ועדת הכספים של הכנסת קיימה בשבוע שעבר דיון בנושא המשך הזיכיון לכריית פוספטים לחברת רותם אמפרט נגב מקבוצת כי"ל. בסוף הדיון אישרה הוועדה את התניית המשך הזיכיון בהתחייבות החברה לשקם את האתר ולהפקיד ערבות שיקום של 60 מיליון ₪, כולל התחייבות של חברת-האם כי"ל לשקם את האתר במידה ורותם אמפרט נגב לא תעשה זאת.

לדברי המשרד להגנ"ס, מפעל רותם אמפרט נגב אחראי לכ-80% מהפסולת התעשייתית המיוצרת בישראל מדי שנה, ברובה מדובר בפוספוגבס, תוצר לוואי של תהליך ייצור חומצה זרחתית. עלות השיקום של יותר מ-100 מיליון מ"ק פסולת צפויה להיות כ-325 מיליון ₪ ומשך זמן השיקום צפוי להיות 20 שנה.

לפי המשרד להגנ"ס, מנגנון הבטוחות מייצר בטוחה שהחברה תשקם את נזקי פעילותה בהתאם לעיקרון "המזהם משלם" ללא סכנה שעלויות השיקום יושתו על הציבור.

כתבות רלוונטיות:

1. הנחיות חדשות לבריכות אידוי ואגירה של שפכים תעשייתיים, 02.12.2021
2. מדיניות לטיפול בפסולת מסוכנת מייצור חומצה זרחתית, 17.09.2015
3. בעקבות הדליפה בנחל אשלים: חלופות לתהליכי הייצור והאחסון, 21.6.2018
4. חקירה פלילית בגין דליפת החומצה במפעל רותם אמפרט, 04.07.2017
5. מידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot
6. פסולת מסוכנת | infospot

ערבות של 60 מיליון ₪ עם אופציה

לפי הסיכום, חברת רותם אמפרט נגב תיתן ערבות על סך 60 מיליון ₪ כהבטחה לשיקום של נזקי הפסולת וגם של נזקי הכרייה. אם לא יקוימו ההתחייבויות לשיקום לאחר חילוט הערבות תהיה אפשרות למתן ערבות חדשה על סך 60 מיליון ₪.

לפי הודעת המשרד להגנ"ס, תוקף הערבות הוא לשנתיים לאחר תום הזיכיון ויתחדש עד לסיום השיקום. הניסיון הבין-לאומי מלמד כי שיקום זה צפוי להימשך כ-20 שנה. בסמכות המשרד להגנ"ס יהיה להחליט אם להשתמש בכספי הערבות בהתאם לצורך וגם לתת אישור על השיקום.

כאמור, כחלק מהתנאים למתן הזיכיון, תינתן גם התחייבות מחברת האם כי"ל כי היא תשקם בעצמה את נזקי חברת הבת שלה אם האחרונה לא תעשה זאת בעצמה.

מאגרי הפסולת מסכנים את הסביבה

רותם אמפרט נגב מחזיקה את הפסולת שהיא מייצרת במאגרים שבנתה בשטח המפעל. מאגרי הפסולת האלה מסכנים את הסביבה וכדי לשקם את הקרקע ואת מקורות המים שנפגעו דרושות כ-20 שנה.

הפסולת שהצטברה - בהיקף של 100 מיליון מ"ק – כוללת כ-50 מיליון מ"ק של פסולת פוספוגבס רטובה, כ-50 מיליון מ"ק של פסולת פוספוגבס יבשה, 3.2 מ"ק של בוצה באגמי השפכים ו-1.4 מ"ק בוצת רפש פוספט.

בשנת 2017 הייתה דליפת שפכים חומציים גדולה מבריכת אידוי במפעל לנחל אשלים שבמדבר יהודה. כתוצאה מהדליפה המשרד דרש מהחברה לסקור את החלופות לחומר החומצתי ולאופן אחסונו כדי למנוע הישנות מקרים דומים. בגין האירוע ובגין אירועי דליפה נוספים הוגשו נגד המפעל תובענות ייצוגיות (שבחלקן משתתפת המדינה) בהיקף של מאות מיליוני ₪ כל אחת.

מעבר לסיכון הסביבתי שמייצרת פעילות החברה, המשרד להגנ"ס מציין כי נשקף ממנה גם סיכון פיננסי על רקע אי הוודאות בקשר להמשך הכרייה וההעשרה של סלעי פוספט במדינת ישראל, וכפועל יוצא אי-ודאות ביחס לאופק פעילותה של החברה. בעקבות כך התחדד הצורך להבטיח כי היא תוכל לממן את השיקום שנדרש לבצע כדי להבטיח שעלויות אלה לא יושתו בסופו של דבר על תקציב המדינה.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "הצלחנו להוביל ליצירת מנגנון בטוחות תקדימי לצורך שיקום נזקי עבר היסטוריים בהיקף עצום, כדי להבטיח שעלויות אלו לא יושתו על הציבור, ולצורך עיגון העיקרון של 'המזהם משלם'. נמשיך לוודא שהאזור שבו פועלת חברת רותם אמפרט יוּשב למדינה עם סיום הכרייה באופן כזה שלא ישאיר נזקים סביבתיים ארוכי טווח".

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן: "יחד עם החשב הכללי באוצר ומשרד האנרגייה הובלנו לכך שהסיכון האדיר כתוצאה מאי-השיקום של הפסולות התעשייתיות יוטל על כתפיה של מי שיצרו את הסיכון – חברת רותם אמפרט והחברה־האם כי"ל, ולא על הסביבה והציבור".

---

מסמכים רלוונטיים: