דוח מבקר המדינה שפורסם אמש מצביע על שורה ארוכה של ליקויים שגורמים לכך שבחלק מאתרי תע"ש המדינה מתעכבת במשך שנים בטיפול בקרקעות ומי התהום המזוהמים, ובינתיים הקמתם של עשרות אלפי יחידות דיור באותם מתחמים מתעכבת, והמדינה מפסידה מיליארדי ש"ח מכל שנה נוספת של עיכוב.

חלק מאותם אתרים מהווים סיכון לציבור ולסביבה משום שיש בהם עדיין חומרי נפץ נטושים שיכולים להתפוצץ, ויש בהם זיהום בקרקע ובמי התהום שממשיך להתפשט.

דוח המבקר מצביע על כך שישראל היא המדינה היחידה ב-OCED שאין לה חוק שמסדיר את הטיפול בקרקעות מזוהמות, ולכן על המשרד להגנ"ס לקדם חוק שכזה בנחישות. בינתיים, המבקר מציע לטפל בקרקעות המזוהמות לפי מידת הסכנה שהן מהוות לבריאות הציבור ולסביבה, ולא לפי קידום תוכניות למכירת הקרקע לבנייה.

בנוסף לכך, המבקר מצביע על אתרים ספציפיים והליקויים שגורמים לעיכוב הטיפול בהם, והמחיר הכלכלי שהמדינה מפסידה כתוצאה מהעיכוב. בראשם שני אתרים גדולים בלב אזורי הביקוש ובסמיכות לשכונות מגורים: תעש השרון (רמת השרון) ותעש נוף ים (הרצליה).

כתבות רלוונטיות:

1. פורסם דוח ממשלתי להסרת הסיכון מתע"ש נוף ים, 26.11.2023
2. מגמות וחידושים בטיפול בזיהום קרקע ומי תהום, 15.01.2025
3. העליון: חובת ביצוע סקר קרקע ותסקיר לפני הקמת מתקנים, 29.12.2024
4. עדכון מדיניות קרקעות מזוהמות, 24.09.2024
5. למידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

היעדר חוק קרקעות מזוהמות

כאמור אחד הנושאים שעולים בדוח, הוא היעדר חוק קרקעות מזוהמות בישראל. מסתבר שלפי בדיקה שעשה המשרד להגנ"ס, ישראל היא המדינה היחידה ממדינות ה-OECD שאין בה חקיקה שמסדירה את הנושא.

כבר לפני 14 שנים, בשנת 2011, הציג המשרד להגנ"ס תזכיר חוק קרקעות מזוהמות (קישור בתחתית הכתבה) שעבר קריאה ראשונה בכנסת. אלא שהחוק לא התקדם, בין היתר, בשל מחלוקות עם משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון בסוגיית לקיחת האחריות ומימון שיקום הקרקעות המזוהמות, שמרביתן זוהמו בפעילות של התעשיות הביטחוניות או צה"ל.

בשנים האחרונות המשרד להגנ"ס מנסה לקדם שוב חוק קרקעות מזוהמות. החוק יאסור על זיהום קרקע, יגדיר את הסמכויות הישירות של המשרד להגנת הסביבה בנושא, יקבע מי אחראי לשקם קרקעות מזוהמות, יגדיר מנגנוני מימון גם לאותם אתרים מזוהמים בהם הגורם המזהם כבר אינו קיים או שאינו בעל הקרקע, ויגדיר את האופן שבו יש להנגיש לציבור את המידע בנושא.

בתוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס לשנת 2025 נקבע שבהמלך השנה יש להשלים את נוסח הצעת החוק, להתייעץ עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ולפרסם טיוטת חוק לשם קבלת הערות הציבור.

התלות הבעייתית שבין שיקום קרקעות מזוהמות למכירתן

בדוח מבקר המדינה נכתב כי המדינה, כולל משרד האוצר ורמ"י, מתנה את הטיפול בקרקעות המזוהמות שבאחריותה, בהשגת תקציב ממכירת הקרקעות לבנייה. כלומר, קרקעות שאין לגביהן תוכניות בנייה, נותרות מזוהמות ללא פתרון, גם אם הן מהוות סיכון לבריאות הציבור ולסביבה. ואילו קרקעות אחרות, שאולי מהוות סיכון נמוך יותר, אך יש עבורן תוכניות בנייה – מטופלות קודם לכן.

אך גם קרקעות מזוהמות שמיועדות לבנייה, נתקלות בבעיה. מכיוון שהטיפול בקרקע המזוהמת נעשה לפני שהקרקע נמכרת, המדינה מממנת טיפול בקרקע רק לאחר שאושרה תוכנית מפורטת, שהיא אבן דרך משמעותית בתהליך הכנת הקרקע למכירה. אלא שתהליך הכנה ואישור של תוכנית מפורטת יכול להתמשך זמן רב ובינתיים לעכב את הטיפול בקרקע.

מבקר המדינה ממליץ שרמ"י תערוך ניתוח של הסיכונים הקיימים בקרקעות שזוהמו על ידי המדינה ומוסדותיה, ולפי התוצאות יקבעו איזה קרקעות בעלות הסיכון הרב ביותר לבריאות הציבור ולסביבה, ואז יחד עם משרד האוצר יקבעו הסדר מימון או תוכנית מגובה בתקציב שתאפשר לקדם את שיקום הקרקעות האלה. כלומר לקדם את הטיפול בקרקעות לפי מידת הסיכון לבריאות הציבור ולסביבה, ולא לפי קידום תוכניות למכירת הקרקע לבנייה.

תעש נוף ים (אפולוניה): עיכוב של 6 שנים והסיום לא באופק

אחד מאתרי תע"ש הגדולים והמרכזיים בו יש קרקעות מזוהמות שמיועדות לבנייה, הוא אתר תע"ש נוף ים, הנקרא גם על שם הגן הלאומי הסמוך - אפולוניה, סמוך להרצליה, בו היה מפעל ביטחוני שייצר חומרי נפץ בשנים 1995-1950. מאז סגירת המפעל, המתחם עומד נטוש, ונעשו בו במשך השנים פעולות לטובת שיקום הקרקעות המזוהמות, לטובת הקמת יחידות דיור, אך העבודות טרם הסתיימו.

מלכתחילה היה ברור כי תהליך הטיפול בקרקע המזוהמת במתחם תעש נוף ים יהיה מורכב, ממושך ויקר, אך לפי דוח המבקר, המדינה התחייבה לבג"ץ כי שיקום הקרקע יסתיים עד שנת 2019 – וכיום אנחנו 6 שנים לאחר מכן והעבודות עדיין לא הסתיימו.

לא ברור מדוע העבודות התעכבו שנים רבות כל כך, אך לפי הדוח, העבודות באתר (סקרי קרקע) הופסקו כמעט לחלוטין בשנת 2021, לאחר שרמ"י הפסיקה לממן את פעילות השיקום, זאת לאחר פסק דין של בית המשפט העליון מחודש מאי 2021 שביטל את ההפקדה של תוכנית אפולוניה ואת אישורה. בהיעדר תוכנית מפורטת, רמ"י עצרה את המימון.

לאחר מכן, חלק מהעיכוב נגרם כתוצאה מפיצוץ פתאומי של חומרי נפץ שהתרחש במקום בשנת 2023, לאחריו נעצרו העבודות כשהסתבר כי ייתכן שיש עוד חומרי נפץ מוטמנים במתחם, ולכן יש צורך לגדר את השטח ולבצע סקר היסטורי-בטיחותי ולפעול בהתאם לסילוק חומרי הנפץ – רק לאחר מכן אפשר יהיה להמשיך בעבודות השיקום, דבר שגורם לעיכוב נוסף.

לפי המבקר, משרדי הממשלה לא לוקחים אחריות, אלא מעבירים את האחריות בין אחד לשני, ובינתיים הזיהום בקרקע ומי התהום ממשיך להתפשט ולהוות סיכון לבריאות הציבור והסביבה. המבקר דורש כי משרד האוצר, רמ"י, משרד הביטחון, המשרד להגנ"ס, ורשות המים – ישבו יחד ויגיעו למתווה למימון וטיפול בקרקעות המזוהמות במתחם תעש נוף ים.

תעש השרון: עיכוב בפינוי המתחם עולה למדינה מיליארדים

עוד אתר תע"ש מרכזי וגדול שבו קרקעות מזוהמות שמיועדות לבנייה, הוא תע"ש השרון. דוח המבקר מצביע על עיכוב בהעתקת המפעלים במתחם לדרום הארץ (רמת בקע). המעבר היה אמור להסתיים בסוף שנת 2022, אך נכון לעכשיו הוא יסתיים רק בסוף שנת 2026.

העיכוב נגרם בין היתר בשל מלחמת חרבות ברזל, עיכוב בתהליך הפרטת תעש, עיכובים באישור תוכנית המתאר של מפעלי תעש ברמת בקע, והליכים משפטיים נוספים.

הדוח מציין כי לפי חישוב של רמ"י מלפני שנה, עיכוב של שנתיים וחצי במכירת הקרקעות, גורם למדינה לאובדן הכנסות של כ-4 מיליארד ₪. אך בינתיים משך העיכוב הצפוי כבר עומד על יותר מכך.

מתחם יבנה

הדוח מתייחס גם למתחם ביטחוני סמוך ליבנה, המשתרע על כ-3,780 דונמים ששימש למצבורי נפלים ותחמושת שנתפסו כשלל במלחמת ששת הימים.

לפי הדוח, בעבר הייתה תוכנית לממן את ניקוי הנפלים והתחמושת באמצעות מכירת החול שבמקום, אולם תוכנית מתאר ארצית אסרה למכור חול ממישור החוף, וכיום למשהב"ט אין תוכנית לנקות את המתחם מהנפלים וחומרי הנפץ.

לשאלת המבקר, הרשות לפינוי מוקשים אמרה כי כיום אין הצדקה כלכלית לטיהורו של המתחם. בנוסף לכך, מכיוון שאין תוכנית שמייעדת את הקרקע לבנייה, גם רמ"י לא מוכנה לממן את ניקוי הנפלים וחומרי הנפץ.

אלא שהמבקר מתריע כי התרחבותן של יבנה ואשדוד מקרבת אותן למתחם, ולכן יש לנקות אותו מנפלים ותחמושת לפני התקדמות הבנייה, כיוון שאחריה הניקוי יהיה מורכב ויקר יותר. בינתיים, לפי הדוח, העלות השנתית לשמירה על המתחם ולתשלומי ארנונה, מסתכמת בכ-1.8 מיליון ₪.

מבקר המדינה ממליץ שמנכ"ל משהב"ט ומנכ"ל משרד האוצר יבחנו את ניקוי מתחם יבנה מנפלים ומחומרים נפיצים, בהתחשב בעלות הפינוי לעומת המשך התשלום השנתי לאבטחה וארנונה ובהתחשב בסיכון לביטחון הציבור, ויפעלו לגיבוש תוכנית לניקוי המתחם.

---

מסמכים רלוונטיים: