בכנס זיהום סביבתי בקרקע ומים שהתקיים לאחרונה ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, קיבלו המשתתפים סקירה מצב מי התהום המזוהמים והטיפול בהם מידי גיא רשף, מנהל אגף בכיר איכות המים ברשות המים.

 חשיבות אסטרטגית לשמירה על איכות מי התהום

צריכת המים השנתית בישראל מסתכמת ב-2.4 מיליארד מ"ק, כאשר כ- 40% מתוכם (1 מיליארד מ"ק) מגיעים ממקורות טבעיים. את היתרה מספקים התפלה – 28%, מי קולחין – 25% ומי שטפונות – 9%.

התפלגות מקורות צריכת המים בישראל

אמנם קיימת אפשרות להגדיל את כמות המים המותפלים, אך בשל הרגישות האסטרטגית-ביטחונית-כלכלית של תלות במתקני התפלה בודדים, חשוב לשמור על מקורות המים הטבעיים ובהם מי התהום. לכן גם בטווח הארוך תסתמך צריכת המים על כ-1 מיליארד מ"ק ממקורות טבעיים.

מאחר ומצב איכות המים באקוויפרים ובכנרת הדרדר בעקבות רצף של שנות בצורת, חשוב לשפר את איכות מקורות המים הטבעיים כדי לצמצם את הפגיעה בפוטנציאל ההפקה.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. השפלת מי תהום: שותפות ישראלית - בריטית חדשה, 19.07.2018
2. 176 מתקני דלק זיהמו מי תהום, 2.07.2018
3. ב-90% מהאתרים במעקב יש מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי, 11.01.2018
4. 20% מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים. מה עושים?09.11.2016
5. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

 גורמי זיהום עיקריים במי תהום

ב-2 העשורים האחרונים נסגרו 189 בארות הפקת מים בשל זיהום, ו- 50 קידוחים חזרו להפיק מי שתייה בעקבות הקמת מתקני טיפול וטיוב קידוחים. המקורות העיקריים לזיהום מי תהום הם: פעילות חקלאית, מפעלי תעשייה, מתקני דלק וגורמים טבעיים.

גורמי זיהום מי תהום

כיום זיהום תעשייתי הוא הגורם העיקרי להשבתת קידוחי מי שתייה, בין השאר בשל מאפייני המזהמים שהינם בעלי מרחק התפשטות רב במים. בעשור האחרון 25% מקידוחי מי השתייה שהושבתו - היו בשל זיהום תעשייתי, 80% מתוכם באקוויפר החוף.

 מעקב של רשות המים אחר אתרים בעלי פוטנציאל זיהום

כ-20 אתרים חדשים נכנסים בממוצע מדי שנה לבקרה של רשות המים, וכיום נמצאים 365 אתרים במעקב ובקרה.

מספר אתרים תחת בקרה של רשות המים

26% מהאתרים במעקב רשות המים נמצאים בשלב של חקירת היקף וחומרת הזיהום ובהתאם לתוצאות יוחלט האם נדרש שיקום למי התהום, או שניתן לעבור למצב של סיום חקירה וניטור מעקב. 39% מהאתרים כבר סיימו את החקירה, לא נדרש בהם שיקום אך נדרש ניטור מעקב ו- 10% נוספים סיימו את החקירה וכן נדרש בהם שיקום והם נמצאים בתהליכי שיקום. 12% מהאתרים נמצא בהם עדשת דלק ומתבצעת שאיבה של העדשה ו 12% סיימו את השיקום או קיבלו NFA.

התפלגות שלבי הטיפול באתרים תחת בקרת רשות המים

 השפעת זיהום מי תהום על תשתיות ובנייה

מי תהום מזוהמים משפיעים על פיתוח תשתיות ובנייה, בין אם זה באיסור לפיתוח בנייה ישירות מעל מוקדי זיהום לפני שהם מטופלים (למשל בתעש ערבי נחל ותעש מגן – שניהם בתל אביב), או בשל דרישות סילוק וטיפול במים שנשאבים בבנייה חדשה. בנוסף, זיהום מי תהום יכול להוביל לדרישה לאיטום מבנים למניעת חדירת גזים.

השטח המזוהם באקוויפר החוף מתפרש כיום על פני כ-80 קמ"ר, המהווים כ-8% מהאוגר התפעולי והזיהום ממשיך להתפשט כל עוד הוא לא מטופל. באזורים שמעל או בסמוך למי התהום המזוהמים, ייתכנו חלק מההשפעות שפורטו לעיל.

 מודל תעדוף לקביעת סיכון מאתר מזוהם

רשות המים מפתחת בשנה האחרונה מודל תעדוף לקביעת הסיכון מאתר עם מי תהום מזוהמים. בניגוד למודל התיעדוף של המשרד להגנת הסביבה לקרקעות מזוהמות, המודל של רשות המים נועד לשימוש פנימי שידרג את סדר החשיבות לנקיטת פעולות חקירה ושיקום באתרים הנמצאים תחת בקרה של רשות המים.

המודל מבוסס על המאפיינים של המזהם, מסלול החשיפה והסיכון לרצפטורים ציבוריים. בסיום התהליך כל אתר מקבל ציון כך שניתן לדרג את האתרים לפי מידת הסיכון.

 בקרוב יפורסמו נהלים חדשים לטיפול במי תהום מזוהמים

ברשות המים עובדים בימים אלה על הכנת מספר מסמכים חדשים של הנחיות מקצועיות לטיפול במי תהום מזוהמים. לפני כשנה פרסמה רשות המים את מסמך ההנחיות לחקר מי תהום מזוהמים המפרט את אופן ביצוע החקירה לאיתור ומיפוי מי תהום מזוהמים. במידה ובסיום תהליך החקירה נמצא זיהום שדורש שיקום, הרשות תפרסם בקרוב מסמך הנחיות לביצוע שיקום של זיהום מי תהום.

מסמך נוסף שרשות המים עובדת עליו ויפורסם בקרוב הוא כללים לסיום ניטור עיתי באתרים מזוהמים והוצאת מסמך NFA . מסמך זה יגדיר באיזה תנאים ניתן יהיה לסיים ניטור מעקב של אתר עם מי תהום מזוהמים ומתי ניתן יהיה לקבל מסמך היעדר דרישות נוספות מטעם רשות המים המכונה מסמך NFA – No Further Action.

-------------

הדברים נאמרו במסגרת כנס זיהום סביבתי בקרקע ומים ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, ובשיתוף רשות המים והמשרד להגנת הסביבה

-------------

מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת זיהום מקורות מים בישראל, רשות המים, 10.2018 [pdf]