ועדה בן משרדית שהקים משרד ראש הממשלה לפני כשנה כדי לדון במחלוקת בעניין הרחבת הפעילות של החברה הממשלתית קצא"א באילת, הגישה את המלצותיה, לפיהן על המשרד להגנת הסביבה לשקול מחדש את מדיניות תוספת אפס סיכון באילת, או במלים אחרות, דוחקים במשרד להגנ"ס לאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה באילת, תוך כדי נקיטת אמצעים לצמצום נזק במקרה של שפך נפט לים.

חברי הוועדה, שמורכבת מנציגי משרדי הממשלה וגופי הממשלה הרלוונטיים,  קיבלו את הטענה כי הסיכון לאירוע של שפך נפט לים קטן לאין שיעור ביחס לתועלות הכלכליות, המדיניות והביטחוניות שיהיו כתוצאה מאישור הרחבת הפעילות של קצא"א. עוד הדגישו בדוח את החשיבות לשנות את המדיניות על רקע המצב הביטחוני והמלחמה.

מנגד, המשרד להגנת הסביבה, והשרה להגנ"ס עידית סילמן, אינם מקבלים את המלצות הוועדה, ותוקפים אותה בחריפות. לדברי המשרד: "הדוח שהופץ אינו יכול להיות בסיס לקבלת החלטות מושכלת ובוודאי לא לשינוי של מדיניות המשרד". עוד הם טוענים כי הדוח "רצוף כשלים מקצועיים" ומכיל סתירות. הם מוסיפים כי הושמטו מהדוח עמדות ושיקולים משמעותיים וכי מסקנות הדוח הן "התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה, ויש בהן כדי לפגוע באופן ישיר ומכוון בסמכויות המשרד ובתפקידיו".

נזכיר כי קצא"א חתמה לפני יותר מ-3 שנים על הסכם לשינוע נפט ממדינות המפרץ במכליות לאילת, דרך הצנרת היבשתית של קצא"א מאילת לאשקלון, ומשם לאירופה. לשם כך, קצא"א ביקשה מהמשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות מכליות הנפט שהיא רשאית לשנע, אולם סורבה. כיום מותר לה לשנע עד 2 מיליון טונות נפט גולמי בשנה לפי היתר הרעלים שקיבלה.

קישור לדוח ההמלצות כולל תגובת המשרד להגנ"ס – בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. הפרקליטות: למשרד להגנ"ס יש סמכות לצמצם את פעילות קצא"א, 7.7.2022
2. אישור חריג לקצא"א להגדיל את פעילותה באילת, כתחליף לאשקלון, 12.10.2023
3. קצא"א משיקה מיזם סיבים אופטיים על בסיס צינור הנפט, 20.6.2023
4. קצא"א עתרה נגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, 14.2.2022
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

לשמר רציפות תפקודית למצב ביטחוני

הקונפליקט שבו עסקה הוועדה הבין-משרדית נוגע לתועלת מהרחבת פעילות קצא"א באילת, זאת על רקע המצב הביטחוני בעיקר, לעומת הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם מזיהום ים בנפט.

תרחיש הייחוס שהגדיר המשרד להגנת הסביבה הוא אירוע של שפך לים של כ-25,000 טונות נפט במפרץ אילת. נזק כזה נאמד ב-16.3 מיליארד ₪, לא כולל נזקים בריאותיים ונזקים למערכת האקולוגית – ובייחוד לשונית האלמוגים הייחודית - שנאמדים במיליארדי ₪ נוספים. אולם, באשר להסתברות של אירוע כזה, המשרד סבור ש"מדובר באירוע נדיר מאוד, בתדירות של אחת למיליון שנה אולי".

המשרד הסביר בדיוני הוועדה כי המדיניות שנקט של "תוספת אפס סיכון" לא מאפיינת אותו בדרך כלל, אלא שמאחר שמשרדי הממשלה לא הגישו לו חוות דעת בעניין התועלות מהגדלת הנפט באילת, ובשל הנזק העצום שיכול להיגרם מאירוע זיהום ים, הוא נקט מדיניות זו, גם אם ההסתברות להתממשות האיום היא מזערית. בין הנזקים הספציפיים שהוא מנה: השבתת מתקני ההתפלה המספקים מים לעיר אילת, סיכונים בריאותיים ועלייה בתחלואה של דרכי הנשימה, הלב וכלי הדם עקב זיהום אוויר, פגיעה בשונית האלמוגים הייחודית ובתיירות.

בתוך כך, רשות המים קבעה כי ניתן לנהל את הסיכונים לאספקת המים באמצעות נקיטת צעדים טרם הגדלת השינוע, ובעיקר חידוש של מערכות הציוד, הכנת מערכי ניטור מתאימים וקביעת נהלי עבודה ובקרה מותאמים. לעומת זאת, לא הוצגו פתרונות לנזקים הפוטנציאליים לכלכלה ולמערכת האקולוגית.

מנגד, גורמים התומכים בהרחבת פעילות קצא"א הציגו בוועדה תרחיש ייחוס אחר, לפיו במקרה של חוסר גישה לנמלי אשקלון וחיפה לפרק זמן מוגבל עקב מצב חירום ביטחוני, יש צורך בנמל הנפט באילת כשיר לפריקה של נפט. אומדן הנזק מהתגשמות תרחיש כזה הוא כ-18.7 מיליארד ₪ לפחות, זאת כתוצאה ממחסור משמעותי בנפט למשך שבועות בודדים.

התומכים בהגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת טוענים כי ההסתברות לאירוע של מחסור בנפט במשך שבועות עקב מצב ביטחוני שלא יאפשר פריקת נפט בחיפה ואשקלון, גבוהה יותר מההסתברות לאירוע שפך נפט.

לפי רשות הספנות והנמלים, נמל בכלל ונמל נפט בפרט חייב להיות פעיל בשגרה באופן סדיר על מנת שיוכל לתפקד בחירום. מתקני נמל בשגרה ובחירום כוללים מזחים, מתקני היקשרות, מערכת נישוב והזרמה ועוד, אשר עליהם להיות במצב תחזוקה טוב מאוד, דבר שיכול להתבצע בפעילות שוטפת בלבד. כמו כן, נדרש כוח אדם כשיר ומנוסה לתפעול תקין של הנמל.

הרשות הוסיפה כי "מקור פריקה דרומי באילת הכרחי לשמירת הרציפות התפקודית של המשק הישראלי בעת חירום. קיומם של כמה נתיבים כשירים לקליטת נפט, הן מהים התיכון והן מהים האדום, חיוניים לביטחון האנרגטי במשק ולרציפות תפקודו. הנמל באילת הוא הנתיב היחיד שאינו מהים התיכון לקליטת נפט ועל כן נדרש לקיימו ולשמור על כשירותו לכך".

לפי המל"ל, בשבועות הראשונים למלחמת " חרבות ברזל", על בסיס היתר שניתן על-ידי המשרד להגנת הסביבה תוך גמישות מיידית, נעשה שימוש בנתיב זה שמנע פגיעה באספקה סדירה של מוצרי דלק למשק והמחיש את חיוניותו. משרד האנרגיה הסביר כי ההגבלה העקרונית שהוטלה על נמל הנפט באילת משפיעה ישירות על המלאי הזמין עבור מדינת ישראל לרכישה בעתות חירום.

לצד הנזקים מהותרת מדיניות "תוספת אפס סיכון" על כנה, מציינים התומכים בהגדלת הפעילות כי קיימת תועלת כלכלית ומדינית מהרחבת פעילות קצא"א.

בהמלצות בסיכום עבודת הוועדה, נכתב כי מדיניות אפס תוספת סיכון אינה מנהלת את הסיכונים אלא נמנעת מהם. ניתן להצדיק מדיניות של הימנעות מסיכון שנובע מפעילות כלשהי רק כאשר היא צפויה שלא להניב תועלת כלל. כאשר צפויה תועלת מהפעילות, יש לנהל את הסיכונים הכרוכים בה.

לפיכך, חברי הוועדה המליצו כי המשרד להגנת הסביבה יבחן את הבקשה להרחבת היקף שינוע הנפט דרך נמל אילת בתוך שלושה חודשים, ייתן הנחיות לצעדים הנדרשים לצמצום ההסתברות לאירועי שפיכת נפט ויבחן מחדש את "מדיניות אפס תוספת סיכון" שלו.

המשרד להגנ"ס תוקף בחריפות את דוח הוועדה

המשרד להגנ"ס הגיב בחריפות לדוח הוועדה. תחילה, כשהדוח היה במצב טיוטה, נשלח מכתב תגובה מפורט, שכעת מצורף לדוח. אך לאחר פרסום הדוח, ומשלא התחשבו בעמדתו, המשרד להגנס פרסם הודעה חריפה לפיה הדוח לא משקף את עמדתו, וכי יש למנוע הרחבת פעילות של שינוע הנפט במפרץ אילת בשל היותה סיכון משמעותי ובלתי קביל לסביבה הימית הרגישה ולשונית האלמוגים.

המשרד להגנ"ס מסביר כי ההיתר הקיים, שמאפשר פריקה של עד 2 מליון טון נפט, מהווה הגדלה בפועל של עד פי 4 מממוצע היקף הפעילות בעשור הקודם לגיבוש המדיניות. כלומר מדיניות ניהול סיכונים שקולה.

במשרד אומרים כי לא ברור איזה צוות ממשלתי דן בהמלצות הדוח, מכיוון שהיה מדובר בשיח חד צדדי בו משרד רה"מ הביא את המסקנות, ולא במסגרת משותפת, ושהן לא מייצגות את מסקנות "הצוות". עוד אמרו כי לא ברור מדוע נקבע כי אי הרחבת השינוע תסגור את מסוף אילת של קצא"א בשל רווחים לא מספקים – הרי מדובר בחברה ממשלתית, ואפשר לתת תקציב ממשלתי לצורך הנושא, אם הוא חשוב, ולא במחיר של הגדלת הסיכון למפרץ אילת.

לבסוף במשרד להגנ"ס אומרים כי התקנים והתקציבים שביקשו לצורך היערכות לארועי זיהום ים, כולל במפרץ אילת, לא אושרו. לכן, לא רק שאין אפשרות להגדיל אתה סיכונים, אלא שהמענה הקיים לארוע זיהום ים, אינו מספק.

בהודעה שפרסם המשרד להגנ"ס אמש, הוא תקף את הדוח בחריפות ואמר כי הושמטו ממנו עמדות ושיקולים משמעותיים, בינהם של המדענים והאקולוגים המומחים למפרץ אילת, עמדת משרד החוץ, הרשויות המקומיות והארגונים הסביבתיים. המשרד להגנ"ס מסביר כי הדוח הופץ חרף התנגדותו, וכי הוא מציג עמדה חד צדדית ומוטה התומכת בהגדלת פעילות קצא"א באופן בלתי מאוזן.

התייחסויות

המשרד להגנת הסביבה: "השרה והמנכ"ל סבורים שהדוח מציג סתירה מובנית, כאשר בעת ובעונה אחת הוא מניח שהגדלת הפריקה בנמל קצא"א באילת נחוצה כדי לתת מענה לתרחיש מלחמתי, אך אינו מתחשב בסיכונים המוגברים שעלולים להיגרם דווקא בעת מלחמה.

הדוח כלל אינו מביא בחשבון את העובדה שנוכח הסיכונים הללו – אף שהמשרד אישר את ביטול המגבלה והנמל כשיר לפריקה – מכליות אינן מגיעות זה חודשים בשל המצב הביטחוני. המלחמה הנוכחית בכלל והאירועים בים האדום בפרט מחדדים את הסכנה המוחשית והמשמעותית שבה מצוי מפרץ אילת. למרבה הצער, הדוח אינו משקף בחינה אמיתית של הצרכים למשק האנרגייה בישראל בשגרה ובחירום, אינו מתחשב באילוצים העובדתיים, ובִמְקום להתמודד עימם מניח בלא בסיס כי הגדלת הפעילות העסקית של קצא"א היא שתיתן להם מענה.

נוסף על כך, הדוח רצוף בכשלים מקצועיים נוספים. כך למשל, סקר הסיכונים שהוכן על ידי קצא"א נדחה פעמיים, לאחר בדיקה של גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שכן לא הוכן לפי ההנחיות המקצועיות של המשרד. אף על פי כן ושלא כהערות המשרד ועמדתו, שאף הובעה במפורש בדיונים, הדוח שהפיץ משרד רה"מ מסתמך על אותו סקר שנעשה על ידי בעל העניין ולא אושר מקצועית.

כמו כן, הדוח מתעלם מבעיות ממשיות בהיערכות מדינת ישראל לאירוע שפך של נפט בים. לפנייתו של סמט למשרד ראש הממשלה, צירף עמדה שלפיה, בין השאר, לא התקבלו התקנים שהמשרד ביקש והתקציבים לטובת המשימה הלאומית של היערכות לאירועי זיהום ים. כך שתחנת אילת של המשרד הממוקמת בין מכלל קצא"א לשמורת האלמוגים מאוישת בידי ארבעה מפקחי זיהום ים בלבד, הציוד בה מיושן, ואף שמאמצים ותקציבים מרובים מושקעים באחזקה, התחנה באילת אינה ערוכה להתמודדות עם סדר גודל הפעילות הצפוי, מבחינת תקני כוח אדם. כמו כן, תזכיר חוק התלמ''ת (תוכנית לאומית למוכנות ולתגובה לאירוע זיהום ים בשמן) שמבקש המשרד לקדם, בלי קשר למצב המלחמתי ולתוספת השינוע שקצא"א מבקשת, טרם אושר עד היום בשל התנגדותם של מקצת מהמשרדים. אף שהעמדה צורפה לדוח, לא ניתן כל מענה ענייני לדברים, פרט להמלצה כללית לקדם את חוק התלמ"ת ואת פעולות ההיערכות הנדרשות.

בנסיבות אלו, גורמי המשרד סבורים כי הדוח שהופץ אינו יכול להיות בסיס לקבלת החלטות מושכלת ובוודאי לא לשינוי של מדיניות המשרד. המשרד סבור כי יש לקדם את השיח הציבורי ולשמוע את עמדות כלל בעלי העניין וישיב לפניית מנכ"ל משרד רה"מ.

יו"ר קצא"א, ארז כלפון: "קצא"א מברכת על העבודה המקצועית והיסודית של הוועדה בראשות סמנכ״ל כלכלה ותשתיות במשרד רוה״מ, אמיר ברקן, הממליצה לבחון לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהוטלה על קצא״א משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית. מסקנות הוועדה מגיעות לאחר בחינה מעמיקה ומקצועית של כלל גורמי המקצוע במשרדי הממשלה, בהם, משרדי הביטחון, האוצר, האנרגיה והמל״ל. מלחמת 'חרבות ברזל' רק חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה וביתר שאת בחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. בזכות קצא"א ועובדיה המסורים נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, והיא תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת תושבי ישראל."

---

מסמכים רלוונטיים: