משרד רה"מ מתערב ברגולציה הסביבתית והמשרד להגנ"ס נעמד על הרגליים האחוריות
האם הניסיון של משרד ראש הממשלה להתערב ברגולציה הסביבתית תאפשר למפעלים לזהם באין מפריע, תוך הסתכלות רק על שורת הרווח הכלכלית על חשבון הציבור, או שמדובר בניסיון להחזיר את האיזון שהופר בשנים האחרונות ולמזער תופעות נימבי שפוגעות באינטרס הציבורי הרחב?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 09/9/2019

לפני כחודשיים פנה עמיחי פישר, ראש אגף רגולציה במשרד ראש הממשלה, במכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, בו ביקש מסמט להתייחס לטענות בנוגע למדיניות הרגולציה הסביבתית של המשרד ולהציגה בפני צוות רגולציה חכמה שהוקם במשרד ראש הממשלה בהתאם להמלצות ה- OECD.

סמט נדרש להתייחס לשורה של טענות ביניהן: שקילת שיקולים נוספים בעת גיבוש מדיניות או מתן היתר בנוסף לשיקולים סביבתיים; מדיניות סביבתית מחמירה ביחס ל- OECD; ריבוי רישיונות ומועדים קצרים; מספר רב של נהלים רגולטוריים; לוחות זמנים ארוכים לקבלת מענה  לסוגיות עסקיות הדורשות לפעול בגמישות ובמהירות; כפילות ברגולציה עם משרדים אחרים, למשל בתחום חומרים מסוכנים ושפכים; תנאים שלא ניתן לעמוד בהם בהיתרי רעלים, פליטה לאוויר והזרמה לים.

המשרד להגנ"ס מתנגד בחריפות למהלך של משרד רה"מ וטוען כי מדובר בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, ולאפשר למפעלים לזהם באין מפריע, תוך הסתכלות רק על שורת הרווח הכלכלית על חשבון הציבור. התגובה המלאה מופיעה בהמשך.

לנו לא ברור האם יש בכוונת משרד רה"מ להעביר החלטה חפוזה כלשהי בנושא זה עוד בטרם תתכנס ממשלה חדשה, או שמדובר בעבודת הכנה להחלטות שיוגשו לאישור הממשלה הבאה או לצורך מו"מ קואליציוניים. בכל מקרה, נראה כי מועד הבחירות הקרובות מעצים את הדיון בפרשה.

חשוב לזכור שלא מדובר בנושא חדש, וכי משרד רה"מ מנסה בשנתיים האחרונות לקדם מהלכים ל"החזרת האיזון" שבין הרגולציה הסביבתית לשיקולים נוספים. בגלגול הקודם זה כונה חוק נימבי שבלחץ הארגונים הירוקים והמשרד להגנ"ס לא עלה להצבעה בכנסת בסופו של דבר. 

ננסה לקחת רגע צעד אחורה ולעשות סדר בדברים.

חוק נימבי: מיכל האמוניה, חיבור מפעלים לגז טבעי, מתקני פסולת ועוד

נדמה כי הניסיונות של משרד רה"מ לאזן את הרגולציה הסביבתית החלו לאחר הפרשה של מיכל האמוניה במפרץ חיפה. המשרד להגנ"ס ברשותו של השר להגנת הסביבה ח"כ זאב אלקין סגר את מיכל האמוניה של מפעל חיפה כימיקלים, אלא שאז החלה מחלוקת בין עיריית חיפה לבין המשרד להגנ"ס ומשרד רה"מ בעניין החלופות ליבוא אמוניה שלבסוף הובילה לסגירת המפעל הצפוני של חיפה כימיקלים ופיטורי כל העובדים במפעל.

חוסר היכולת של השלטון המרכזי, כולל המשרד להגנת הסביבה ומשרד רה"מ לכופף את עיריית חיפה בסוגיית החלופה ליבוא אמוניה, לאחר שמיכל האמוניה נסגר, היה התמריץ ל"חוק הנימבי" שהגיע בעקבותיו והתמקד במסלול פיקוח רישוי חלופי לתשתיות לאומיות, שלא יהיה תלוי ברשויות המקומיות שמתנגדות ומעכבות כל אחת בתורה כל סוג של תשתית לאומית בשטחה.

החוק אמנם "נתפר" לכאורה בעקבות מקרה ספציפי של תשתית ליבוא אמוניה, אך היה אמור לשרת בעיית נימבי אמיתית איתה מתמודדים כל מתקני התשתיות הלאומיות בארץ: תחנות כוח, מתקני התפלה, תשתיות גז טבעי, מתקני טיפול בפסולת וכו'.

חושב לציין שהמשרד להגנת הסביבה תמך בחוק נימבי, או לפחות לא התנגד באופן רשמי, והשר אלקין טען אז כי הסטנדרט הסביבתי יישמר (ערכי הסף לפליטות לאוויר והזרמות שפכים וכו') אלא שהרישוי הסביבתי יעבור ישירות מול המשרד להגנ"ס ולא באופן עקיף דרך הרשות המקומית.

חשוב להסביר כי חלק ממקרי הנימבי הפריעו ביישום מדיניות של המשרד להגנת הסביבה: התנגדות להקמת מתקני טיפול בפסולת, התנגדויות שעיכבו את חיבור המפעלים לגז טבעי וגרמו לעיכוב בהפחתת זיהום אוויר, ההתנגדויות כנגד אסדת לוויתן שעלולה לעכב את חיבורה לרשת הגז במדינה ולכן לגרום לעיכוב בסגירת היחידות הפחמיות המזהמות בחדרה, ועוד.

אלא שחוק נימבי לא עבר בסופו של דבר בכנסת, בין השאר בשל לחץ של הארגונים הירוקים.

ניסיונות חוזרים ונשנים ל'איזון' הרגולציה הסביבתית

ניסיון נוסף ל'איזון' הרגולציה הסביבתית היה הרפורמה ברישוי עסקים שאושרה לבסוף לפני כשנה, רק לאחר שהשר להגנ"ס, ח"כ זאב אלקין, פעל מול משרד רה"מ לריכוך הנוסח כך שיפחית את הפגיעה בסמכות המשרד להגנ"ס.

לפני כשנה וחצי הבאנו את דבריו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד אבי ליכט, כי המשרד להגנ"ס צריך לעשות חשבון נפש. ליכט אמר כי המשרד להגנ"ס מקדם חקיקה סביבתית מואצת שחותרת לצדק סביבתי, אך מבלי לבחון את ההשלכות של החקיקה: "קודם נחוקק ואח"כ נראה מה נעשה עם זה". ליכט הוסיף כי החקיקה הסביבתית לא תמיד ברורה וישימה. כתוצאה מכך, חלק מהמהלכים שמתרחשים כיום הם תגובת-נגד, בה הממשלה מנסה להחזיר את האיזון שהופר.

כשפקיד ציבורי מקצועי בכיר מתבטא בדרך זו, יש לשער שהוא לא מביע רק את דעתו האישית, אלא עמדה שנידונה בפורומים מקצועיים רלוונטיים. וזו דוגמא נוספת לכך שהנושא נמצא על הכוונת של השלטון המרכזי לא מאתמול.

הסבב הנוכחי: רגולציה חכמה - יישום המלצות ארגון ה-OECD

בסבב הנוכחי, במסגרת החלטת ממשלה 4398 "רגולציה חכמה – יישום המלצות ארגון ה – OECD" מדצמבר 2018, הוקם צוות "רגולציה חכמה" בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי, היועץ המשפטי לממשלה במyרה למפות ולבחון סוגיות רגולטוריות שזקוקות לשינוי.

לאחר שבחן תחומים רגולטוריים רבים, אחד הנושאים המרכזיים שצוות "רגולציה חכמה" החליט להתמקד בהם, הוא הרגולציה הסביבתית. במסגרת זו, הצוות הזמין את נציגי המשרד להגנ"ס להציג את עמדתם בדבר הבעיות המרכזיות שהועלו במכתב שנשלח לפני חודשיים אל מנכ"ל המשרד להגנ"ס, גיא סמט.

רשימת הנושאים שעלו במכתב, חורגת הרבה מעבר לחוק נימבי ורישוי מתקני תשתית לאומית וזה כנראה מה שהקפיץ את המשרד להגנת הסביבה.

ככל הנראה ישיבה אחת בנושא זה התקיימה לפני מספר שבועות וכנראה שהמשרד להגנת הסביבה לא אהב את מה שהיה שם, שכן הוא החליט לגייס לצידו בקרב את הארגונים הירוקים.

המשרד להגנת הסביבה מגייס את הירוקים לקרב

כפי שפורסם לראשונה ב'מעריב' היום, בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה כינס ישיבה עם נציגי ארגונים ירוקים ובמהלכה ביקש מהם סיוע להעלות את הנושא לסדר היום. זו בוודאי לא הפעם הראשונה שהמשרד להגנת הסביבה מתאם עמדות עם הארגונים הירוקים ומבקש את עזרתם להפעלת לחץ על מקבלי החלטות כאלה או אחרים.

בימים האחרונים מספר עיתונים יומיים הארציים עסקו בנושא והציגו בעיקר את עמדת המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים (הארץ, מעריב, גלובס ועוד).

הופכים את הנושא הסביבתי לפוליטי

מכתב הזימון של משרד רה"מ נשלח כאמור כבר לפני כחודשיים למשרד להגנת הסביבה אך רק השבוע הנושא עלה במספר כלי תקשורת במקביל, כאשר דווקא

להמשך קריאת הכתבה המלאה