ביום שישי אישרה הממשלה הצעת מחליטים לפיה הקרן לניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס תממן מענקים וסיוע כלכלי מיוחד לאנשי מילואים שמשתתפים בלחימה, בסכום של 820 מיליון ₪ שיינתנו כהלוואה מהקרן לניקיון למשרד האוצר, כנגד הרשאה להתחייב. כלומר, מוסכם שמשרד האוצר יחזיר את הכסף לקרן כשהיא תצטרך לממש פרויקטים בפועל.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הסתייגה מכך שההחלטה התקבלה ללא שיתוף והתייעצות עם המשרד להגנ"ס. עמותת אדם טבע ודין גם התייחסה לנושא והביעה חשש שלא ננקטים הצעדים שיבטיחו את החזרת ההלוואה לקרן. התגובות המלאות בתחתית הכתבה.
בשנים האחרונות הקרן לניקיון שימשה בכמה מקרים 'קופה קטנה' של האוצר, כשהאחרון לווה ממנה כספים שוב ושוב. עד שנת 2021 עמד סכום ההלוואות על 2.26 מיליארד ₪ וכעת משרד הביטחון מבקש 820 מיליון ₪ נוספים - בכל המקרים הכסף לא נועד לסוגיות סביבתיות, אלא לנושאים תקציביים כלליים.
זה המקום להזכיר שמרבית כספי קרן הניקיון מגיעים מהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות בגין פסולת שהן שולחות להטמנה. הכספים אמורים לשמש לעידוד חלופות להטמנה, כגון מיחזור.
בתגובה לבקשת ההלוואה הנוכחית אמרה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן כי יש לקיים לפחות דיון מינימלי לגבי לקיחת ההלוואה מהקרן לניקיון. סילמן העירה כי השלטון המקומי והאזורי, המקור המרכזי להכנסות הקרן לניקיון, זקוקים גם הם לתקציב מוגבר בימים אלה ויש להתחשב גם בהם.
בחודש האחרון תמכה הקרן ברשויות מקומיות בצפון ובדרום בסכום כולל של 19 מיליון ₪. בנוסף לכך פורסמה טיוטת חוק ובה הרחבת סיוע כספי מהקרן לניקיון לרשויות מקומיות נוספות ברחבי הארץ עקב מצב החירום.
קישור להחלטת הממשלה בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
ההלוואות החוזרות מהקרן לניקיון קשורות לעובדה שמצטברים בה כספים רבים ללא ניצול.
לפי נתונים שהוצגו בדיון בכנסת לפני פחות משנה, נכון לסוף 2022 יתרת המזומנים בקרן הניקיון הייתה 3.2 מיליארד ₪. מדי שנה נכנסים לקרן כ-540 מיליון ₪ בממוצע (לפי 5 שנים אחרונות) ויוצאים ממנה 251 מיליון ₪. נכון לסוף 2022 היו לקרן יתרות אשר מחויבות לפרויקטים מסוימים בגובה 1.5 מיליארד ₪ ויתרות לא מחויבות, כלומר ללא שיוך ספציפי, בסך 1.7 מיליארד ₪.
ניכר מהנתונים כי בשני העשורים האחרונים הקרן כשלה בתפקידה המרכזי - קידום אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה והקטנת שיעור ההטמנה, שעומד כבר שנים על כ-80%. אולם בשנה האחרונה ייתכן יש שינוי בניצול הכספים. באוגוסט האחרון הודיעו ראשי המשרד כי הם מתכוונים לנצל בשנים הקרובות את מלוא הכספים שבקרן, ועוד במהלך שנת 2023 צפויים להביא לאישור תקציבי תמיכה של כ-2.9 מיליארד ₪, בנוסף ל- 400 מיליון ₪ שאושרו בחציון הראשון של השנה.
הסכומים הללו גדולים יותר מהכספים שהצטברו בקרן, שלכן התכוונה לבקש ממשרד האוצר הרשאה להתחייבות עתידית לטובת התמיכה במתקני מיון ומתקני הטיפול בפסולת אורגנית. אולם נראה שכעת משרד האוצר הוא זה שמעוניין להסתייע בקרן לניקיון - ולא להיפך.
כמובן שהמלחמה טרפה את הקלפים ומוקדם לדעת כיצד היא תשפיע על יישום אסטרטגיית הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה.
זה המקום להזכיר כי לפני כשבועיים דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות ציבור הוראת שעה במסגרת חוק שמירת הניקיון, ובה הוא מבקש לאשר סיוע כספי מהקרן לניקיון לרשויות מקומיות ברחבי הארץ עקב מצב החירום. התמיכה מיועדת לסיוע לרשויות בתפעול משק הפסולת, לפי צורך, ולא רק לפי ההבחנה בין רשויות חזקות לחלשות.
בתזכיר החוק נכתב כי על רקע גידול משמעותי בכמות ובסוגי הפסולת בשל המלחמה, וכן על רקע העלויות הנרחבות שנאלצות רשויות מקומיות לשאת בהן בימים אלה, יש מקום לספק להן תמיכה כדי להבטיח ניהול מיטבי של מערך הפינוי והטיפול בפסולת בשטחן.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "מקור חלק ניכר מהכנסות קרן הניקיון הוא בהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות - ולא בכספי אוצר. השרה ביקשה לקיים דיון לפני קבלת הכרעה מהיכן יתוקצב הנושא, דיון ועבודת מטה שטרם נעשו מול גורמי המשרד. למרות חשיבות ודחיפות הנושא והמאמץ המלחמתי, יש מקום לקיים עבודת מטה מינימלית לפני העלאת ההחלטה לממשלה, עם המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי והאזורי שהגיש גם בקשות לתקצוב מהקרן בשל המצב הנוכחי וההוצאות. בימים אלה השלטון המקומי והאזורי נושא בנטל רב בתחומים רבים , הוא משלם לקרן והוא זה שזקוק לתקצוב המדינה. השרה תמשיך לקיים דיונים עם האוצר בנושא זה כדי למצוא את האיזון הנדרש, גם בעת חירום ומלחמה, תוך התחשבות בצורכי השלטון המקומי והאיזורי וסיוע גם להם".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "הבקשה לחיסול קרן הניקיון ע"י משרד האוצר בתואנה שבסה"כ מדובר בהלוואה, משולה לאמירתו של משרד האוצר לפני המלחמה שהוא תומך בחוק אקלים בלי יעדים ובלי תקציבים. בשני המקרים מדובר בהבטחות בעלמא, הבטחות על הקרח. איש אינו מטיל ספק בצורך לדאוג בראש ובראשונה למענקים ותקציבים לטובת החיילים המסכנים את חייהם במלחמה הקשה הזו, כמו גם לטובת נפגעי האסון והטבח. אלא שהשרה סילמן חוטאת לתפקידה, כאשר אינה מתנה מפורשות שהשימוש בכספי קרן הניקיון יועבר ל"קופסת התקציב המלחמתית" רק לאחר הקפאת כל התקציבים הקואליציוניים של משרדי הממשלה שטרם נעשה בהם שימוש. זו הסיבה שיש לשמוע היטב את זעקתו של ראש מועצת נגב, כמו את זעקתם של יתר יישובי עוטף ישראל, באשר לתקציבים להם הם זקוקים לטובת השיקום הסביבתי בתחומם. את קרן הניקיון יש להעביר בראש ובראשונה לשם התמודדות עם היקפי הפסולת והפגיעה הבלתי נתפסת שיצרה וממשיכה ליצור המלחמה בתשתיות סביבתיות בדרום. אחרת, המשרד להגנת הסביבה יוכל לחלום על החזר ה"הלוואה" על ידי האוצר."
---
מסמכים רלוונטיים: