ישראל לקראת החלת מס פחמן, וזה לא רק משאלת לב של הארגונים הירוקים והמשרד להגנת הסביבה, אלא גם הרגולטורים הכלכליים המובילים התבטאו לאחרונה לטובת הנושא, והדבר מעוגן בקווי היסוד של הממשלה החדשה.

בתוכנית להאצת הצמיחה שפרסם לאחרונה בנק ישראל מופיעות המלצות הנוגעות לפיתוח תשתיות אנרגיה לאור יעדי איכות הסביבה. אחת ההמלצות היא להחיל מס פחמן על כל המקורות המשמעותיים שאחראים לפליטת גזי חממה, במטרה לגרום לפולטים להפנים את העלויות החיצוניות של הזיהום.

בנק ישראל לא לבד: לאחרונה שר האוצר ליברמן הודיע כי יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה, והביא כדוגמה את מס הפחמן.

באופן לא מפתיע, גם השרה להגנ"ס הנכנסת, תמר זנדברג, הודיעה כי תקדם את חוק האקלים שיכלול מס פחמן, בהתאם לדרישה שהכניסה מפלגתה, מרצ, בנושא זה להסכמים הקואליציוניים, כך שהנושא מוזכר מפורשות בקווי היסוד של הממשלה החדשה. הנה הפרטים.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס רוצה להעלות המס על הדלק, 22.6.2020
2. זנדברג מתחייבת להמשכיות במשרד להגנ"ס, 17.6.2021
3. פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי, 19.04.2021
4. הצלחנו להפחית את פליטת גזי החממה בזכות המעבר מפחם לגז, 14/8/2019
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

140 ₪ לטון פחמן

המשרד להגנת הסביבה פרסם כבר לפני שנה טיוטת מסמך מדיניות לתמחור פחמן. מהמסמך ניתן ללמוד על כוונותיו, שכנראה יאומצו במידה מסוימת על ידי הממשלה. המסמך מתייחס גם לחששות ממהלך של העלאת מיסוי על דלקים: פגיעה בשכבות חלשות, בתעשייה ובצמיחה הכלכלית.

תמחור פחמן נועד לפתור כשל שוק כאשר הגורם המזהם לא משלם על הנזק שנגרם מהשימוש שלו בדלק (עלויות חיצוניות). כשמדברים על פחמן – מתכוונים לנזק שנגרם משינוי האקלים.

לפי ניתוח שמציג המשרד להגנ"ס, המס על הדלק (בלו) שקיים היום ומוטל על דלק לתעשייה, ייצור חשמל ותחבורה בישראל לא משקף את העלויות החיצוניות של פליטת גזי חממה, זיהום אוויר, תאונות ופקקי תנועה.

תרשים: גובה הבלו בתעשייה וייצור חשמל ביחס לעלויות החיצוניות

להגדלה לחצו כאן

המשרד להגנ"ס מתמחר את העלות החיצונית של פליטת טון פחמן במחיר של 140 ₪, לפי השיטה האמריקאית הנחשבת לשמרנית ביחס לשיטה האירופאית. כך לפי הטיוטה שפורסמה לפני שנה.

לפי טיוטת המסמך שפורסמה בזמנו, ארגונים בינלאומיים ממליצים על שימוש במס פחמן כמנגנון יעיל להפחתת פליטות גזי חממה. 92% מ־35 מדינות ה־OECD  מפעילות מנגנוני תמחור פחמן, למעט טורקיה, אוסטרליה ומספר מדינות בארה"ב. ה־OECD ממליץ באופן פרטני לממשלת ישראל לשקול תמחור פחמן. שיעור המס הממוצע על פחמן במדינות ה OECD עומד על 24$ לטון פחמן כאשר ההמלצה של הארגון היא להגיע למחיר של 50-100 אירו לטון פחמן עד שנת 2030.

השרה להגנ"ס: הפנמה מלאה של מחיר הפחמן

השרה החדשה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הכריזה עם כניסתה לתפקיד כי היא דאגה לכך שחקיקת אקלים כולל תמחור פחמן יעוגנו במשא ומתן הקואליציוני. בהתאם לכך הנושא מעוגן בקווי היסוד של הממשלה החדשה שם נאמר מפורשות: "הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל תוך הכרה בעוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים ותוביל יעדים שאפתניים לצמצום הפליטה הפחמנית בישראל במסגרת חוק אקלים שיכיל מנגנון תמחור פחמן".

בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון לדמוקרטיה שהתקיים אמש, שירטטה זנדברגאת הדגשים ליישום מס פחמן:

• הפנמה מלאה של מחיר הפחמן על כל הדלקים ללא יוצא מהכלל. לטון פחמן שנפלט יש את אותה השפעה שלילית, בין אם הוא נפלט משריפת פחם, דלק, או גז.
• וודאות ארוכת טווח לשווקים, על ידי החלה והעלאה הדרגתית של מחיר הפחמן. וודאות כזו תאותת לגופים הפיננסיים כי השקעות בתשתיות פוסיליות הן נחלת עבר.
• שהמנגנון לא יפגע בעשירונים התחתונים של האוכלוסייה, ובתחרותיות של התעשייה הישראלית.

משרדי הממשלה תומכים במס פחמן

כאמור, לא רק ארגונים ירוקים והמשרד להגנת הסביבה תומכים בהחלת מס פחמן, אלא גם הרגולטורים הכלכליים המובילים דיברו על החלת מס פחמן ונשמעו מעשיים יותר מאי פעם. שר האוצר ליברמן הודיע כי הוא אישר עקרונית את הצטרפותה של ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של הOECD-, ובכלל זה הוא מתכוון לקדם מס פחמן.

גם בנק ישראל פרסם לפני כשבועיים תוכנית מקיפה להאצת המשק הישראלי והזכיר בהמלצותיו הטלת מס פחמן. ההמלצה מופיעה כחלק מסדרת המלצות בנושא "פיתוח תשתיות אנרגיה לאור יעדי איכות הסביבה" המופיעות בתוכנית.

בנק ישראל: פיתוח תשתיות אנרגיה ברוח איכות הסביבה

לפי התוכנית של בנק ישראל להאצת צמיחת המשק, אחד ממנועי הצמיחה הפוטנציאליים הוא "פיתוח תשתיות אנרגיה ברוח איכות הסביבה".

בתוכנית מצוין כי  אין כיום טכנולוגיה המאפשרת אספקת חשמל אמינה וזולה שאינה פולטת גזי חממה. לכן המטרה של ניטרליות פחמנית בישראל היא בגדר התחייבות המותנית בהתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות.

לפי התוכנית, האמצעי שיכול להוות חלופה לאנרגיות "נקיות" הוא צמצום השימוש באנרגיה באמצעות הקטנת הביקוש. הטלת מס פחמן על פליטות מזהמים מכל המקורות היא דרך להקטין את הביקוש. מהלך זה מומלץ על ידי המוסדות הכלכליים הבין-לאומיים, שכן הוא גורם לגורמים המזהמים להפנים את העלויות החיצוניות של הפליטות ומנגד – מסייע בטיפול בבעיות שהזיהום יוצר על ידי השקעת כספי המיסים בפתרונות להפחתת הזיהום, בין היתר. יש לציין שמס זה אינו תחליף לצורך למסות גם פליטות מזהמים נוספים, לפי בנק ישראל.

לצד מס פחמן, בתוכנית של בנק ישראל ממליצים לקדם במהירות את החלפת מוני החשמל בישראל לכאלו שיאפשרו תמחור גמיש שיתרום להפחתת הפליטות תוך שמירה על יציבות רשת החשמל. לפי בנק ישראל, המחקר בעולם מצא שגמישות הביקוש של צרכני הבית הפרטיים גדלה פי שלושה, כשהם מיודעים מראש על שינויים במחירים. היכולת לנהל את הביקושים ולהפחית צריכה מראש יכולה לתרום להשטחת שיאי ביקוש, בפרט בשעות בהן ייצור החשמל נעשה באמצעות הטכנולוגיות המזהמות יותר, דבר שיהפוך למשמעותי יותר ככל שיתרחב השימוש ברכבים חשמליים.

עוד ממליץ בנק ישראל לקדם את ההשקעה במניה דיגיטלית, וכן לקדם אסדרה לאגירת אנרגיה כדי לאפשר התקדמות בהטמעת הטכנולוגיות שיפותחו בתחום זה. המלצה נוספת נוגעת לשילוב תשתיות הולכת חשמל בתשתיות התחבורה המתוכננות באזורי הביקוש.

כמו כן, בנק ישראל ממליץ להכין תכנית פיתוח ארוכת טווח למשק הגז הטבעי תוך התחשבות באפשרות שמעבר למשק אנרגיה מבוסס אנרגיה נקייה עשוי להקטין את הביקושים למקור אנרגיה זה, ולצד זה להתאים את התשתית במשק האנרגיה בישראל למעבר גובר לאנרגיה מתחדשת ולייצור מבוזר, הן באמצעות השקעה בתשתית הפיזית הן באמצעות התאמת מערכת התעריפים כך שתעודד שימוש יעיל בתשתית הקיימת ועידוד יצור באזור הצריכה.

 לסיכום ממליץ הבנק להמשיך ולקדם תכנית אב למשק האנרגיה בישראל ברוח מפת הדרכים של משרד האנרגיה ל-2050. במסגרת תכנית האב נדרש לבחון את תמהיל ייצור האנרגיה האופטימאלי להבטחת ביטחון אנרגטי מצד אחד וצמצום זיהום אויר מצד שני.

---

מסמכים רלוונטיים: