האיחוד האירופי דיווח על נתוני הפליטות לאוויר מהתעשייה לשנים 2010-2020. לפי הדיווח, למרות שהפליטות לאוויר מהתעשייה ירדו באופן משמעותי בעשור המדובר – התרומה של התעשייה לכלכלה המשיכה לגדול.

לפי הנתונים, הפליטה של חלקיקים נשימים ((PM10 ותחמוצות גופרית (SOx) מתעשייה פחתה באיחוד האירופי בשנים אלה בכ-70%, פליטת מתכות כבדות (Cd, Hg and Pb) פחתה בכ-56%, הפליטה של תחמוצות חנקן (NOx) פחתה בכ-41%, פליטת חומרים אורגניים נדיפים ((NMVOC פחתה בכ-27% ופליטת פחמן דו חמצני CO2)) פחתה ב-24% בין 2020-2010.

למרות זאת, במספר מדינות, בעיקר במדינות מזרח אירופה, חל גידול בפליטות מתעשייה של חלק מהמזהמים.

כתבות רלוונטיות:

1. 96% מתושבי הערים באירופה נחשפו לריכוזי PM2.5 חריגים, 26.4.2018
2. מדינות אירופה עמדו ביעדי הפליטות לשנת 2019 למעט אמוניה, 11.10.2021
3. אירופה נאבקת לצמצם מקרי מוות מזיהום אוויר, 10.1.2022
4. עדכון נוסף של ערכי איכות אוויר בעקבות המלצת WHO, 27.10.2021
5. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

המהלכים שתרמו להפחתת הפליטות מתעשייה באירופה

ככלל, הצמיחה הכלכלית של התעשייה שמוזכרת בדיווח של האיחוד האירופי מתייחסת לשנים 2020-2010. בתקופה זו התעשייה הפחיתה פליטות של מזהמים הפוגעים בבריאות ובסביבה, והכלכלה בכל זאת צמחה. למעט בזמן משבר הקורונה בין 2020-2019, כאשר לצד הפחתת הפליטות הייתה ירידה של כ-7% בצמיחה הכלכלית של התעשייה.

האיחוד האירופי ציין מספר גורמים שתרמו להפחתת הפליטות לאורך השנים: רגולציה, לרבות המערכת האירופאית למכסות וסחר בפליטות (ETS), חובת דיווח על פליטות למפעלים גדולים (EPRTR) ויישום הדירקטיבה הנוגעת לפליטות תעשייה (IED).

כמו כן סייעו להפחתת הפליטות גם שיפורים טכנולוגיים, התייעלות אנרגטית והעברת הייצור של תעשיות מזהמות כמו ייצור טקסטיל או מתכות מחוץ לאירופה.

בחלק ממדינות מזרח אירופה הפליטות גדלו

למרות שבממוצע הפליטות מתעשייה באירופה הצטמצמו משמעותית, אך לא כל מדינות האיחוד הצליחו להפחית בפליטות שלהן באותה מידה ובחלקן אף נרשם גידול.

בעיקר מדינות מזרח-אירופה השתרכו מאחור: בקרואטיה, בהונגריה, ברומניה, בסלובניה ואף באירלנד ובלוקסמבורג נרשמה עלייה של עד 20% ויותר בפליטת מתכות כבדות (קדמיום, עופרת וכספית) בעשור האחרון. בהונגריה ובלטביה הייתה גם עלייה של יותר מ-20% בפליטת חלקיקים נשימים PM10. בלטביה הייתה עלייה דומה אף בפליטת פחמן דו חמצני CO₂)).

96% מתושבי הערים נחשפו לריכוזי PM2.5 חריגים בשנת 2020

מוקדם יותר השנה דיווחנו על פרסום של האיחוד האירופי על רמת החשיפה של האוכלוסייה באירופה לזיהום אוויר. הנתונים שפורסמו אז לא התמקדו רק בתעשייה כמו בנתונים שהזכרנו מעלה אלא הביאו בחשבון גם פליטות מתחבורה. אלה השפיעו במידה ניכרת על רמת החשיפה.

לפי הנתונים, 96% מתושבי הערים באירופה נחשפו לריכוזי חלקיקים נשימים PM2.5 שהיו גבוהים מערך הסף המעודכן עליו ממליץ ארגון הבריאות העולמי (WHO) 5 מיקרוגרם/למ"ק. אך רק 1% מאותם תושבים, נחשפו לריכוז חלקיקים נשימים PM2.5 גבוה מערך הסף המוגדר כיום באירופה, 25 מיקרוגרם/למ"ק, ערך גבוה פי 5 מהתקן המומלץ על ידי WHO.

לפי הדוח, המגבלות שהוטלו באירופה במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה בשנת 2020 גרמו להפחתת פליטות משמעותית מתחבורה, ובפרט להפחתה שנתית ממוצעת של עד 25% במזהם חנקן דו-חמצני ((NO2. אלא שלמרות ההפחתה בפליטתו, עדיין 89% מהאוכלוסייה העירונית באירופה נחשפה לרמות גבוהות יותר שלו ביחס למה שהגדיר ארגון הבריאות העולמי.

האיחוד האירופי ניתח גם את הפליטות של פחמן חד חמצני (CO), אוזון, ובנזופירן – בכולם נמצאו חריגות עבור מרבית אוכלוסיית היבשת בהשוואה לערכי הסף של ארגון הבריאות העולמי. רק עבור גופרית דו חמצנית SO₂ נמצאו מעט חריגות. הנתונים מבוססים על יותר מ-4,500 תחנות ניטור אוויר.

---

מסמכים רלוונטיים: