הממשלה אישרה הקלות תכנון ובנייה לתעשייה. דגשים לענף הפסולת והבטון
הממשלה אישרה רפורמה לקיצור תהליכי תכנון ובנייה בתעשייה. כחלק מהרפורמה, תיבחן הקצאת שטחים למפעלים חיוניים לצורכי המשק דוגמת אתרי פסולת, מפעלי בטון ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 06/1/2022

הממשלה אישרה השבוע רפורמה בתחום התכנון והבנייה לתעשייה, הכוללת קיצור וייעול תהליכי התכנון והרישוי לבנייה במפעלי תעשייה.

הרפורמה מתייחסת גם לקושי של מפעלי תעשייה מסוגים מסוימים (פסולת ומיחזור, בטון, וכו'), שהם בעלי דימוי 'מזהם', למצוא שטחים פנויים עבור הפעילות שלהם, בין היתר בשל התנגדות תושבים (נימבי NIMBY). עוד ברפורמה, התייחסות למגבלות שיוצרת מדיניות מרחקי ההפרדה בין חומרים מסוכנים לרצפטורים ציבוריים.

הרפורמה גם ממליצה לגבש תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם הצורך להקצות שטחים נרחבים נוספים לתעשייה בעשורים הקרובים עקב גידול האוכלוסייה וצורכי המשק. את הרפורמה הגישו ראש הממשלה בנט ושרת הכלכלה ברביבאי.

במסגרת הרפורמה יוקם מרכז רישוי היתרי בנייה שיפחית את זמן הנפקת ההיתרים ב-50%, יקצר את משך הזמן להוצאת היתר בנייה ל-3 חודשים עבור כשליש מהבקשות ויאפשר להקים מפעל חדש בתוך שנתיים בלבד. משרד הכלכלה מדגיש שיינתן דגש משמעותי לשמירה על היבטי איכות הסביבה ושמירה על הבטיחות, על אף הקיצור בלוחות הזמנים.


כתבות רלוונטיות:

  1. משרד רה"מ מתערב ברגולציה הסביבתית, 09.9.2019
  2. ביהמ"ש: לבחון את השפעת הקירבה למפעלים, 14.1.2019
  3. "האחריות היא על המפעל", 28.12.2015
  4. חומרים מסוכנים | infospot

הרפורמה שתקל על המפעלים להתפתח

הרפורמה שאושרה כוללת מספר סוגיות שכולן נועדו להקל על הליכי התכנון והבנייה במפעלים. בין היתר, כחלק מהרפורמה יקוצרו ב-50% מרבית לוחות הזמנים לבניית מפעל חדש ויוגשו המלצות לוועדות התכנון בנוגע להקצאת שטחים למפעלים חיוניים עתידיים שיש להם השפעה סביבתית, זאת תוך הבאה בחשבון את מאבקי נימבי NIMBY של תושבים שאינם רוצים שמפעל ייבנה סמוך לביתם. כמו כן, ייבחן מודל לניהול אזורי של מספר אזורי תעשייה המצויים בתחום אשכול רשויות וינוהלו על ידו.

כדי להבטיח את משך זמן הטיפול בבקשות להיתרי בנייה לתעשייה ב-50% יוקם מרכז לקידום היתרי בנייה לתעשייה. המרכז יוקם תחילה כפיילוט בצפון הארץ ויתרחב בהתאם להצלחותיו. מה שיאפשר את קיצור הזמנים יהיה בין היתר שיתוף הפעולה של כל הרגולטורים הרלוונטיים במסגרת עבודת המרכז.

לגבי הקצאת שטחים למפעלים חיוניים, מנהל התכנון, משרד הכלכלה והמשרד להגנ"ס יבחנו את ההתייחסות לשטחים שבהם חלות מגבלות תכנוניות הנובעות מפעילות מפעלי תעשייה וכן את הצורך לתת מענה לשטחים עתידיים למפעלים בענף הפסולת ולמפעלי בטון. הם יגבשו המלצות בנושא בתוך 180 יום וההמלצות יוצגו בפני ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע).

הדיור דוחק את התעשייה

לפי ההחלטה, כיום, הגידול באוכלוסייה מצריך בנייה של כ-1.5 מיליון דירות עד שנת 2040 ועוד כ-2.6 מיליון דירות לצורכי דיור עתידיים והדבר דוחק מפעלי תעשייה שנמצאים בקרבת אוכלוסייה, גם בשל רגולציה וגם בשל מאבק ציבורי של תושבים בסביבה (נימבי).

מנגד קיים קושי לאתר שטחים חלופיים עבור מפעלי התעשייה משום שלמרות שיש עודף שטחים המיועדים לתעסוקה, כולל לתעשייה, יש מגבלות רגולטוריות והוראות בתוכניות שלא מאפשרות לתעשייה לבנות בהם, בינהם בעיות של עירוב שימושים, מרחקי הפרדה והגדרה של סוגי תעשיות.

למשל, יש שטחים שמוגבלים ל"תעשיות נקיות" או ל"תעשיות עתירות ידע" ולעוד סוגי תעשיות נקיות, שמוגדרים בשלל הגדרות בתוכניות התכנון ולא תמיד ברור מההגדרות לאילו תעשיות הן מתכוונות ולאילו לא.

בנוסף לכך, רוב התוכניות המפורטות כיום לאזורי תעשייה לא מסונכרנות עם ההתפתחויות הטכנולוגיות. כיום יש טכנולוגיות שמצמצמות את ההשפעה הסביבתית של התעשיות ומגדילות את יכולתן לפעול בקרבת אוכלוסייה מבלי לפגוע בה, אך החקיקה הסביבתית לא מעודכנת ולא מביאה בחשבון את הפיתוחים הטכנולוגיים הללו.

בהקשר זה יש לציין את מדיניות מרחקי ההפרדה לפיה יש לשמור על מרחק הפרדה בין מפעלים עם פעילות מסוכנת לרצפטורים ציבוריים שונים. לרוב, כדי לפתור את הקונפליקטים הנוצרים בין התעשייה לבין "רצפטורים ציבוריים" התעשייה נאלצת לשאת בעלויות כבדות להתקנת אמצעי מיגון או ביצוע שינויים תפעוליים ומבניים גם כאשר היא הוקמה בשטח לפני הרצפטור הציבורי. כאמור, בשל הגידול באוכלוסייה ומצוקת צפיפות גדל הקונפליקט בין הצדדים.

דרוש: שטח של אלפי דונמים לתעשיית הפסולת והבטון

במסגרת החלטת הממשלה הוחלט שמינהל התכנון, המשרד להגנ"ס ומשרד הכלכלה יגבשו המלצות למוסדות התכנון בהתבסס, בין היתר, במודל לניבוי עתודות קרקע שיידרשו בעתיד ב-4 סוגי תעשיות:

  • מפעלים המטילים מגבלות תכנוניות
  • מפעלי בטון
  • אתרי מיון פסולת
  • מפעלי מחזור פסולת בניין

לפי המודל נדרש שטח של 17,000-13,000 דונם כדי לעמוד בצורכי תעשיות אלה בעשורים הקרובים.

למפעלים המטילים מגבלות תכנוניות, הכרוכים בין היתר במדיניות מרחקי הפרדה ובדיווח למרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס), מוערכת תוספת השטחים הנחוצה עד שנת 2040 על כ-5,000 עד 7,000 דונמים נוספים.

כמו כן, עד 2040 צפוי גידול של כ-%90 בביקוש השנתי לבטון. בשל כך, נדרשת הגדלת התפוקה של מפעלי הבטון הקיימים, והקמת כ-44 מפעלי בטון חדשים. גודלו של מפעל בטון חדש ממוצע מוערך בכ-5 דונם. על בסיס הערכות אלה, יש צורך מוערך בתוספת שטח של כ-220 דונמים נוספים למפעלי בטון עד לשנת 2040 , וזאת כדי לתת מענה לבנייה בתקופה זו של 5.1 מיליון יחידות דיור, מקומות תעסוקה ותשתיות בפריסה ארצית.

גם בתחום הפסולת יש לתכנן הקצאת שטחים נרחבת. אמנם לפי האסטרטגיה המעודכנת לפסולת של המשרד להגנ"ס, בעשור הקרוב יצומצם הצורך בשטחי הטמנה משום שיושם דגש על מיחזור וטיפולים סביבתיים יותר בפסולת, אך הדבר מוליד צורך (לצד הגידול בכמות הפסולת) להקצות שטחים לאתרי מיון.

כמות הפסולת למיון בשני העשורים הקרובים תגדל פי 7 עד לכמות של כ-8 מיליון טון בשנת 2040 . עד לשנת 2040 יהיה צורך בתכנון והקמה של עוד 11 מתקני מיון פסולת (והגעה ל- 21 מתקנים סך הכל) לשם עמידה בהספק זה. זה אומר שיש צורך בהקצאת כ-330 דונמים נוספים לטובת מתקני מיון עד 2040.

גם לאתרי מיחזור פסולת בניין יש להקצות כ-2,600 דונם ל-26 מתקנים נוספים עד שנת 2040. הנחה זו מתבססת על תרחיש של תוספת פסולת בניין כתוצאה מגדילה בשיעור מיזמי פינוי-בינוי במטרופולינים: 20% במרכז-ת"א, 10% בחיפה-צפון ו-5% בירושלים.

התייחסויות

ראש הממשלה, נפתלי בנט: "בשורה נפלאה לענף התכנון והבנייה בישראל. כדי שהכלכלה תצמח והמשק ישגשג, המדינה צריכה לאפשר לבעלי העסקים לרוץ קדימה ולהפריע כמה שפחות. היזמים הם הרוח החיה ואנחנו צריכים לסייע להם, לא לעכב אותם בפרוצדורות מיותרות ומסובכות. משך שנים המדינה הקשתה בהקשרים הללו, עכשיו אנחנו משחררים את הפקק ועושים צעד נוסף למען המגזר העסקי בישראל".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "שיפור הסביבה העסקית והפחתת נטל הרגולציה הוא יעד לאומי אשר נועד לקצר זמנים באופן משמעותי, כדי לאפשר לתעשייה ולמגזר העסקי להתחרות באופן הוגן ולהוביל את המשק לצמיחה. אני מברכת על היכולת לכנס פרויקט מורכב זה, המבוסס על שיתופי פעולה מקצועיים בין משרד הכלכלה והתעשייה למשרדי ראש הממשלה והפנים".

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. הצעת החלטה: