46 מדענים וחוקרים שבחודשים האחרונים מיפו את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א באילת סבורים שיש לבטל את ההסכם של קצא"א עם מד-רד מאיחוד האמירויות. כך עולה מדוח של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שארגנה את המפגשים בין המומחים.

הדוח מתפרסם 4 ימים לפני המועד שבו המדינה אמורה להציג לבג"ץ את עמדתה בנוגע להסכם (15 לדצמבר). בכך מקווים המומחים לסייע למדינה לגבש עמדה על סמך נתונים מלאים שלא היו ברשותה עד כה.

מנגד, חברת קצא"א טוענת כי מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל, מחזק את הקשרים הגיאופוליטיים, שובר לראשונה את חרם הנפט הערבי ומגדיל את ההיצע המיידי של דלק גולמי.

לצד ההמלצה לבטל את הסכם קצא"א וכחלק מלקחי הפרשה הנוכחית של קצא"א, המומחים ממליצים בדוח על קידום הצעת חוק התלמ"ת (תוכנית לאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן) ועל גיבוש הליך רגולטורי מסודר שיבטיח את ביצועם של תסקירי סיכונים מקיפים בעת שינוי משמעותי בפעילות בתשתית לאומית.

בקצא"א אומרים בתגובה: "החברה עומדת בכל דרישות התקנים המחמירים ביותר, כולל תקנים בין-לאומיים (API) וכן נבדקת באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים"

נוסח הדוח ותגובת קצא"א המלאה בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הסכם קצא"א: עמדת האוצר, רשות החברות, והרשויות באשקלון, 01.12.2021
2. מדענים נגד הסכם קצא"א והחברה מהאמירויות, 27.10.2021
3. התנצחות פומבית בין המשרד להגנ"ס לחברת קצא"א, 30.9.2021
4. המשרד להגנ"ס מעכב את היערכות קצא"א באילת, 27.7.2021
5. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

שורת סיכונים מההסכם: מזיהום אוויר ועד פגיעה במתקני התפלה

46 המומחים מציינים סיכונים שכבר דובר עליהם בהקשר של הסכם קצא"א-מד-רד, ביניהם חשש לפגיעה בלתי הפיכה בשונית האלמוגים באילת, פגיעה בתיירות באילת ופגיעה כלכלית. אך לצד סיכונים אלה מרחיבים המומחים את היריעה, והפעם מציינים סיכונים נוספים שלא נתנו עליהם את הדעת: פגיעה אקולוגית בשטח שלאורך הצינור היבשתי שעובר מאילת לאשקלון, פגיעה אקולוגית בים התיכון, פגיעה במתקני ההתפלה ועקב כך סיכון משק המים בישראל, גרימת זיהום אוויר, ובעיקר, פגיעה בבריאות הציבור באילת, באשקלון ובאזור.

סיכון לפגיעה במתקני ההתפלה ואספקת מי שתייה

אחד הסיכונים שפורט בהרחבה בדוח הוא הסיכון למתקני ההתפלה. לפי הדוח, כיום כ-75% מצריכת המים הביתית בישראל (ובעתיד הלא רחוק 95%) מקורה במים מותפלים. שפך נפט באזור נמל אשקלון עשוי לנוע צפונה ובתוך זמן קצר להעמיד בסכנה את כל מערך ההתפלה של ישראל לחופי הים התיכון, תוך פגיעה חמורה במשק המים של מדינת ישראל.

לפי רשות המים, אירוע זיהום נרחב בים עלול לסכן ואף לפגוע בתפקוד אחד או כמה ממתקני ההתפלה בו-זמנית. המתקנים עלולים להיות מושבתים בין חודש לחצי שנה, ובמקרה שהדליפה לא תתגלה בזמן – גם שנה. במקרה של השבתת המתקנים יהיה צורך לשאוב מים מהכנרת כדי לספק את צורכי המשק והציבור, ויעלה הסיכון לשאיבת יתר ופגיעה במאמצי השיקום של מקורות המים הטבעיים. במקרה הגרוע אף תוקטן כמות המים שתופנה לחקלאות עקב מחסור מים.

תרחיש סביר בהחלט עם אמצעי הבקרה הקיימים במתקני ההתפלה כיום הוא שדליפה לא תתגלה בזמן. במקרה כזה הנזק יהיה הרבה יותר גדול: השבתת מערכות המים בירדן וגרימת תקרית בינלאומית, חשש למחסור מים אזורי, השבתת מתקן התפלה למשך שנה שלמה, עלויות של מיליוני ₪ ועוד. סיכון נוסף הוא שעד שיגלו את הדלף ויטפלו בו, מים מזוהמים בשמן יגיעו לברזי הציבור.

פגיעה במערכות האקולוגיות גם בים התיכון

סיכון אחר מההסכם שקיבל תשומת לב בדוח הנוכחי הוא הסיכון למערכות האקולוגיות הימיות, לרבות המערכות בים התיכון (ולא רק במפרץ אילת). לפי הדוח, דליפת נפט תגרום לפגיעה בבתי גידול עשירים ונדירים בים העמוק מול חופי ישראל. נמל קצא"א באשקלון ממוקם בין שתי שמורות ימיות שיהיו נתונות בסיכון חמור במקרה של דליפה.

דליפה בים התיכון עלולה אף להביא לסגירה של אזורי דיג, למגבלות על הרחצה בים, וייתכן שאף למגבלות פוטנציאליות על תנועת האוניות אל הנמלים ומהם.

בדוח מדגישים כי גם דליפות קטנות הן מסוכנות, ופעמים רבות הן אפילו לא מדווחות או לא מתגלות, אך הן יוצרות זיהום כרוני ועקה מתמשכת ומזיקה למערכת האקולוגית.

בהקשר של הנזק הפוטנציאלי למערכות הימיות, המומחים מציינים בדוח כי סקר הסיכונים שהגישה קצא"א למשרד להגנת הסביבה אינו מדויק וחסר לעיתים, וכי החברה לא דייקה בנוגע למשטר הזרמים במפרץ אילת. למשטר הזרמים יש השפעה על היקף הנזק במקרה של שפך, ולא את כל הנזק יהיה ניתן למנוע עם מחסומים צפים וציוד ההגנה שקצא"א טוענת שהצטיידה בו.

חשש מזיהום קרקע ומי תהום מדליפה בצינור היבשתי

המומחים התייחסו גם לסיכון היבשתי האפשרי בתוואי שבו עובר צינור קצא"א מאילת לאשקלון, לרבות שמורת עברונה שכבר נפגעה בעבר בצורה בלתי הפיכה. יש אזורים נוספים בתוואי הצינור שכבר כיום ידוע שאין אפשרות לשקמם עקב מאפייני הקרקע הייחודיים בהם.

הצינור של קצא"א חוצה כ-100 ק"מ של אזורים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה. תוואי הצינור עובר אף באזורים רגישים מבחינה הידרולוגית, במוקדי זרימת נחלים וחלחול למי תהום.

בדוח מצוין כי סקר הערכת הסיכונים של קצא"א אינו כולל כל התייחסות לאיכות ותקינות הצינור היבשתי, כמו גם להערכת עמידותו בעומסים גבוהים ולתרחישים נוספים. בהקשר זה יש לציין כי מנכ"ל קצא"א אמר בדיון שהתקיים בכנסת שהצינור עובר בקרות רבות וקיבל את אישור המשרד להגנ"ס לגבי תקינותו.

חשש מזיהום אוויר

בדוח הנוכחי המומחים הקדישו יותר מקום מבעבר גם לזיהום האוויר הצפוי מההסכם, הן בשל אירוע דליפה שיכול לגרום לזיהום אוויר נקודתי חזק והן בשל הפעילות השוטפת של האוניות והמכליות שכמותן תגדל. נוסף על כך, כלי תחבורה ימיים שורפים דלקים עשירים בגופרית. תחמוצות גופרית נמצאו כמעלות את הסיכון לפניות למיון במחלות נשימתיות ולבביות , כמו גם לאשפוזים ממחלות נשימה עד 50%.

לבסוף, תוספת אחסון דלק גולמי בחוות המכלים יכולה להגדיל את הפליטות הלא מוקדיות של חומרים מזהמים ומסרטנים, בעיקר בנזן.

עתירה נגד קצא"א בגין ההסכם

כזכור, לפני כחצי שנה עמותות צלול, אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע עתרו לבג"ץ נגד ממשלת ישראל וקצא"א בבקשה לבטל את ההסכם להובלת הנפט לאירופה דרך ישראל.

בעתירה נטען כי אם תהיה דליפת נפט מהצינור המתוכנן בין מפרץ אילת לחופי הים התיכון של ישראל, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך בשווי מיליארדי ₪, הן למערכת האקולוגית במפרץ אילת והן לתיירות ולכלכלת העיר. כמו כן, עלול להיגרם נזק לחופי הים באזור ולמתקני ההתפלה הלאומיים, וכן בריאות התושבים עלולה להיפגע בשל פליטת מזהמים מסרטנים לאוויר בעת פעילות הנמל.

במסגרת עתירה זו קצא"א הביעה את עמדתה בבג"ץ לפיה סקר הסיכונים שערכה גילה כי הסיכוי שתתרחש דליפה קשה בים הוא פעם ב-366,300 שנים, ודליפה לא משמעותית – פעם ב-24 שנים.

גם המדינה נדרשת להציג את עמדתה לבג"ץ והיא צפויה לעשות זאת עוד השבוע.

בתקופה האחרונה משרדי ממשלה וגופים רבים הביעו את התנגדותם להסכם, ביניהם המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד הבריאות, משרד התיירות, משרד התחבורה (האחראי על כלי התחבורה הימיים), ראשי הערים אילת ואשקלון, וכמובן, הארגונים הסביבתיים. יצוין שגם בכירים מאיחוד האמירויות הודיעו כי ביטול ההסכם לא יפגע ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל. מנגד, משרד האוצר תומך בהסכם וכך גם רשות החברות.

התייחסויות

חברת קצא"א: "קצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולפעילותה חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום.

החברה עומדת בכל דרישות התקנים המחמירים ביותר, כולל תקנים בין-לאומיים (API) וכן נבדקת באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים. החברה מצוידת באמצעי בטיחות, מניעה ובקרה מהחדישים ביותר בתחום ולקראת מימוש ההסכם רכשה והציבה באופן קבוע חוסם ימי מיוחד הנפרס סביב כל מכלית (360 מעלות) בעת עגינתה ולכל אורך זמן שהייתה ברציף, ביצעה עבודות שדרוג מערכת הצנרת בעלות כוללת של למעלה מ 10 מיליון דולר ועוד.

הסכם מד-רד אינו שונה ממאות הסכמים עליה חתמה החברה ומדובר בפעילות שגרתית כפי שמבוצעת מזה עשרות שנים.

מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל, מחזק את הקשרים הגיאופוליטיים, שובר לראשונה את חרם הנפט הערבי ומגדיל את ההיצע המיידי של דלק גולמי.

הגם שהנפט הוא "דלק מעבר" הוא ילווה אותנו בשני העשורים הקרובים, ובתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות, תהליך בו תומכת החברה, יש חשיבות בשמירה על הביטחון האנרגטי ורציפות אספקת אנרגיה למדינה כדי להימנע ממשבר אנרגיה בדומה למתרחש באירופה. נציין כי את נמל אילת המסחרי פוקדות כ-130 אוניות ואת שכנתנו עקבה כ-220 מיכליות וכ-1900 אוניות רגילות בשנה".

ד"ר עו"ד אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה: "קצא"א ניצלו פרצה בירוקרטית שמאפשרת להם להתמקד רק בסיכונים לסביבה הימית ולהתעלם מסיכונים סביבתיים, אקולוגיים, כלכליים, ביטחוניים, בריאותיים ומדיניים רחבים יותר. בזכות פרצה זו, הם הגישו סקר סיכונים מצומצם מאוד, שלא מציג את תמונת הסיכונים המלאה.

 דו"ח ועדת המומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה נועד לגשר על הפער הזה. הוא ממפה את כלל הסיכונים מהעסקה ונותן למקבלי החלטות תמונה מלאה של משמעויות ההסכם.מעבר להמלצות הנקודתיות הנוגעות להסכם קצא"א, השלכות הדו"ח רחבות וקריטיות יותר. כדי למנוע אסון סביבתי עתידי, על הממשלה לסגור את הפרצה הבירוקרטית ולעדכן את הליך מיפוי הסיכונים הקיים, כך שיעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים ויבטיח את איכות החיים והשמירה על הסביבה בישראל".

---

מסמכים רלוונטיים: