משרד הכלכלה פרסם דוח המסכם את השנים הראשונות של הפעלת פרויקט סימביוזה תעשייתית – מיזם ממשלתי שמבקש לעודד כלכלה מעגלית בתעשייה ולהפוך פסולת של מפעל אחד לחומר גלם של מפעל אחר. הדוח הוכן על ידי החברות דנירון ואביב, מפעילות הפרויקט.

לפי הדוח, משנת 2019 ועד מרץ 2023 מוחזרו 65,000 טונות פסולת תעשייתית במסגרת המיזם. בנוסף לכך, במסגרת המיזם מוחזרו כ-1.3 מיליון טונות עודפי עפר בשני מגה-עסקאות, אך ההתייחסות לעודפי עפר שונה מאשר לפסולת תעשייתית.

בתקופת הזמן המדוברת (2019-2013) הצטרפו למיזם 5,110 ארגונים (ארגונים שמייצרים פסולת וארגונים שזקוקים לחומרי גלם), נעשו 223 עסקאות (75 עסקאות בממוצע בשנה) שבהן פסולת הפכה למשאב ונחסכו כ- 70 מיליון ₪ למפעלים שהשתתפו במיזם. המדינה משקיעה במיזם הסימביוזה תעשייתית תקציב של עד 5 מיליון ₪ בשנה.

כמות הפסולת שמוחזרה במיזם (65,000 טון ב-4 שנים) אינה גדולה ביחס לפסולת שנוצרת בתעשייה מדי שנה (3.3 מיליון טונות). אולם לפי הדוח, הערך הכלכלי שהעסקאות מניבות גדול בהרבה מההשקעה של המדינה בפרויקט.

בנוסף לכך, החברות שמפעילות את מיזם סימביוזה תעשייתית סבורות שפוטנציאל מיחזור הפסולת גבוה בהרבה, ועומד על מיחזור 3.6 מיליון טונות פסולת בשנה. החלק הארי של כמות הפסולת הזו היא פסולת בניין ועודפי עפר (2.8 מיליון טון), ויתר סוגי הפסולת התעשייתית בכמות של כ-850,000 טונות, מדי שנה.

קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. שנתיים לסימביוזה תעשייתית, 10.2.2022
2. פרויקט סימביוזה תעשייתית ימשיך ל- 4 שנים נוספות, 08.2.2021
3. סיכום שנת פיילוט סימביוזה תעשייתית, 27.2.2020
4. התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית, 26.02.2020
5. הצלחה לפיילוט סימביוזה תעשייתית, 24.09.2019
6. מחקר: עסקים קטנים ובינוניים יכולים להרוויח ממסחר בפסולת, 14.03.2019

זרמי פסולת תעשייתית עם פוטנציאל כלכלה מעגלית

במסגרת הדוח פורטו זרמי פסולת תעשייתיית שפוטנציאל המיחזור שלהם טרם מוצה ופעולות שניתן לבצע כדי להגדיל את המיחזור שלהן. להלן פירוט חלקי:

• בוצות: ניתן להטמיע פתרונות מו"פ ומודלים עסקיים לטיפול בבוצות מט"שים. בתוך כך, לאתר שימושים חדשניים בבוצה מלבד הפקת אנרגיה.
• פלסטיק מתחנות מעבר: מדובר על פלסטיק שממויין בתחנות מעבר לפסולת עירונית, עבורו ניתן לקדם שיתוף פעולה בין תחנות מעבר, להקים מערכת מידע, לסייע למתקנים מקומיים, ולקדם מפעלי שטיפה וגירעון (לשיפור איכות הפלסטיק כחומר גלם). 
• פסולת פלסטיק חקלאית: מוצע כי פרויקט סימביוזה תעשייתית יורחב לפרויקט ארצי גם לפסולת זו.
• פסולת גזם עירונית וחקלאית: מוצע להרחיב את השימוש בה מעבר לאתרי קומפוסט או רפתות.
• פסולת חומרים מסוכנים: לרוב פסולת זו מיועדת להשמדה שעלותה יקרה מאוד. מוצע למחזר שימוש מסוים ממנה ו/או להשתמש בה ליישומים שאינם רגישים, כגון במט"שים.
• שונות: מוצע שהמדינה תתמרץ מיחזור של זרמי פסולת נוספים כגון: שאריות עץ, נסורת מנגריות, משטחי עץ שבורים ופסולת טקסטיל.

המלצות להמשך

במסגרת העבודה על פרויקט סימביוזה תעשייתית, בוצע מיפוי עומק ולמידה של זרמי הפסולת התעשייתית השונים בישראל, שמאפשרים מבט יחודי, ובהתאם לכך ניתנו בדוח המלצות להמשך. ביניהן:

• פסולת בניין: הקמת מערכת מידע לאומית וקידום פרויקט סימביוזה יחודי לפסולת זו. במערכת ישתתפו כל גורמי התשתית והבנייה לרבות רמ"י, והמשרד להגנת הסביבה. עוד מוצע: לייצר סטנדרטיזציה ואכיפה (ת"י 1886) לשימוש במצעים ממוחזרים, לשפר את איכות החומר שממוין בתחנות מיון לפסולת בניין, ולהוסיף חובה במכרזים מסוימים לשימוש ב-20% חומר בניין ממוחזר ועוד.
• עודפי עפר: כמותם נעה בין 25-16 מיליון טונות בשנה, 75% מתוכם מנוצלים מחדש. יש יותר עודפי עפר מאשר פתרונות קיימים לקליטתם לשימוש חוזר. מוצע להמשיך למפות קבלני עפר ורשויות כדי שמיזם סימביוזה תעשייתית ישמש כצומת המסייע לוויסות עודפי העפר. עוד מוצע בין היתר להקים פרויקט ייעודי, בדומה לסימביוזה התעשייתית, המתמקד בתחום האגרגטים, בשיתוף פעולה של משרדי הסביבה והשיכון וגורמים רלוונטיים נוספים.
• פלסטיק מתחנות מעבר עירוניות: אף שפרויקט הסימביוזה לא מטפל בפסולת הביתית באופן ישיר, קיימת הזדמנות לעבוד עם תחנות המעבר כדי לאתר שימושים לפסולת פלסטיק שמחולצת מתוך הפסולת העירונית ולהפוך אותה למשאב בתעשייה.
  מוצע ליצור כלי רגולציה שיתמרצו ושיחייבו תחנות מעבר להשקיע במיון איכותי יותר. עוד מוצע להקים מתקני טיפול בפסולת פלסטיק מסוג LDPE (לרוב פלסטיק של אריזות מזון) "מלוכלך" לצד הגברת הביקוש לחומר מצד התעשייה המקומים. כמו כן, מוצע לשתף פעולה עם המרכז להתייעלות במשאבים להטמעת פלסטיק ממוחזר בתעשייה.
• פלסטיק מפסולת חקלאית: היקפה השנתי הוא כ-40,000 טונות בנוסף לפסולת מצטברת שנאגרה במהלך שנים ברחבי הארץ. חלק מפסולת הצנרת ממוחזרת, אולם ליריעות שתילה וחממות אין כיום פתרון ליישום בתעשייה מלבד מפעל רודד תעשיות שקם לאחרונה ויכול לקלוט 5,000 טונות בשנה.
  על כן מוצע להשתלב בתוכניות קול קורא של איגודי ערים ומועצות אזוריות, להקים מרכזי פינוי פסולת חקלאית, לעבוד עם המשרד להגנת הסביבה על תכנון פיילוט למיחזור מכלי חומרי הדברה ועוד.
• פסולות נוספות: הדוח כולל התייחסות גם לפסולת עץ תעשייתית ולפסולת אורגנית במגזר העסקי/תעשייתי. בין היתר מוצע להסדיר את תחום הנסורת והשימוש בה (במקרה של פסולת עץ), ולתמוך בהובלת חומר אורגני למתקנים קיימים של ביוגז, קומפוסט ומתקנים עתידיים (במקרה של פסולת אורגנית).
• מגה-פרויקטים: הומלץ על המשך פעילות אינטנסיבית במקרה של זרמי פסולת מסוימים בהיקפים גדולים, כולל תיאומים ודחיפה לביצוע פרויקטי חלוץ, אנליזות ומחקרים, גישור עלויות ותועלות ועוד. פרויקטים בהיקפים כאלה הם למשל: חומר טפל ממחצבות, קולטים פוטנציאליים גדולים לחומרים אינרטיים שונים (טמבור, כתר ועוד), בוצות של מתקני התפלה, ריג'קטים של מפעל אינפיניה (נייר חדרה) ועוד.

העסקאות שנערכו בשנים 2021-2020

בשנים 2021-2020 נערכו עסקאות מגוונות של סימביוזה תעשייתית – כלומר עסקאות שבהן מפעל אחד מכר למפעל אחר פסולת שהפכה לחומר גלם.

לפי הדוח, הודות לעסקאות אלה נמנעה הטמנה של פסולת בהיקף של 56,538 טונות (וכמות נוספת של מליון טון עודפי עפר בעסקה אחת נפרדת). 43% מהפסולת שטופלה במסגרת הפרויקט בשנים האלה הייתה בקטגוריה "פסולת בנייה, קרמיקה ומינרלים".

לפי דוח של הלמ"ס, מיוצרים בישראל מעל 3 מיליון טונות פסולת תעשייתית מדי שנה, כך שמיחזור של כ-56 אלף טונות בלבד בשנתיים נחשב זניח. אולם הדוח מעריך את התועלת הכלכלית שנבעה מהעסקאות הנ"ל בכ- 61 מיליון ₪, כלומר תועלת של כ 1,100 ₪ לטון פסולת. מפעילי המיזם מעריכים את פוטנציאל המיחזור בעוד כ-850 אלף טונות (ללא פסולת בנייה). ייתכן שהמשך הרצת הפרויקט יביא להשגת הפוטנציאל הזה בעתיד.

דוגמאות לעסקאות שבוצעו במיזם "סימביוזה תעשייתית"

כאמור, מיזם סימביוזה תעשייתית החל לפעול ב-2019 במטרה ליצור שיתופי פעולה בתעשייה ולחבר בין מפעלים שרוצים למסור פסולת (ולחסוך עלויות סילוק והטמנה) לבין מפעלים שיכולים לעשות שימוש בפסולת זו כחומר גלם.

במהלך שנות הפרויקט בוצעו מעל 220 עסקאות. באחת מהן