לפני מספר חודשים דיווחנו על פיצוץ עז שארע במתחם תע"ש נוף ים הנטוש בהרצליה, שנמצא בתהליכים של שיקום קרקע מזוהמת לטובת בניית יחידות דיור. בעקבות הפיצוץ ואירוע נוסף של שריפה, חלחלה ההבנה שייתכן שיש במתחם חומרי נפץ מוטמנים שהמיקום שלהם לא ידוע, והוקמה וועדה ממשלתית בין-משרדית לגיבוש המלצות להסדרת הטיפול במתחם. הוועדה הגישה לאחרונה את הדוח הראשון שלה.

מדובר בדוח ביניים שכולל פירוט בעיקר לגבי השלב הראשון שהוועדה החליטה שנדרש: הבטחת שלום הציבור באמצעות חסימת דרכי הגישה למתחם, היערכות לאירוע פיצוץ/שריפה נוסף, והכנת סקר היסטורי-בטיחותי.

השלבים הבאים יכללו טיפול בהסרת המפגעים (חומרי נפץ ומזהמים שנותרו בשטח לאחר פעילות מפעל התחמושת שעבד במקום) ולבסוף לחזור לעבודות שכבר החלו לפני שנים אחדות, אך בינתיים נעצרו, של שיקום הקרקע המזוהמת כך שאפשר יהיה להקים שם יחידות דיור.

הוועדה מבהירה כי נדרשת עבודה נוספת לגיבוש השלבים הבאים והטכנולוגיות הנחוצות לטיפול במתחם.

כתבות רלוונטיות:

1. הרוג מפיצוץ בתע"ש רמת השרון, 31.8.2023
2. עצירת עבודות בתע"ש רמת השרון, 8.8.2023
3. המשרד להגנ"ס דורש לתחקר מחדש את מתחם נוף ים, 26.6.2023
4. העליון: קידום תוכניות בנייה רק לאחר סקר קרקע, 10.05.2021
5. מידע נוסף על זיהום קרקע | מערכת Infospot

השתלשלות העניינים במתחם אפולוניה - תע"ש נוף ים

באתר תע"ש נוף ים, הנקרא גם על שם הגן הלאומי הסמוך - אפולוניה, עבד מפעל ביטחוני שייצר חומרי נפץ בשנים 1995-1950. מאז סגירת המפעל, המתחם עומד נטוש, ונעשו בו במשך השנים פעולות לטובת שיקום הקרקעות המזוהמות, לטובת הקמת יחידות דיור.

מלכתחילה היה ברור כי תהליך הטיפול בקרקע המזוהמת במתחם יהיה מורכב, ממושך ויקר, אך הפיצוצים האחרונים הדגישו את ההכרח לבצע עבודה איטית ויסודית אשר צפויה גם לייקר גם את עלויות שיקום הקרקע.

"לתחקר מחדש את קרקעות מתחם תע"ש נוף ים"

לאחר הפיצוץ במתחם ביוני, המשרד להגנת הסביבה הודיע כי ידרוש ממשרד הביטחון ומתע"ש לתחקר מחדש את שטח המתחם כולו ולסלק את כל חומרי הנפץ ממנו. לדברי המשרד להגנ"ס, האחרונים החזירו את השטח למדינה לפני כעשור והצהירו שהוא נקי. הפיצוץ הבהיר שיש לערוך בדיקה חוזרת ולוודא שאין במקום חומרי נפץ נוספים לפני התחלת השיקום של הקרקע המזוהמת.

ייתכן שתוכנית העבודה שתיושם בתע"ש נוף ים תועתק ליישום גם במתחמי תע"ש אחרים שנמצאים כעת בשלבים שונים של שיקום הקרקע, מחשש שגם בהם מוטמנים נפיצים "רדומים" שיש להסיר בהקדם.

הוועדה לטיפול בסכנה מתעש נוף ים אפולוניה

לאחר הפיצוץ רב העוצמה בחודש יוני התקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ובו דנו בצורך בהסרת הסכנה מהמתחם לציבור. דיון נוסף התקיים במשרד ראש הממשלה עם הגורמים הרלוונטיים, ובעקבותיו מונתה ועדה מקצועית שתקבע הנחיות להסרת האיום ולמניעת פיצוצים נוספים. עוד נקבע כי הוועדה לא תדון בנושא האחריות המשפטית והבעלות על המתחם. בראש הוועדה עומד מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

הסכנות ממתחם תעש נוף ים

כאמור דוח הביניים של הוועדה פורסם לאחרונה. בדוח פורטו כלל הסכנות המידיות: השוהים במתחם יכולים להיחשף דרך נשימה או חדירה דרך העור של חומרים מסוכנים המצויים בקרקע, להיפגע ישירות כתוצאה מפיצוץ, ליפול לבורות פתוחים או לתוך פירים של מקומות מוקפים ולהיפגע ממכשולים. בנוסף, קיימת סכנת התמוטטות המצוק עקב היותו חולי מגשם או בגלל  פיצוץ, וכן קיימת סכנת התפשטות שריפות שטחים פתוחים מהמתחם אל שטחים חקלאיים והגן הלאומי שבסביבתו.

שלב א': מניעת כניסה, היערכות לארוע נוסף, וסקר היסטורי

הוועדה המליצה בשלב ראשון לדאוג לגידור וחסימת הגישה לאתר, גם באמצעות אבטחה וכלי אכיפה הולמים, זאת משום שהסיכון המרכזי כרגע הוא הפרצות הקיימות בגבולות המתחם, מיכוון שרבים מגיעים אליו למטרות פנאי, טיול ועוד.

בנוסף, הוועדה המליצה להקים אתר כינוס לכוחות חירום והצלה, עם תשתיות רלוונטיות כגון חיבור לחשמל וגישה למים. זאת במקרה של ארוע פיצוץ או שריפה נוספים.

כמו כן, יש לקיים סקר היסטורי-בטיחותי לפי הנחיות המשרד להגנ"ס בנושא מרחקי הפרדה, ולהכין תרחישי ייחוס גם לאזורים סמוכים לגדר המתחם מבחוץ.

בנוסף לכך המליצה הוועדה למנות מנהל פרויקט מטעם המדינה שישלים את כתיבת הדוח באמצעות מומחים מהארץ ומחו"ל, יפקח על התקדמות העבודה, ימליץ על כל שלב לצורך קבלת החלטה, יפנה לקבלת אישור תקציבי ויערוך בקרה תקציבית.

לבסוף המליצה הוועדה על הקמת ועדת היגוי שיהיו חברים בה נציגי משרדי הממשלה וגופים רלוונטיים, לרבות משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד הגנת הסביבה, רשות הכבאות, משטרת ישראל, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, רשות מקרקעי ישראל. מנהל הפרויקט יחויב לדווח לוועדת ההיגוי תקופתית ולפעול על פי הנחיותיה.

את כל הצעדים האלה הוועדה הגדירה כשלב ראשון, אליו הדוח מתייחס בהרחבה. הוועדה מודה כי נדרשת עבודה נוספת לצורך גיבוש השלבים הבאים והטכנולוגיות הנחוצות לטיפול במתחם.

לצורך ביצוע העבודות במתחם, הוועדה המליצה למנות את החברה הממשלתית נצר השרון.

השלבים הבאים: הסרת המפגעים וטיפול בקרקע המזוהמת

להלן שלבי העבודה שעליהם ממליצה הוועדה:

1. שלב ראשון (שנכלל בדוח הביניים): מניעה מידית של כניסה למתחם, היערכות לאירוע והכנת סקר היסטורי בטיחותי.
2. שלב שני: טיפול ראשוני בהסרת מפגעים נפיצים במתחם: בחינת החלופות על ידי מנהל הפרויקט, בחינת העלויות לביצוען ומתן המלצות לעניין התקציב.
3. שלב שלישי: השלמת איתור מפגעים והסרת נפיצים מהמתחם. לשם כך יש ללמוד את הנושא ולהתייעץ עם מומחים מהארץ ומחו"ל. זה יסייע למנהל הפרויקט להעריך עלויות. בהתאם לחומר שייאסף יש לקבוע אמות מידה להסרת הנפיצים מהמתחם ולהעביר לוועדת ההיגוי אישור שהקרקע טוהרה מנפיצים.
4. השלבים הבאים: הסרת כלל המפגעים מהמתחם, לרבות מבנים מסוכנים, אסבסט, בורות פתוחים ומצוק חולי, וטיפול בזיהומי הקרקע והמים

שיקום קרקעות מזוהמות בבעלות המדינה

מתחם תעש נוף ים הוא אחד ממתחמי הדגל של פרויקט שיקום קרקעות המדינה מנוהל בידי החברה לשירותי איכות סביבה משנת 2016 ומלווה על ידי ועדת היגוי הכוללת נציגים מרשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, האוצר והמשרד להגנת הסביבה.

ב-5 השנים הראשונות לפרויקט הסתיים הטיפול ב-23 מתחמים. 6,100 דונם שוחררו להמשך פיתוח ולבניית יחידות דיור. בסך הכול קיימים למעלה מ-30 מתחמים שנמצאים בשלבי טיפול שונים והחברה לשירותי איכות הסביבה צפויה לטפל ב-4 השנים הבאות ב-12,000 דונם נוספים.

מקור זיהום הקרקע במתחמי התעשייה הביטחונית הוא בפעילות התעשייה הצבאית שהתקיימה בהם בעשורים הראשונים של המדינה. אז לא הייתה מודעות לנושא ולא הייתה רגולציה. רק בשנות ה-80 וה-90, עם הקמת המשרד להגנת הסביבה, הגברת המודעות והחלת רגולציה – הגורמים בשטח חדלו מזיהום הקרקע, אך הזיהום שהיה בשטח נותר.

במרבית אתרי תע"ש כבר בוצע סקר היסטורי ובחלקם בוצע חקר קרקע הכולל סקר גז קרקע,סקר קרקע וסקר סיכונים במתודולוגיית IRBCA לטובת מיפוי וכימות של הזיהום והכנת תוכנית טיפול בקרקע במקרה הצורך.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: