ראיון עם אסף יזדי, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה
לקראת סביבה 2050: אילו אתרים מוצעים להקמת מתקני השבה בגוש דן, האם תינתן תמיכה למפעלי מיחזור, האם תהיה תחרות בחוקי אחריות יצרן, מדוע הכסף של היחידות הסביבתיות תקוע ומה מטרת הקול הקורא שיפורסם בקרוב לתמיכה של 400 מיליון ₪
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 05/1/2020

ענף הפסולת בישראל מנסה לצמצם פערים מול אירופה על ידי הסטה של הפסולת מהטמנה - למיחזור והשבה, בעזרת מתקנים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות. התהליך הזה מושך תשומת לב היות ומעורבים בו תקציבים של מיליארדי ₪ והוא משפיע על כולם: תושבים, רשויות מקומיות והשוק הפרטי.

לקראת כנס סביבה 2050 אנו מקיימים ראיון קצר עם מי שאחראי על תחום הפסולת בישראל - סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, אסף יזדי, שנכנס לתפקיד לפני חודשים ספורים במקומו של גיא סמט שמונה למנכ"ל המשרד להגנ"ס. יזדי ייקח חלק בכנס סביבה 2050 במושב שיעסוק ביוזמות, כלים והזדמנויות ברשויות המקומיות לטיפול מתקדם בפסולת.

ליזדי תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה, תכנון ערים ולימודי סביבה מהאוניברסיטה העברית והוא החל את דרכו במשרד להגנ"ס לפני כעשור, בהתחלה כסגן מנהל מחוז יו"ש ומתכנן המחוז ומ- 2013 כיועץ בכיר של 3 המנכ"לים של המשרד - דוד לפלר, ישראל דנציגר וגיא סמט. בחודש אוגוסט נכנס לתפקידו הנוכחי כסמנכ"ל השלטון המקומי.

מתקני השבה | האם אתה חושב שתצליחו להקים מתקן השבה בגוש דן? או שמתקני ההשבה יקומו רק בפריפריה ויקלטו את הפסולת ממרכז הארץ?

המשרד להגנ"ס פועל ליישם את האסטרטגיה החדשה לפסולת עירונית לפיה אנו מסיטים את הפסולת מהטמנה למיחזור והשבה. כלומר עוברים מהפתרון הגרוע ביותר (הטמנה) לפתרונות הטובים ביותר (מיחזור והשבה).

אחד העקרונות החשובים של האסטרטגיה הוא טיפול בפסולת בסמוך למקום היווצרותה. אין לנו כל כוונה שהפסולת מהמרכז ומהצפון תשונע לדרום. זו גם האסטרטגיה שאושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. כפועל יוצא אנחנו מקדמים מתקני השבה בפריסה ארצית, בכל המחוזות, כולל במרכז.

אני מבין את החשש מנימבי (NIMBY) אך המחוייבות שלנו ושל אגף החשב הכללי במשרד האוצר  היא שהמתקנים שיקומו יהיו בסטנדרט הכי מחמיר שיש, כמקובל באירופה, בה יש מתקנים רבים מהסוג הזה בלב הערים, סמוך לאזורי מגורים. לכן אני סמוך ובטוח שהתושבים יבינו את חשיבות הפתרון הזה.

בשבוע שעבר קיימנו פגישה ראשונית במסגרת הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) בה הצגנו 4 חלופות למיקומים אפשריים למתקני השבה באזור גוש דן:

  1. אזור תעשייה צפוני של אשדוד
  2. בסמוך למתקן השפד"ן בראשל"צ
  3. חיריה
  4. צומת מורשה

לפני זמן לא רב אישרנו בות"ל מיקום מתאים בדרום ובשבועות הקרובים נציג בות"ל מיקומים רלוונטיים גם בצפון.

איסור הטמנת פסולת אריזות/אלקטרונית | חוק האריזות אוסר להטמין פסולת אריזות מה-01.01.2020. סעיף דומה אוסר הטמנה של פסולת אלקטרונית מה-01.01.2021. האם תקפידו על יישום הסעיף הזה והאם אתם מצפים שכל פסולת האריזות תמוחזר או תושב כבר השנה?

מדובר בסעיף חשוב ומרכזי ואנו מתכוונים לממש אותו וליישם אותו. הוא משתלב באסטרטגיה שלנו לתחום הפסולת ומקדם את הענף לכיוון שאנחנו רוצים. כבר עכשיו כל פסולת האריזות שנאספת בפחים הכתומים – אינה מוטמנת, אלא ממוינת ועוברת למיחזור או השבה (RDF). זה כבר קורה היום, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים לוודא שלא רק פסולת האריזות בפחים הכתומים מטופלת, אלא שגם אם יש פסולת אריזות בפחים הירוקים – גם היא לא תוטמן. 

ניישם את זה בעזרת הכלים שעומדים לרשותנו. נדאג להשלמת פריסת הפחים הכתומים כדי שתהיה הפרדה במקור של פסולת אריזות בהיקף נרחב, ונדאג שכל הפסולת שמגיעה לפח הירוק, תעבור למתקני מיון מתקדמים, שם שארית האריזות תופרד ותופנה למיחזור או השבה.

ברור שהדברים לא יקרו מייד. אנחנו בעיצומו של תהליך פריסה של מתקני מיון ברחבי המדינה במסגרתו אנחנו מפרסמים מגוון של קולות קוראים, שחלקם כבר פורסמו וחלקם יפורסמו בקרוב. אני מאמין שנוכל תוך כמה שנים להגיע לפריסה מלאה של מתקני מיון שתאפשר לנו לעמוד ביעד המדובר.

אני מבקש לנצל את הבמה ולקרוא לרשויות וליזמים לגשת לקולות הקוראים האלה, להקים את המתקנים, ולקבל את מענקי המשרד המוצעים.

מימון הקמת תשתית מיחזור פסולת אלקטרונית | היבואנים והיצרנים של מכשירי חשמל מתרעמים על עליית דמי הטיפול במיחזור פסולת אלקטרונית, בטענה שהם לא אמורים לממן בלעדית את הקמת תשתית המיחזור. מדוע שקרן הניקיון לא תתמוך בהקמה או שדרוג של מתקני מיחזור לפסולת אלקטרונית?

המהות של חוקי אחריות יצרן זה האחריות של היצרנים והיבואנים על האיסוף והמיחזור של המוצרים שלהם כשהם הופכים לפסולת. לכן הטענה שהם לא צריכים לממן את תשתית המיחזור, היא בבסיסה שגויה ונוגדת את מהות החוק.

לגבי עליית דמי הטיפול. מטרתנו היא להעלות את סטנדרט המיחזור. הפסולת צריכה להגיע לטיפול במתקנים מתאימים לכך, וזה דבר שיש לו עלויות כספיות. חשוב לציין שגובה דמי הטיפול בישראל, גם אחרי עליית המחירים, הוא נמוך מאשר באירופה, ונמוך ממה שאנחנו והיבואנים חזינו שיהיה בעת כתיבת החוק. העלויות האלה עדיין לא משקפות את העלות האמיתית של הטיפול בפסולת.

למרות זאת, אני בכלל לא פוסל תמיכה של קרן הניקיון בתשתיות המיחזור בישראל, כולל בנושא המדובר. אני מקווה שתהיה לנו החלטה עקרונית לקראת סוף הרבעון הראשון של 2020 לגבי תמיכה בתעשיית המיחזור, ושנחל ביישומה.

שינויים בחוק האריזות | לפני שנתיים המשרד להגנ"ס הצהיר על כוונתו להרחיב את חוק האריזות ולאפשר תחרות בתחום. מה צפוי?

אנחנו מעודדים הפרדה במקור, זו הדרך הנכונה ביותר לטפל ולהפריד פסולת ואנחנו מאמינים בחוק האריזות. בהתאם, אנחנו מתכוונים להעלות את יעדי המיחזור בחוק האריזות ולוודא שתהיה פריסה רחבה של פחים כתומים.

התחרות בין תאגידי המיחזור היא שאלה חשובה ורלוונטית לכל חוקי אחריות יצרן. אנחנו בתהליך גיבוש מדיניות לנושא התחרות בחוקי אחריות יצרן ועובדים על זה יחד עם האיחוד האירופי במסגרת פרויקט הטווינינג. אני מקווה שעד אמצע שנת 2020 נגבש ומאשר עמדה רשמית ברורה, ונפרסם אותה לציבור.

כספים של היחידות הסביבתיות | כבר שנתיים שיש בעיות בהעברת תקציבים מהמשרד ליחידות הסביבתיות. הבעיה טרם נפתרה והיחידות במצוקה תזרימית. מדוע הכספים לא עוברים וכיצד זה עשוי להיפתר?

ראשית, שילשנו את התקציב של היחידות הסביבתיות, כי אנחנו מכירים בחשיבות הרבה של העבודה שלהם ושל הפעילות שלהם. העברת הכספים לא מעוכבת בשל בעיה מהותית, אלא בשל קשיים מינהליים. אנחנו מכירים את הנושא ופועלים במרץ כדי לפתור זאת.

אני יכול לומר שאנחנו מקדמים הקמה של זרוע ביצוע שתעזור לנהל ולממש את החלטות קרן הניקיון. כך שגם ההיבטים המינהליים של העברת הכספים מקרן הניקיון יעבדו בצורה טובה יותר.

חפיפה בין האשכולות והיחידות הסביבתיות | המשרד להגנ"ס תומך בהקמת אשכולות של רשויות מקומיות לצורך טיפול אזורי בנושא פסולת, אלא שחלק מהאשכולות חופפים ליחידות סביבתיות קיימות מבלי שחולקו תחומי אחריות ביניהן, כך שנוצרת תחרות על משאבים ופוטנציאל לחיכוכים. מה עמדת המשרד להגנ"ס בנושא?

התמיכה שלנו באשכולות היא הצלחה גדולה. אנחנו מעודדים ניהול אזורי של פסולת תוך ניצול יתרון לגודל וקידום משותף של מתקני פסולת. זה מוכיח את עצמו. רשויות קטנות ובינונית מתקשות לנהל לבד את הפסולת ולכן הפעילות האזורית חשובה.

לכן אנחנו עומדים לפרסם קול קורא נוסף בהיקף משמעותי מאוד של 400 מיליון ₪ לתמיכה בהתאגדויות אזוריות לניהול מרחבי של הפסולת, לא רק בצורה של אשכולות.

לגבי החפיפה בין האשכולות ליחידות הסביבתיות, לא רק שאין סתירה, אלא הם משלימים אחד את השני. היחידה הסביבתית פועלת בתוך הרשות בנושאים של חינוך סביבתי, רישוי עסקים, היתרים ועוד. ואילו האשכולות הם אינטגרטור על-אזורי שמנהל תשתיות פסולת ובניית יכולות משותפות, זה לא סותר, זה משלים אחד את השני ולא מדובר בתחומי עיסוק חופפים.

-------------

יש עוד שאלות רבות שהיינו רוצים לקבל עליהם תשובות, אך ניאלץ להשאיר אותם לפעם הבאה. בינתיים אתם מוזמנים לפגוש את אסף יזדי, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, בכנס סביבה 2050 במושב 'האמנם יש עתיד בפסולת?' שיעסוק בכלים והזדמנויות ברשויות המקומיות כחלק מאסטרטגיית הטיפול המתקדם בפסולת.