המשרד להגנת הסביבה פרסם נייר עמדה לפיה הוא מתנגד להקמת מרכזי אנרגיה קטנים (עד 16 MW) בשכונות מגורים ומרכזים עירוניים צפופים בשל ההשפעה הצפויה של הוספת מקורות פליטת מזהמי אוויר.

המשרד תומך בהקמת אותם תחנות כוח קטנות עד 16 מגה וואט מחוץ לאזורים מאוכלים, ובצמוד למפעלים ואזורי תעשייה.

ההסדרה להקמת מרכזי אנרגיה קטנים

בחודש נובמבר 2018 פרסמה רשות החשמל הסדרה להקמת מתקנים קטנים (עד 16 MW) לייצור חשמל בגז טבעי המחוברים לרשת ההולכה בהיקף מצטבר של עד 300MW. ההסדרה נועדה, בין היתר, להאיץ את ביזור ייצור החשמל, לעודד תחרות בשוק ולהגדיל את הביקוש לגז טבעי. בנוסף, הסדרה זו נועדה לתמרץ הקמת מתקני קוגנרציה המייצרים חשמל ומים חמים או קיטור, ומתקני טריגנרציה המייצרים בנוסף גם מים קרים, מאחר שהנצילות של מתקנים אלו גבוהה מהנצילות המצרפית של ייצור אותה כמות חשמל וחום בתחנת כוח ודוד קיטור.

בעקבות הסדרה, קיימות יוזמות בשלבי תכנון שונים להקמת מתקנים כאלו, גם בשכונות מגורים ומרכזים עירוניים צפופים. אלא שהמשרד להגנת הסביבה טוען כי מרכזי אנרגיה המדוברים, למרות שהם מבוססים על גז טבעי שנחשב למקור אנרגיה נקי ביחס לפחם, סולר ומזוט, עדיין פולטים מזהמי אוויר שונים הגורמים לתחלואה ולתמותה מוקדמת.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. לראשונה בעולם: פיילוט להפקת 1 מגה וואט חשמל מגלי הים, 22.07.2019
2. מענקים להתייעלות אנרגטית ליישובי הדרום, 17.07.2019
3. המעבר מפחם לגז טבעי מבורך, אך יש לצמצם השפעה סביבתית, 3.07.2019
4. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

ההשלכות הסביבתיות של הקמת מתקנים בלב שכונות

המשרד מפרט את הסיכונים וההשלכות הסביבתיות להקמת מרכזי אנרגיה בלב שכונות מגורים ומרכזים עירוניים צפופים עם מבנים רבי קומות:

• פליטת מזהמים: כל מתקן השורף גז טבעי פולט מזהמי אוויר הפוגעים בבריאות, לרבות תחמוצות חנקן (NOx), חלקיקים (PM), תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) וחד תחמוצת פחמן (CO). מנתונים עולה כי הפליטה הסגולית (גרם מזהם לקוט"ש מיוצר) ממתקן קוגנרציה בהיקף של מגוואטים בודדים גבוהה מאוד, פי 10-4, מהפליטה הסגולית הממוצעת של תחנות כוח גדולות במחזור משולב.
• אתגרים הנדסיים: לגובה הארובה של מרכז האנרגיה השפעה על התפזרות הזיהום ומידת החשיפה של האנשים במרחב. על מנת להקטין את הפליטות יש צורך לבנות ארובה גבוהה מהמבנים הסמוכים. אולם, עלולות להיות מגבלות שלא יאפשרו לבנות ארובה גבוהה ממבני המגורים. כמו כן הקמת מתקנים על גבי גגות המבנים אינה תמיד אפשרית, בשל הצורך בחיבורם לצנרות תת קרקעיות המעבירות את החום בין נקודת הייצור לנקודת הצריכה.
• שימוש בדלק גיבוי בעת חירום: בעת חירום עלולה להיפסק אספקת הגז הטבעי לצרכנים למשך ימים ויותר, ולכן קיים חשש יעברו חלק מהמתקנים לשרוף סולר שהינו דלק מזהם יותר מגז טבעי. שימוש בסולר בשכונות מגורים גם אם למשך ימים בודדים עלול להביא לחריגה משמעותית בערכי הסביבה של מזהמי האוויר וכתוצאה מכך לפגוע בבריאותם של אלפי אנשים.
• מטרדי ריח: פליטת מזהמי אוויר שונים כגון תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) עלולות לייצר מטרדי ריח. מאחר ומרכזי האנרגיה צפויים לעבוד במשך מרבית שעות היממה ישנו חשש שמטרדי ריח עלולים להוות מטרד משמעותי ומתמשך.
• בדיקות סביבתיות בעת תכנון וביצוע: כל תכנית להקמת מתקנים כאלה תחייב בחינה סביבתית של כל המתקנים המוצעים לקום בתחומה על איכות האוויר בהתאם למיקום המבוקש, טרם אישורה. אין להתייחס להשפעה של כל מתקן, אלא לתרומה הכוללת של כלל המתקנים ולהשפעתם על איכות האוויר המקומית.

בחינה פרטנית של כל תוכנית כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה

לכן המשרד להגנ"ס ממליץ להימנע מהוספת מקורות פליטת מזהמי אוויר - לרבות מתקני קוגנרציה וטריגנרציה – בלב שכונות מגורים או באזורים אורבניים צפופים. לעומת זאת, ממליץ המשרד לאפשר הקמת מרכזי אנרגיה כאלו מחוץ למרחב האורבני הצפוף, בסמוך לצרכנים גדולים של אנרגיה תרמית, כדוגמת אזורי תעשייה, תוך תכנון המתקן כך שהנצילות הכוללת שלו תהיה גבוהה מ-80% - כפי שמקובל במדינות אירופה וארה"ב.

המשרד מוסיף כי אם ימשיכו יוזמות להקמת מרכזי אנרגיה מבוססי גז טבעי במרחב אורבני צפוף, המשרד ידרוש לבצע בחינה פרטנית מעמיקה של כל תוכנית וסביבתה כדי לגבש את האמצעים הנדרשים על מנת למנוע פגיעה חמורה באיכות האוויר ובאוכלוסייה. המלצת המשרד היא להימנע מיוזמות להקמת מרכזי אנרגיה בלב שכונות מגורים ובשטחים עירוניים צפופים.

---------

מסמכים רלוונטיים: