מדענים מאירופה פרסמו מחקר המסכם את הקמת רשימת המעקב למזהמים במי התהום - GWWL-Ground Water Watch List שמשמשת כיום ככלי וולונטרי להסדרת הניטור והמעקב אחר מזהמים במי תהום באירופה.

המחקר מציג את תהליך הגיבוש של ה GWWL החל משנת 2014, המתודולוגיה שנקבעה לאפיון ודירוג רמת הסיכון של החומרים לצורך בחינת הכנסתם לרשימת ניטור ומעקב, ופיילוט שבוצע על שתי קבוצות מזהמים: חומרים פרמצבטיים (תרופות) וחומרים אורגנים מופלרים [PFAS].

כתבות רלוונטיות:

1. תע"ש רמת השרון: מכרז שיקום מי התהום הגדול בארץ, 06/4/2020
2. מחקר: כיצד יבוא ממדינות 'ירוקות' ישפיע על אירופה, 20/2/2020
3. סיכום 2016-2017 במי תהום מזוהמים , 03/2/2019
4. ב-90% מהאתרים במעקב יש מי תהום מזוהמים , 11/1/2018
5. שיקום מי תהום מזוהמים – תמונת מצב, 22/10/2018
6. מידע נוסף על זיהום מי תהום | infospot

הבעיה: רק חלק קטן מהמזהמים במי התהום מנוטרים

האיחוד האירופי מכיר בחשיבות של  שמירה על איכות מי התהום אך בשני העשורים האחרונים גוברת הדאגה ממזהמים אורגניים אנתרופוגניים, למשל – חומרים המשמשים בתרופות, ייצור מזון ותעשייה. מסתבר כי רק חלק קטן מהמזהמים במי התהום נמצאים במעקב וניטור תחת רגולציה מסודרת באירופה.

הפתרון: רשימת מעקב למזהמים במי תהום

לכן, בשנת 2014 קבע האיחוד האירופי כי יש צורך לבנות רשימת מעקב של חומרים בעלי סיכון לזיהום מי תהום ולבצע אחריהם מעקב, זיהוי ופיקוח. כך הוקמה ה־GWWL  -Ground Water Watch List – רשימת מעקב למזהמים במי תהום, שבינתיים אינה רגולציה מחייבת, אלא וולונטרית עבור המדינות החברות באיחוד האירופי.

רשימת המעקב למזהמים במי התהום גובשה על ידי קבוצה של חוקרים, רגולטורים ואנשי תעשייה מרחבי אירופה.

השיטה: אפיון החומרים, דירוג רמת הסיכון וניטור

החלק המרכזי בהקמת רשימת המעקב היה גיבוש של מתודולוגיה לבחינת התאמה של חומרים לצורך צירוף לרשימת המעקב של מזהמים במי התהום. להלן תמצית המתודולוגיה