לפני חג הפסח פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטה להערות הציבור של 2 מסמכי הנחיות חדשים בנושא של קרקעות מזוהמות:

1. מדיניות סיווג והשבת קרקעות מזוהמות – בו עוסקת הידיעה שלפניכם.
2. הנחיות לדיגום אוויר תוך מבני לבחינת חדירת גזי קרקע למבנה – בידיעה נפרדת.

את ההערות ל–2 המסמכים  יש לשלוח למייל Avih@sviva.gov.il עד ה-15 במאי.

מסמך מדיניות סיווג והשבת קרקעות מזוהמות

אגף שפכי תעשיה, דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה מפרסם טיוטת מסמך מדיניות המפרט את הקריטריונים לסיווג קרקעות מזוהמות והשבת קרקעות ובתוך כך מחמיר את הקריטריון לשימוש בקרקעות מזוהמות לכיסוי במטמנות ומחדד את ההבדל בין בוצה, פסולת מסוכנת וקרקע מזוהמת.

המסמך החדש הוא הרחבה של מסמך המדיניות הראשי של המשרד להגנת הסביבה לנושא קרקעות מזוהמות (שגרסתו האחרונה פורסמה ב-10.2016) בו מופיע בין היתר פרק העוסק בסדר העדיפויות לבחירת אופן השיקום והטיפול בקרקעות מזוהמות. פרק זה קובע, כי סדר העדיפות לשיקום קרקע מזוהמת מבוסס על היררכיית הטיפול בפסולת:

1. מניעה: מניעה והפחתה של זיהום קרקע במקור היווצרותו. בקרקעות שכבר זוהמו, קיימת עדיפות לטיפול במזהמים באתר בו הם מצויים על פני פינוי הקרקע לטיפול באתרי טיפול.
2. השבה: שימוש חוזר בקרקע כמשאב באתר שבו נוצר הזיהום או באתר אחר, וכן שימוש בקרקעות כמצע לתשתיות, מילוי קרקע (הגבהה או מילוי בורות), הקמת סוללות אקוסטיות, וכדומה. במקביל קיימת האפשרות של השבה לאנרגיה.
3. סילוק: סילוק קרקע מזוהמת להטמנה באתרי הטמנת פסולת, ללא טיפול מקדים או לאחר טיפול. אחרון בסדר העדיפויות.

עד כאן, דברים שכבר פורסמו ב-10.2016. כעת, לחידושים במסמך המוצע.

בוצה או קרקע מזוהמת?

המשרד להגנ"ס מסביר, כי פעמים רבות מתעוררת שאלה של הגדרת הקרקע ביחס לבוצה ומבדיל בין 2 סוגי בוצה לפי מקור: מט"שים ותעשייתית.

לפי המסמך החדש, בוצה היא תוצרי לוואי, שהם משקעים של תהליכי טיפול בשפכים, תשטיפים ותמלחות.

בבוצה שמקורה במט"שים עירוניים, יש לטפל לפי 'תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) 2004', לפיה בוצת מט"ש שאינה עומדת בערכים שנקבעו בתקנות לשימוש חקלאי – תפונה לאתר לסילוק פסולת, ואם היא מכילה חומ"ס יש לפנותה כפסולת מסוכנת.

המסמך מרחיב לגבי מקרים בהם בוצת המט"ש התערבבה היסטורית עם קרקע ומדגיש, כי במקרה כזה יש לטפל בחומר כבוצה (ולא קרקע) לרבות המגבלה שלא ניתן יהיה לעשות בה שימוש לכיסוי במטמנות. למעט מקרים חריגים.

בבוצה תעשייתית, מסביר המסמך, יש לטפל לפי 'תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה) 1997', המחייבות את פינוי המשקעים בפסולת מסוכנת ושיקום הקרקע לאחר השבתת הבריכה.

סיווג קרקעות מזוהמות

המסמך החדש מבהיר, כי עד היום קרקעות מזוהמות נחשבו כפסולת מסוכנת בהתאם לתקנות 'רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) 1990'. כמו כן, במידה והן בעלות זיהום בריכוז נמוך מערכי הסף המפורטים בחוברת 'ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקע 2004', הן לא נחשבות לפסולת מסוכנת ומותרות לכל שימוש לאחר חפירתן.

בנוסף, במסגרת מתן אישורי מנהל, לפי תקנות הפסולת המסוכנת, בהם נבחנת התאמת הקרקע המזוהמת ליעד אליו היא מפונה, פרסם המשרד בחודש יולי 2016 את 'נוהל הגשת בקשה לאישור מנהל לפינוי קרקעות מזוהמות והטיפול בה', המפנה בין היתר לערכיי הסף לכניסה למטמנות בחוברת ערכיי הסף הראשוניים מ-2004 (נספח 6).

במדיניות המוצעת כעת מוסבר, כי יש מקרים בהם סיווג הקרקע כפי שהוא קיים בתקנות הפסולת המסוכנת ובנוהל שתוארו לעיל, לא מספק. למשל כאשר קיימים בקרקע חומרים מזהמים להם לא נקבעו ערכיי סף במסמכים האמורים.

לכן, בשנה האחרונה נעשתה עבודת מטה במשרד להגנ"ס, בין היתר, בליווי מומחים אירופאים במסגרת פרויקט ה-Twining, במטרה לסווג את הקרקעות טרם החפירה ולאחריה:

• סיווג הקרקע לפני חפירתה לקביעת יעדי שיקום: במסגרת תכנית שיקום הקרקע, בהתבסס על סקרי סיכונים הנעשים לפי הנחיות מסמך ה-IRBCA.
• סיווג הקרקע לאחר חפירתה לקביעת יעד פינוי מתאים: לפי מדריך לסיווג פסולת מסוכנת שהוכן על ידי אגף חומרים מסוכנים בשיתוף מומחי פרויקט ה-Twining, המבוסס על קטלוג הפסולת האירופי. המדריך קובע את שלבי הבדיקה לקביעת הסיווג לרבות תכונות הסיכון, הערכים, ושיטות הבדיקה, אשר באמצעותם ניתן להכריע האם הפסולת מסוכנת או לא. אם הקרקע תימצא כפסולת מסוכנת, יחולו עליה הכללים החלים על פסולת כאמור, לעניין יעדי הפינוי והטיפול, אופן השינוע, השילוט, הדיווח וכו'. אם הקרקע תימצא כפסולת שאינה מסוכנת היא תועבר ליעדי קצה מתאימים, בעדיפות להשבה כחומר כיסוי – במטמנות, בתשתיות וכדומה.

קריטריונים להשבת קרקע

מסמך המדיניות החדש גם מפרט קריטריונים להשבת קרקע וכן למתן אישור מנהל להשבת קרקע. הקריטריונים מתומצתים בטבלה הבאה:

תחולה | מתי המסמך החדש ייכנס לתוקף?

מאחר והמדיניות המוצעת מהווה החמרה בנושא של שימוש בקרקעות לכיסוי במטמנות, הכוונה להכניסה לתוקף באופן מדורג שיאפשר תקופת היערכות למשק, הקמת מפעלי טיפול, שיפור הטיפול במפעלי הטיפולי הקיימים וכו'. כיום ניתן לעשות שימוש לכיסוי במטמנות בקרקע שמכילה עד 5000 TPH, לאחר הטמעת המדיניות החדשה ניתן יהיה לעשות שימוש רק בקרקע המכילה עד 1800 TPH. מוצע כי המדיניות בנושא חומר כיסוי במטמנות תיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2018.

------------

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת מדיניות המשרד בנושא סיווג והשבת קרקעות מזוהמות, המשרד להגנ"ס [pdf]

--------------

קישורים רלוונטיים

1. אישור מנהל לפינוי קרקעות מזוהמות, 31.07.2016
2. פסולת או קרקע מזוהמת? שאלה ששווה הרבה כסף, 17.04.2016
3. סיכום שנה בקרקעות מזוהמות ומסמך הנחיות חדש, 26.03.2017
4. האם קרקע מזוהמת תשמש כחומר גלם בתעשיית המלט? 20.03.2017
5. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: