בית משפט השלום בחיפה הטיל השבוע קנס של 100 אלף ₪ על חברת הספנות Sea Trinity Shipping Ltd, המפעילה אונייה שלא דיווחה כראוי על השמן המשומש שהיא נושאת, ובנוסף הטיל קנס של 20 אלף ₪ על המכונאי הראשי של אותה אונייה.

האונייה, הנושאת דגל ליברי, לא עמדה בדרישות החוק המחייב כל כלִי שיט גדול הנכנס לנמלי ישראל לנהל 'ספר שמן' ובו רישום מדויק ומפורט של כל פעולות הטעינה והפריקה של השמנים והדלקים שהיא נושאת. דיווחי האוניות בספר השמן עוברים תהליך של אימות על ידי מפקח מטעם היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנ"ס, הבוחן את הדיווחים ובודק התאמה בין הכמויות או הפעולות המדווחות למה שיש על הספינה בפועל.

במקרה שלפנינו, הרישום בספר השמן של הספינה לא היה ברור, והמשרד להגנ"ס הפעיל את סמכותו ופתח בחקירה פלילית נגד חברת הספנות וצוות האונייה. החקירה הבשילה לכדי הגשת כתב אישום נגדם לפני כשנה.

פסק הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון, והשופטת, קבעה את הקנסות בתוספת התחייבות של המכונאי בגובה כפל קנס למשך 3 שנים שלא לעבור שוב את העבירה. 

כתבות רלוונטיות:

1. אושרו תקנות למניעת זיהום מכלי שיט, 3.4.2024
2. אוניה מזהמת נתפסה בנמל חיפה, 3.8.2022
3. תקנות חדשות למניעת מפגעים סביבתיים מכלי שיט, 7.3.2022
4. נמל חיפה משלם קנס סביבתי של 2.2 מיליון ₪, 2.1.2017

התקנות החדשות למניעת זיהום המים בנמלי ישראל מכלי שיט

הרגולציה על זיהום מספינות מתגברת בשנים האחרונות בעולם, ובישראל. רק לאחרונה דיווחנו על תקנות חדשות למניעת זיהום הים בשפכים מכלי שיט, שאושרו בחודש מרץ האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת. התקנות מאשררות למעשה את הנספח הרביעי של אמנת MARPOL, אמנה בין-לאומית למניעת זיהום ים מכלי שיט שישראל חתומה עליה, ונועדו למנוע מקרים של זיהום ים עקב פעילות של אוניות המגיעות לנמלי ישראל. הן קובעות איסור לרוקן שפכים לים בתחום נמלי ישראלים, כולל שפכים מטופלים. את השפכים יש לשמור במכל ייעודי עד להגעה לחוף וריקונם למתקן יעודי.

בצד זאת מגדירות התקנות באילו מרחקים בעומק הים ניתן לרוקן שפכים: 3 מייל ימי ומעלה לשפכים מטופלים, למעלה מ-12 מייל ימי לשפכים לא מטופלים - ואת חובת ההצטיידות בציוד לטיפול בשפכים או לאגירתם. הרקת שפכים בנמלי ישראל אסורה, ויש לרוקן אותם רק למכלים ייעודיים בחוף.

התקנות חלות על כל כלי שיט ישראלי או זר שתפוסתו 400 טונות ברוטו ומעלה, או המורשה לשאת יותר מ-15 מפליגים, וכן כלי שיט החייבים בהתקנת בתי שימוש וברזים. נקבעו בהן גם הסדרי פיקוח, המחייבים ביצוע בדיקות כשירות תקופתיות למערכות האיסוף והטיפול בשפכים, על ידי בודק מוסמך, ודרישות מכלי השיט, כמו חובת החזקת מתקן לטיפול בשפכים, מערכת לכתישה וחיטוי של שפכים או מיכל לאגירת שפכים. נקבע כי התקנות ייאכפו על ידי מפקחי כלי שיט של רשות הספנות והנמלים.

אונייה זיהמה את נמל חיפה ושוחררה בערבות 400,000$

לפני כשנתיים, באוגוסט 2022, דיווחנו על אירוע דליפת דלק מאונייה שעגנה בנמל חיפה, בו דלפו 10-15 מ"ק מזוט דרך סדק שנוצר בדופן האוניה. במקרה ההוא עוכבה האונייה, שהפליגה תחת דגל מלטה, בנמל לבדיקות ותיקון.

מפקחי היחידה להגנת הסביבה הימית ניהלו אז את ניקוי הדלק שדלף למימי הים בדרך של אצירה וספיגה, כשהם פועלים על גבי הספינה הייעודית לכך, "סביבה 4". האוניה הדולפת שוחררה לבסוף בערבות של 400 אלף $ לקראת המשך חקירה פלילית לפני הגשת כתב אישום.

התייחסויות

פרד ארזואן, מנהל היחידה להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה: "זהו הישג חשוב של מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית והלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, אשר פועלים במקצועיות לקדם פיקוח ואכיפה לטובת הסביבה הימית והציבור בישראל. כל תיק חקירה שכזה מייצר הרתעה מול בעלי אוניות והצוותים שמבינים את ההשלכות לניהול לא תקין של המערכות והדיווחים בהגיעם למרחב הימי של מדינת ישראל".

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: