הפרויקט הלאומי לסימביוזה תעשייתית סגר את שנת ההרצה הראשונה בהצלחה: מעל 600 מפעלים ועסקים גויסו, יותר מ-2,000 זרמי פסולת מופו, 68 עסקאות נחתמו בין מפעלים, מעל 10 מיליון ₪ נחסכו למשק ויותר מ-23 אלף טונות פסולת שימשו כחומר גלם במקום להיטמן - רובם בזכות התקשרות עם עסקים קטנים. כך עולה מדו"ח שפורסם לאחרונה (קישור בתחתית הכתבה).
בהתאם לכך, הוחלט להמשיך את הפרויקט לכ-4 שנים נוספות בתמיכה ממשלתית של 5 מיליון ₪ בשנה. עד כה הופעל הפרויקט על ידי 4 זכייניות. לאחרונה נבחרו שתיים מתוכן להמשיך להפעיל את מיזם סימביוזה תעשייתית ברחבי הארץ ולקשר בין מפעלים לצורך שימוש בפסולת של מפעל אחד, כחומר גלם למפעל אחר.
הזכיינים שיפעילו את המיזם הם ""Israel Materials שתפעל באזור חיפה והצפון ואזור השרון, ו"אביב ש.ש. ויעוץ עסקי" שאמונה על האזורים מרכז, הדרום, ירושלים ויהודה ושומרון.
כתבות רלוונטיות:
פרויקט סימביוזה תעשייתית, ביוזמת משרד הכלכלה ובשיתוף המשרד להגנ"ס ומטה ישראל דיגיטלית, נועד לסייע להפוך פסולת של מפעל אחד לחומר גלם של מפעל אחר. הוא יצא לדרך כפיילוט לפני כשנה והופעל על ידי 4 זכיינים שקישרו בין מפעלים רלוונטיים ברחבי הארץ.
לאחרונה נבחרו 2 מבין הזכיינים - החברות ""Israel Materials ו"אביב ש.ש. ויעוץ עסקי" - להמשיך להפעיל את הפרויקט ברחבי הארץ לכ-4 שנים נוספות בתמיכה ממשלתית של 5 מיליון ₪ בשנה.
תפקידן הוא להמשיך לקשר בין מפעלים שונים ולהציע שימושים אפשריים לפסולת של מפעל אחד כדי שתשמש כחומר גלם במפעל אחר.
בשנת הפיילוט המדינה השקיעה 4 מיליון ₪ והרוויחה בחזרה כ-15 מיליון ₪ לאור הצלחת הפרויקטים. כך עולה מדוח שפרסם משרד הכלכלה לסיכום שנת הפיילוט.
לאחרונה הושק אתר אינטרנט חדש לפרויקט סימביוזה תעשייתית בו ניתן למצוא מידע עדכני אודות המיזם. בין השאר, מובאות בו דוגמאות לעסקות מוצלחות שנעשו במסגרת הפרויקט.
אחת הדוגמאות היא עסקה שנחתמה בין יצרנית ומשווקת מערכות אור טבעי לחברת דלתות. הפסולת של החברה הראשונה היא אבקת ניסור שנוצרת בתהליך ייצור לוחות הפוליקרבונט. האבקה נמצאה מתאימה לשמש כחומר פלסטי לתערובת מילוי דלתות של החברה השנייה. שיתוף הפעולה יביא למניעת הטמנה של 4 טונות אבקה בשנה ויחסוך לשני המפעלים כ-20,000 ₪ בכל שנה.
הדוגמה השנייה היא של עסקה בין מפעל המתמחה בירקות חתוכים וארוזים לסלט לבין חברה לגידול בהמות. החברות הסכימו כי הפסולת האורגנית של המפעל הראשון תשמש כתחליף למזון הבהמות של המפעל השני. בזכות כך, יחסוך המפעל כ-300,000 ₪ בשנה על עלויות הטיפול בפסולת.
הרווחים האפשריים מיישום הסימביוזה התעשייתית כוללים חיסכון בעלויות טיפול בפסולת, הפיכת הפסולת למקור רווח, תרומה לסביבה בריאה יותר, שיפור המוניטין הסביבתי של ארגונים ומוכנות לחקיקה עתידית בנושא הפסולת.
הרווח למפעל שמקבל את הפסולת ומשתמש בה כחומר הגלם הוא שימוש בחומרי גלם מוזלים.
שלושת סוגי הפסולת המובילים בעסקות שבוצעו בשנת הפיילוט הם פלסטיק, פסולת אורגנית ועץ, המשקפים כ-70% מסך העסקות.
ניתן לראות בבירור כי לפסולת אורגנית היה את הערך הכלכלי הגבוה ביותר מכלל הפסולות ובפער משמעותי. ערכה הכלכלי עמד על למעלה מ-6.5 מיליון ₪. לעומתה, פסולת הפלסטיק הופיעה בכ- 35% מהעסקות אך הרווח כלכלי מהן הוא פחות מ-400 אלף ₪. כך גם לפסולת מוצרי מזון היה ערך כלכלי גבוה פי 4 לעומת הערך שהיה לפסולת מוצרי גומי ופלסטיק, למרות שבשניהם גויסו כמעט אותו מספר לקוחות.
השפעה כלכלית של עסקות לפי סוג הפסולת [אלפי ₪]
עוד באשר לפסולת אורגנית, מניתוח העסקות שכללו פסולת זו עולה כי במרביתן יצרן הפסולת משתייך לסקטור "תעשייה וחרושת" וצרכן הפסולת לסקטור "חקלאות ומשק חי". עובדה זו מצביעה כנראה על פוטנציאל של התאמת פסולות "ברמה סקטוריאלית".
בדוח המסכם את שנת הפיילוט נכתב כי סקטור התעשייה והחרושת אמנם הניב את הרווח הכלכלי המצטבר הגבוה ביותר, אך לצורך כך הזכיינים נדרשו לגייס היקף ארגונים גבוה ביותר מתוך הסקטור - 387 בסך הכול. מאידך, סקטורים 'מינהל מקומי, ציבורי וביטחון' וסקטור 'חקלאות ומשק חי', אמנם הניבו, כל אחד, רק כמחצית מהרווח הכלכלי שהניב סקטור התעשייה, אך הרווח התבסס על גיוס של כ-10% בלבד מהיקף הלקוחות בסקטור זה.
כאשר מפלחים את הרווחים הכלכליים על פי גודל העסק, ניתן לראות כי עסקים קטנים אחראיים על קרוב לחצי מסך הרווחים בתקופת הפיילוט, זאת למרות שעסקים גדולים מייצרים יותר פסולת, מה שמחזק את הסברה כי ככל שמדובר בעסקים גדולים גדל הסיכוי שכבר מצאו פתרונות לפסולת וכי הסבירות לקידום עסקות סימביוזה גבוה יותר בקרב עסקים קטנים, הנוטים יותר לפתרון של הטמנה. כאשר מפלחים את היקף הפסולת אשר נחסכה מהטמנה בעסקאות שמומשו, ניכר כי עסקים קטנים ובינוניים אחראים באופן ישיר לכ-87% מסך הפחתת ההטמנה, וכי עסקים גדולים על כ-13% .
החיסכון בהשפעה הסביבתית הישירה כתוצאה מעסקות סימביוזה תעשייתית נשקל בהתאם לכמות הפסולת שסילוקה נחסך, כמות פליטת הפחמן הדו חמצני שנחסכה וההפחתה בשימוש בחומר גלם בתולי. לאחר שקלול הנתונים הללו נמצא כי נחסכו מעל 10 מיליון ₪ למשק ונמנעה הטמנה של יותר מ-23 אלף טונות.
אולם, להפחתה בהשפעות הסביבתיות הישירות אפשר להוסיף גם הפחתה בהשפעות הסביבתיות העקיפות הנוצרות בין היתר בתהליך ההטמנה. בהתאם לעובדה כי נמנעה הטמנה של יותר מ-23 אלף טונות פסולת, במהלך תקופת הפיילוט הרווח הכלכלי כתוצאה מהפחתת ההשפעות הסביבתיות העקיפות עומד על קרוב ל-5 מיליון ₪.
---
מסמכים רלוונטיים: