, והיתר בגין תשתיות בינוי, היתרים, תחזוקה ועוד.

לצד זאת, התקנת המערכות תביא לחיסכון משקי של כ- 5.2 מיליארד ₪ – מתוכם כ-0.9 מיליארד ₪ חיסכון בהשקעות הון בהקמת התחנות, כ-0.1 מיליארד ₪ חיסכון בתפעול ובתחזוקה של התחנות, 1.8 מיליארד ₪ בעלויות הדלק ו-2.4 מיליארד ₪ בעלויות חיצוניות של זיהום אוויר וגזי חממה.

לפי המשרד להגנת הסביבה, כדי שהיזם ירוויח מהפרויקט, הממשלה תידרש לתמוך במחצית מֵעלות קונסטרוקציות ההצללה ובכ-40% מֵעלות מערכות האגירה. התמיכה הממשלתית הנדרשת מסתכמת בכ-687 מיליון ₪ – מתוכה 373 מיליון ₪ נדרשים לתמיכה בבניית קונסטרוקציות הצללה שעל גביהן יותקנו מערכות סולריות שאינן על גגות ו-315 מיליון ₪ לתמיכה בהקמת מערכות האגירה.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. מודל גאוגרפי־אנרגטי־כלכלי לקידום אנרגיה מתחדשת, המשרד להגנ"ס, 04.2024