שמים במוקד את הרעש בערים
בכנס ערים שקטות דנו בדרכים כיצד ניתן להפחית את הרעש בערים הגדולות כדי לשפר את בריאות התושבים ואת איכות חייהם
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 20/1/2020

במסגרת כנס ערים שקטות, שארגנה עמותת מלר"ז בשיתוף עם המשרד להגנ"ס, דנו הדוברים בשאלה כיצד ניתן להפחית את מפגעי הרעש במרחב העירוני כדי לשפר את איכות החיים ואת הבריאות.

האתגר: להגדיל את הצפיפות בערים, אך לא את הרעש

גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ואסטרטגיה במשרד להגנ"ס פתחה את הכנס ואמרה כי המשרד מעודד מגורים בערים צפופות אך נעימות ונוחות למגורים, מאחר ומדובר בצורת החיים בעלת ההשפעה הסביבתית הנמוכה ביותר.

לכן לדבריה, הוחלט לשים השנה במוקד את הרעש בערים, בניגוד לשנים קודמות בהן התמקדו ברעש משדות תעופה, או רעש מכבישים. השנה המוקד יהיה 'ערים שקטות'.

כהן סיפרה כי בביקוריה בסין כיועצת מטעם המשרד להגנ"ס לממשל הסיני בענייני איכות הסביבה,  כשהיא מסתובבת במרכזי ערים גדולות וצפופות דוגמת שנחאי, היא נדהמת מהשקט היחסי השורר שם. הסיבה לדבריה נעוצה בהפחתת הרעש מתחבורה, הן באמצעות כלי רכב חשמליים והן על ידי עידוד תחבורה ציבורית – שבנוסף לשקט גורמים לפחות זיהום אוויר.

כלומר, לדברי כהן, האתגר הוא לתמוך בגידול בצפיפות האוכלוסייה בערים מבלי להגדיל את עוצמת הרעש. עם דגש על רעש מתחבורה.

פרויקטים חדשים בתחום הרעש בערים

לדברי כהן, יש מגוון רחב של פעולות שניתן לבצע בתוך הערים, כדי לשפר את נושא הרעש, כאשר בראש סדר העדיפויות העדפת פיתוח תשתיות לתחבורה ציבורית על פני תחבורה פרטית.

בין הפרויקטים שהמשרד להגנ"ס מתכנן לקדם השנה:

  • פיתוח אפליקציית רעש לשימוש הציבור
  • פיילוט בעיר גדולה למדידות רעש באמצעות גלאי רעש מתקדמים
  • ניתוח כלכלי של עלויות חיצוניות כתוצאה מחשיפה לרעש בערים, בהתאם למודלים הקיימים באירופה, שישמש להטמעה ולקידום של כלי מדיניות שונים.
  • קידום שימוש במצלמות אקוסטיות
  • בחינת מפלסי הרעש של כלי רכב חשמליים מול דיזל
  • אכיפת תקנות רעש על כלי רכב דו גלגליים
  • טיפול במקורות רעש אנושיים, לא רק באמצעות אכיפה אלא בגיוס הציבור באמצעות קמפיינים וחינוך – להסביר מה מקובל, מה הנזק, מה מותר מה אסור. לא רק לפי חוק, אלא איך זה משפיע על השכנים כשאני עושה רעש.

הסמכה לאנשי מקצוע בתחום הרעש

מאיר סגל, יו"ר עמותת מלרז, קרא לאגף הרעש במשרד להגנת הסביבה לדאוג להסמכה לאנשי מקצוע בתחום הרעש, לאחר מבחנים בכתב ובע"פ, זאת מאחר ולדבריו התחום כיום פרוץ.

הנזק הכלכלי ממפגעי רעש

פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף רעש וקרינה במשרד להגנ"ס, ציין כי ההיבט הבריאותי של רעש הוא באחריות משרד הבריאות, בעוד המשרד להגנ"ס מתמקד בנזק הכלכלי שמייצר הרעש.

לדבריו, כל תוספת של דציבל לרעש מכביש סמוך לדירת מגורים מוריד את ערך הדירה ב-1% בממוצע, כך עולה מעבודה שעשה משרד האוצר ב-2002 (ראו בהמשך). לכן לדבריו, ברגע שיש תג מחיר, יש לכך השלכות – למשל החובה להקים קירות אקוסטיים בפרויקטי נדל"ן או תשתיות חדשים וכו'.

השפעת הרעש על הבריאות

ד"ר איזבלה קראקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, סיפרה כי בשנת 2018 פרסם ארגון הבריאות העולמי [WHO] דוח מקיף (ראו בהמשך) בנושא רעש בו נבדק הקשר בין רמת החשיפה לרעש לבין הבריאות. כמו כן נבחנה יעילות הפחתת החשיפה לרעש סביבתי אל מול הנזק הבריאותי. ולבסוף גובשו המלצות ספציפיות עבור רמות רעש מומלצות ממקורות שונים והשפעתן על שכיחות תסמינים בריאותיים באוכלוסייה.

להלן חלק מההמלצות שניתנו בדוח:

  • תנועה בכבישים (המלצה חזקה): לנקוט צעדים כך שהרעש הממוצע יהיה נמוך מ- 53 דציבל ביום ו-43 בלילה.
  • רכבות (המלצה חזקה): לנקוט צעדים כך שהרעש הממוצע יהיה נמוך מ-54 דציבל ביום ו-44 בלילה.
  • מטוסים (המלצה חזקה): צעדים שהרעש הממוצע יהיה נמוך מ-45 דציבל ביום ו-40 דציבל בלילה.
  • טורבינות רוח (המלצה 'על תנאי'): נמוך מ-45 ביום, אין המלצה ללילה.
  • רעש פנאי (המלצה 'על תנאי'): ממוצע שנתי לא יותר 70 דציבל

לדבריה, המלצות חזקות נסמכות על הוכחה מדעית חזקה, ואילו ההמלצות 'על תנאי' (conditional) ניתנות במקרים בהם עדיין אין מספיק מחקרים מדעיים תומכים. יישום ההמלצות האלה מתרגמות להפחתת ההשפעה על בריאות הציבור מה שגורם לפחות אשפוזים וימי מחלה וכו' – שבא לידי ביטוי גם בהיבטים כספיים.

עמותת מלר"ז – מוקד טלפוני לטיפול בבעיות רעש

עמותת מלר"ז (המועצה למניעת רעש וזיהום אוויר), שארגנה את הכנס, הוקמה בשנת 1961 ופעלה לחקיקת החוק למניעת מפגעים – חוק כנוביץ. מלר"ז התפרסמה בהתנגדותה להקמת תחנת הכוח רידינג שתזהם את תל אביב וכל גוש דן. מדובר במאבק משפטי שהחל בשנת 1965 והגיע עד לבית המשפט העליון, שהכיר בזכותה של מלר"ז לפעול בכלים משפטיים לטובת האינטרס הציבורי. מדובר בתקדים שפתח את הדלתות לתביעות אזרחיות לשמירת איכות הסביבה.

בנוסף עמותת מלר"ז היא הגוף היחיד בישראל המפעיל מוקד טלפוני לטיפול בבעיות רעש, הנותן ייעוץ ללא תשלום לכל תושבי המדינה. המוקד נותן מענה מקצועי, משפטי ואקוסטי לכל בעיות הרעש כגון: מדידת רעש, יצירת פתרונות אקוסטיים, יעוץ משפטי נגד גורמי הרעש והדרכה וטיפול מול עיריות, גנים ובתי ספר.

----

מסמכים רלוונטיים:

  1. דו"ח השפעת רעש על הבריאות,
להמשך קריאת הכתבה המלאה