ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת קיימה לאחרונה דיון בעניין הסכם קצא"א עם חברת מד-רד האמירותית, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים לרבות נציגי החברה ונציגי הממשלה.
הדיון עסק בשתי סוגיות עיקריות: הלגיטימיות והאפשרות של המשרד להגנת הסביבה, ובכלל של הממשלה, לעצור את ההסכם לאחר החתימה עליו, ושאלת הסיכון לסביבה.
המשרד להגנ"ס טען שוב כי קצא"א לא שיתפה אותו בזמן בהסכם, עליו היא שמעה בעיקר בתקשורת, ולכן גם לא הייתה לו אפשרות לחוות את דעתו עליו לפני שהוא צבר תאוצה. מנגד, נציג רשות החברות הממשלתיות ציין כי אם הממשלה תשתמש בסמכותה ותעצור את ההסכם, יהיה מדובר בתקדים מסוכן אף שהחוק מאפשר זאת. לדבריו, במקרים בודדים בלבד בעבר המדינה השתמשה בבעלותה על החברות הממשלתיות כדי לשנות את הסכמיהן.
בעניין הסביבתי, על אף חילוקי הדעות בין נציגי קצא"א לנציגי המשרד להגנ"ס וח"כים בדיון בנושא הדליפות שאירעו באילת בעשורים האחרונים, נראה כי הדיון נסב גם על השאלה האם יש לאפשר בכלל הרחבת פעילות כאשר גדל הסיכון מכך לסביבה, אפילו באופן מזערי.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, התבטאה בדיון באופן נחרץ: "לא נסכים לתוספת סיכון משינוע הנפט במפרץ אילת. זו עמדה ברורה וחדה, והיא תקוים. אני ממש מציעה לא לנסות אותנו בעניין הזה. השאלה היא אם ישנם שיקולים כלכליים, מדיניים או אנרגטיים שיכולים להאפיל על הסיכון הסביבתי החריף הזה. התשובה היא שאין כאלה. אף אחד מהשיקולים לא שווה את הסיכון המשמעותי למפרץ אילת שיכול להיות בלתי הפיך."
כתבות רלוונטיות:
לדברי המנכ"ל ויו"ר חברת קצא"א, איציק לוי וארז כלפון, ב-40 השנים האחרונות לא אירעה דליפה באילת ממתקני קצא"א. לוי וכלפון ציינו שהם מצטטים מדוח עבר של המשרד להגנ"ס, אך נציג המשרד להגנ"ס בדיון התנגד לקביעתם וציין כי הדוח המצוטט היה ראשוני ומאז נעשתה בדיקה מעמיקה והדוח שונה בהתאם. בפועל, בעשורים האחרונים היו 9 דליפות באילת לדבריו.
מנכ"ל קצא"א ציין עוד כי בנמל עקבה הסמוך מתנהלת פעילות הרבה יותר גדולה משל קצא"א באילת, העומדת על כ-220 מכליות בשנה בממוצע. לעומת זאת, קצא"א מבקשת להוסיף רק כמה עשרות מכליות בשנה. לוי הוסיף כי התוספת שתגיע לכ-50 מכליות בממוצע שנתי דווקא תשפר את הבטיחות ולא תפגע בה, משום שהמערכת ואנשי הצוות של החברה יהיו מיומנים יותר והציוד יהיה טוב יותר.
בהקשר לבטיחות ולפוטנציאל הסיכון לסביבה, בלט בדיון הפער בין המשרד להגנת הסביבה לבין עמדת קצא"א: בעוד שנציגי קצא"א התמקדו בדבריהם ביכולת שיפור ההיערכות שלהם וציינו את הציוד הבדוק והאיכותי שברשות החברה, עלה מדברי נציגי המשרד להגנ"ס שגם יכולת היערכות טובה (שלא התבטאה בהתנהגות הסביבתית של קצא"א לאורך השנים, לדבריהם), לא תספיק כדי שההסכם ייצא לפועל.
נציגי המשרד להגנ"ס הדגישו שוב את הסיכון המשמעותי לבריאות ולסביבה אל מול התועלת הצפויה מההסכם ואת העובדה שישראל לא תזכה להנות מרווחיו הכלכליים והאחרים.
נציג רשות החברות הממשלתיות אמר בדיון כי לא חל על חברת קצא"א הממשלתית חובה בחוק ליידע את המשרד להגנ"ס לפני שהיא חותמת על הסכמים ממשלתיים, וכי החברה לא ראתה לנכון ליידעו בכל זאת משום שבעת החתימה על ההסכם, הוא לא סתר את מדיניות הממשלה.
הוא הוסיף כי לאחר החתימה על מזכר ההבנות ושיתוף גורמי המשרד להגנ"ס, אף הוקם צוות של המשרד ושל קצא"א שעבד בשיתוף פעולה כדי לקבוע את הדרישות החדשות מקצא"א בעקבות כוונתה להרחיב את פעילותה באילת. רק בהמשך השרה זנדברג החליטה לעצור את עבודת הצוות ולקבוע שאין מקום להרחבת הפעילות באילת, לדבריה בשל סקר סיכונים לא מספק שהגישה החברה.
כמו כן, נציג הרשות ציין כי על אף שעל פי ההחרגה בחוק לפיה הממשלה מורשית להשתמש בכובעה כבעלים של חברות ממשלתיות ושל קצא"א ולבטל את ההסכם, אם היא תפעל כך זה יהיה תקדים, משום שבעבר, גם במקרים רגישים יותר, הממשלה כמעט שלא החליטה עבור החברות הממשלתיות לגבי הסכמים שחתמו.
נציגי קצא"א דיברו בדיון גם על ההשלכות האפשריות מביטול ההסכם. הם ציינו את ההשלכות הגיאופוליטיות והביטחוניות, במסגרתן לישראל לא תהיה אפשרות של כניסה של דלק מאילת אלא רק ממקום אחד. כמו כן, הם הזכירו את הפגיעה בעצמאות האנרגטית של החברה וציינו כי חלק מהדלקים שייכנסו צפויים לשמש את ישראל.
השלכות נוספות הן כמובן על רווחי החברה שלדעת החברה ישפיעו גם על המדינה. לדברי המנכ"ל לוי, אם הממשלה תאלץ את קצא"א להגביל את כמות המכליות שהיא תורשה לקלוט, הדבר ישפיע על הסכמים עם חברות עתידיות ועל רווחי החברה. לוי הבהיר כי החברה מחזיקה ברשותה מלאי חירום עבור המדינה ללא כל עלות מצד המדינה.
לוי הוסיף כי ב-20 השנים הקרובות הצפי הוא שיחול דווקא גידול בשימוש בדלקים הפוסיליים המיועדים לתעשייה ולתחבורה – ולא קיטון שיתמקד בעיקר בענף ייצור החשמל – ולכן יש לתמוך בפעילות החברה ובהסכם עם מד-רד.
מנגד, נציגי המשרד להגנ"ס והאנרגיה וכן ח"כים שונים ציינו כי איחוד האמירויות הודיעה כבר שביטול ההסכם לא יפגע ביחסי המדינות, ובנוסף לכך הם ציינו כי ביטולו לא יפגע אנרגטית במדינה משום שהדלקים שיקלטו מראש לא מיועדים לשימושה, אלא ישראל תהווה רק תחנת מעבר בדרך לשינועם לאירופה.
משרד האוצר סבור, בדומה לחברת קצא"א, שלביטול ההסכם עם מד-רד יהיו השלכות ישירות ועקיפות פוטנציאליות, הן על חברת קצא"א והן על כלל החברות הממשלתיות.
האוצר מסביר כי ביטול ההסכם יגרום לאובדן הכנסות לקצא"א, ובעקבות כך גם למדינה. מלבד זאת, קצא"א כבר השקיעה כספים בהצטיידות ובהגברת אמצעי הגנה, גם הם יירדו לטמיון.
האוצר טוען עוד כי ביטול ההסכם יגרום לפגיעה קשה במוניטין של קצא"א וביכולת שלה להשיג עסקאות עם לקוחות בינלאומיים בעתיד. הביטול אף עלול להשליך על יתר החברות הממשלתיות. אי שמירה על עצמאותן לחתום על הסכמים מסחריים עלול לפגוע במוניטין שלהן.
האוצר ממשיך וטוען כי הממשלה היא אמנם הבעלים של החברות הממשלתיות, אך לרוב היא לא עושה שימוש בכובע זה כדי להתערב בהסכמים. אם תעשה כן, היא תקבע תקדים בעייתי "הסולל את הדרך לביטול הסכמים מסחריים ופרוייקטי תשתית נוספים או להתערבות בהם שלא באמצעות הכלים המקובלים לכך".
לבסוף, האוצר מבהיר שיש לתת מענה ראוי לחששות בנושאי סביבה ולהבטיח בכלים של רגולציה סביבתית סבירה שאכן ננקטים האמצעים הנדרשים וכי קצא"א מחויבת לנושא.
איגוד ערים נפת אשקלון פרסם לאחרונה נתונים על אודות ההשלכות הצפויות מהרחבת הפעילות של קצא"א באשקלון. החברה מרחיבה את פעילותה באתר באשקלון גם בלי קשר להסכם מד-רד.
האיגוד מציין כי אחסנה פתוחה במכולות ובממגורות, פעילות של אסדות באתר קצא"א, הגדלת המקשרים הימיים ופגיעת טילים אפשרית במכלי הדלק – כל אלה עלולים לייצר פגיעות סביבתיות ובריאותיות משמעותיות באשקלון והאזור. לצד זאת קיים סיכון למתקני ההתפלה באזור אשקלון אם תתרחש דליפה ממכליות הנפט.
בנוסף, באיגוד מציינים כי אשקלון גדלה בשנים האחרונות והוקמו יחידות דיור חדשות ונוספו תעשיות ומפעלים בצמוד למתחם קצא"א.
לאור הדברים האלה, האיגוד דורש כי קצא"א תכין תסקיר השפעה על הסביבה מלא ועדכני. האיגוד מציין כי הוא מתנגד לתוספת מתקנים, בוודאי מתקנים שאינם קיימים או תואמים את מהות מכלל קצא"א כמשנע נפט.
לסיכום האיגוד מבקש כי בדיון בוועדות התכנון הרלוונטיות יילקחו בחשבון הדברים לעיל, בטרם יאשרו את ההרחבה שמתכננת קצא"א.
---
מסמכים רלוונטיים: