היערכות למשבר האקלים: מערכת הביטחון מפגרת מאחור
ארה"ב הכינה מדריך מפורט להתאמת מתקנים צבאיים בשטחה לשינויי האקלים. במערכת הביטחון הישראלית נמצאים בשלב מוקדם מאוד של הערכת ההשלכות האפשריות של שינויי האקלים. מה נדרש לעשות כדי להיערך ומי צריך לעשות את זה?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 04/7/2021

מדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות ההיערכות של מערכות הביטחון לשינויי אקלים, עולה כי מערכת הביטחון הישראלית רק מתחילה לשקול את ההשלכות האפשריות של שינויי אקלים וכי מדובר בשלב מוקדם בהיערכות הנדרשת, בהשוואה לצבא ארה"ב ומדינות אחרות.

איומים בעקבות שינויי האקלים המחייבים היערכות מצד מערכת הביטחון יכולים להתבטא במחסור מחריף במים, פגיעה בביטחון התזונתי, גלי הגירה, השפעה על כשירותן המבצעית של זרועות הביטחון והשפעה על מצבי חירום אזרחיים עקב מזג אוויר קיצוני.

בתוך כך, לא ברור מי הגופים המתאימים לקדם את הידע בתחום שינויי האקלים שקשור במערכת הביטחון. נכון להיום המל"ל לא עוסק בכך ולא ידוע אם גופי המודיעין ערוכים לעבד תחזיות אקלימיות ארוכות טווח ואת משמעותן, כחלק מהערכות המודיעין.

הדוח התמקד ב-3 היבטים של היערכות לשינויי אקלים ע"י מערכת הביטחון: גאופוליטיקה אזורית, כשירות מבצעית של צה"ל ומוכנות מערכת הביטחון לאירועי חירום אזרחיים.


כתבות רלוונטיות:

  1. מס הפחמן קרוב מתמיד, 29.6.2021
  2. זנדברג מתחייבת להמשכיות במשרד להגנ"ס, 17.6.2021
  3. פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי, 19.04.2021
  4. לראשונה דרישה לתסקיר אקלימי, 07.6.2021
  5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

הצבא האמריקני מתכונן ברצינות לשינויי אקלים

ארה"ב נחשבת לחלוצה בתחום היערכות מערכת הביטחון לשינויי אקלים. כבר ב-2014 משרד ההגנה האמריקאי פרסם "מפת דרכים" להיערכות לשינוי אקלים שבעקבותיה גובשו צעדים אופרטיביים. אחד הצעדים היה פרסום מדריך מפורט להתאמת 148 מתקני הצבא האמריקאים לשינוי אקלים. מפקדי הצבא האמריקניים חייבים להשתמש במדריך זה לשם קביעת נהלים ותכנון של התשתיות והמתקנים שבאחריותם.

בצה"ל אין תכנון להתמודדות עם אתגרי שינוי אקלים

מה בנוגע לישראל? כאשר מרכז המידע והמחקר של הכנסת פנה למשרד הביטחון לקבל מידע לגבי היערכות צה"ל לשינויי האקלים, הוא קיבל בתגובה תיאורים כלליים בלבד אשר התמקדו בשלב הערכת ההשלכות האפשריות של שינויי אקלים.

בשנת 2018 החלטת ממשלה בנושא היערכות לשינויי אקלים הטילה על משרד הביטחון לערוך עבודת מטה כדי להבין את ההשפעות הצפויות על חימוש, בטיחות, השפעות גיאופוליטיות, לוגיסטיקה ועוד.

ככל הנראה בצה"ל אין עדיין תכנון של צעדים אופרטיביים להתמודדות עם הסכנות הצפויות למתקני צה"ל והיערכות מבחינת אימונים ורכש והצטיידות, גם לא בתוכנית הרב שנתית שלו 'תנופה'. עם זאת, רשות החירום הלאומית (רח"ל) – גם היא חלק ממערכת הביטחון – נטלה על עצמה להוביל את ועדת המשנה לחירום והיא תיארה פעולות שננקטות במסגרת זו.

באשר להיבטים הצבאיים של השפעת שינויי האקלים על הגירה, ביטחון תזונתי ומחסור במים, לא ברור האם וכיצד נלקחים בחשבון שינויים אקלימיים בגיבוש מפת האיומים של ישראל לטווח הקרוב והרחוק. לדברי משרד הביטחון, הנושא נמצא בעבודה אצל הגופים הרלוונטיים אך טרם הבשילו התנאים להצגה. לדברי המל"ל – הגוף המייעץ לראש הממשלה גם בנושאי ביטחון – הוא אינו עוסק בשינויי אקלים אך הוא נכון לסייע בכך אם יידרש.

בתוך כך, החלטת ממשלה מגובה בהמלצה של המנהלת להיערכות לשינויי אקלים קבעה כי הצטיידות במחשב-על והקמת מרכז חישובים אקלימי תאפשר לשירות המטאורולוגי הישראלי להפיק מודלים אקלימיים מדויקים יותר של השינויים הצפויים בישראל ובמדינות האזור, ולגבש תרחישי ייחוס משופרים גם עבור צה"ל ומשרד הביטחון.

שינויי אקלים דורש מגוון רחב של מומחיות

בדוח של הכנסת מצוינים לדוגמה מספר נושאים ושאלות בתחום שינויי האקלים שתשובה עליהם תוכל להיות מושגת על ידי מומחים מתחומים שונים. למשל, לשאלה עד כמה צפוי המחסור במים להחריף ולהגביר מתחים אזוריים יידרש ניתוח מאת הידרולוגים ומומחים בתחום ההנדסה האזרחית והחקלאות במדינות האזור. לשאלה עד כמה ומתי צפויה פגיעה ממשית בביטחון התזונתי של מדינות האזור – מומחים בתחום החקלאות יוכלו להשיב וכן הלאה.

בהקשר לכך, מתעוררת השאלה עד כמה תשתית הידע הקיימת בישראל עונה על צרכי מערכת הביטחון לאפיין את האיומים הנשקפים משינויים האקלים ולהיערך לקראתם. ברור לכול כי ככל שיהיה תיאור מדעי מדויק וברזולוציה גבוהה של שינויי האקלים הצפויים, כך תהיה תשתית בסיסית טובה יותר לקבלת החלטות מושכלת.

כיום המערכת הביטחונית ניצבת בפני שני אתגרים בולטים בתחום האקלים: היעדר ידע וחוסר ודאות לגבי חומרת האיומים ופרק הזמן שבו הם עשויים להתממש ודחיקת הנושא הצידה בשל נושאים "בוערים" יותר בהווה שיש לטפל בהם.

מחסור במים, גלי הגירה, פגיעה בכשירות המבצעית ועוד

כאמור, איומים בעקבות שינויי האקלים המחייבים היערכות של מערכת הביטחון יכולים להתבטא במגוון רחב של תחומים, ביניהם: השפעה גאופוליטית, כשירות מבצעית של זרועות הביטחון והשפעה על מצבי חירום אזרחיים בעקבות מזג אוויר קיצוני.

מבחינת השפעה גאופוליטית, משבר אקלים יכול לגרום למחסור מחריף במים אשר עשוי לגרום לערעור היציבות ולהגברת הפוטנציאל לסכסוכים אלימים בתוך ובין מדינית. בנוסף לכך, המשבר יכול לגרום לפגיעה בביטחון התזונתי של מדינות שונות עקב מגוון תהליכים לרבות עליית הטמפרטורות, תהליכי מידבור ותקופות בצורות, הצפת שטחים חקלאיים במי ים (כגון בדלתא של מצריים), ופגיעה גוברת של נחילי ארבה. ולבסוף, המשבר יכול להוביל לגלי הגירה שעשויים לערער את היציבות בתוך ובין מדינות.

השפעה של משבר האקלים על כשירותן המבצעית של זרועות הביטחון יכולה להיגרם עקב הפחתת ימי האימונים, פגיעה במתקנים, בתשתיות ובלוגיסטיקה, תקלות תפעוליות באמצעי לחימה כתוצאה מתנאי מזג אוויר קיצוני, ופגיעה בבריאות החייל וכשירותו.

כמו כן, השפעה על מצבי חירום אזרחיים הנגזרים ממזג אוויר קיצוני, ובהם שריפות, סופות והצפות, צפויים להפוך תדירים ועוצמתיים יותר מאשר בעבר, ולעיתים להצריך סיוע של כוחות הביטחון.

מי מתאים להוביל את ההיערכות לשינוי אקלים ?

כיום, במערכת הביטחון יש כמה גורמים שאמונים על נושא האקלים אך לא ברור מהי תקינת כוח האדם העוסק בתחום והרקע המקצועי שלו.

בתוך צה"ל, הגוף שאחראי למדיניות בתחום זה הוא מדור תכנון סביבתי והתייעלות אנרגטית במנהל הגנת הסביבה. לא ידוע כיצד הידע והמחקר בתחום שינויי האקלים מטופל בידי גופי המודיעין לרבות אמ"ן, ועד כמה הם ערוכים ומסוגלים לעבד מידע בדבר תחזיות אקלימיות ארוכות טווח והשפעות הרוחב שלהן בזירות השונות כחלק מהערכות המודיעין.

כאמור, המל"ל טוען שנושא האקלים לא נמנה במסגרת התחומים שבאחריותו אך הוא נכון לשתף פעולה ולסייע כנדרש.

במשרד החוץ פועל שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות אשר מונה בשנת 2017 ,ושתפקידו לייצג את ישראל כגורם מקצועי בזירת המשא ומתן הבין לאומית בענייני אקלים ולהוות גורם מקצועי מנחה עבור נציגויות ישראל בעולם; מתוקף תפקידו, השליח המיוחד עוסק בהיבטים המדיניים-דיפלומטיים של שינויי האקלים.

בתוך כך, בדוח של מרכז המידע של הכנסת נכתב כי קיים קושי לקבל מידע ממערכת הביטחון ולפקח עליה בתחום האקלים. אמנם חלק מהמידע מסווג ולכן שיתוף הרשויות האזרחיות לא אפשרי, אך משרד ההגנה האמריקאי למשל מפרסם לציבור דוחות פתוחים בנושא היערכותו לשינויי אקלים והקונגרס האמריקאי מחייב פרסום דוחות. גם מערכת הביטחון האוסטרלית פועלת בשקיפות מול הציבור וזה ממחיש איך אפשר להידרש לנושא ההיערכות הביטחונית לשינויי האקלים גם במסגרת פעילות פרלמנטרית גלויה, אשר עשויה להגביר את השקיפות, הדיווחיות ושיתוף בעלי עניין וידע מן החברה האזרחית בתהליך קבלת ההחלטות.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. דוח היערכות מערכות