הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית (EPA) נקטה לאחרונה במגוון צעדים לצמצום ולמניעת החשיפה לחומרים מזהמים מקבוצת PFAS - Poly Fluorinated Alkyl Substances) ) והשימוש בהם.
אחד הצעדים שבו נקטה הסוכנות האמריקאית הוא פרסום מפה דיגיטלית המציגה נתונים על מקורות חשיפה לחומרי PFAS ונוכחותם באזורים שונים בארה"ב. בנוסף לכך, הסוכנות הוציאה צו המחייב חברות לבצע בדיקות פיזיקליות וכימיות לבחינת ההשפעה על הבריאות של תת קבוצה של חומרים בשם HFPO מקבוצת PFAS.
בו בזמן פרסמה הסוכנות האמריקנית הנחיות למדינות ארה"ב הדורשות מהן לנטר הזרמה של PFAS בשפכי מפעלים ולמנוע את הזרמתם לביוב העירוני, לנחלים או לים. כמו כן, פרסמה הסוכנות הצעה לבטל את הפטור מדיווח למרשם הרעלים האמרקיני על שימוש בכמויות קטנות ב-PFAS.
חומרי PFAS שייכים לקבוצה גדולה של כימיקלים המשמשים במוצרי צריכה ובתהליכים תעשייתיים. הם נמצאים בשימוש בעולם מאז שנות ה-40 ועמידים בפני חום, שמנים, כתמים, שומן ומים - מאפיינים התורמים לעמידותם.
כתבות רלוונטיות:
הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית פרסמה הנחיות שנועדו להגביל את מזהמי ה-PFAS בשפכים ובנגר עילי (מי גשמים), דבר שיביא להפחתת החשיפה של הציבור לחומרים אלה דרך שתייה, דיג ועוד.
ההנחיות מנחות את מדינות ארה"ב כיצד להשתמש בטכנולוגיות החדישות הקיימות כדי לנטר שפכים ונגר עילי המהווים מקור להזרמת PFAS. חלק מההנחיות עוסקות בניטור שפכי מפעלים בשטח המפעל עוד בטרם הם זורמים למערכת הביוב העירונית. המטרה היא למנוע משפכים המכילים PFAS להגיע דרך מערכת הביוב העירונית למט"שים שלא ערוכים לטפל בהם ולכן עלולים להישאר במי הקולחין המשמשים להשקייה חקלאית או מוזרמים לנחלים ולים.
קישור להנחיות החדשות בתחתית הכתבה.
בנוסף, הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית פרסמה הצעה לבטל את הפטור שיש למפעלים מדיווח על שימוש ב-PFAS בריכוזים וכמויות קטנות למרשם הרעלים האמריקאי (TRI – Toxic Release Inventory).
הסיבה לביטול הפטור הוא שחומרי PFAS מאוד עמידים ואינם מתפרקים ולכן מצטברים ברקמות אנושיות לאורך זמן כך שגם חשיפה בריכוזים נמוכים אך לאורך זמן מצטברת בגוף האדם.
מפעלים מסוימים נדרשים לדווח מדי שנה למרשם הרעלים האמריקאי על חומרים רעילים בהם הם משתמשים, כאשר עבור חלק מהחומרים חובת הדיווח חלק מעל ערך סף מסוים. בשנת 2021, נוספו 180 חומרי PFAS לרשימת החומרים החייבים בדיווח, אך נקבע עבורם פטור מדיווח אם הריכוז שלהם נמוך מ-1% ובמקרה של PFOA – נמוך מ-0.1%.
ההצעה לביטול הפטור תחייב את המדווחים למרשם הרעלים לדווח על כל כמות של חומרי PFAS בהם הם משתמשים.
קישור למידע נוסף על ההצעה לביטול הפטור מדיווח על PFAS למרשם הרעלים מופיע בתחתית הכתבה.
מאחר שיש מאות חומרים השייכים לקבוצת PFAS, הסוכנות האמריקנית חילקה אותם לתתי קבוצות בעלות מאפיינים דומים, והיא מנסה לאסוף מידע על מידת הרעילות של אותן תתי-קבוצות כדי לקבוע את מדיניות השימוש בהם.
לאחר שהסוכנות מגיעה למסקנה שיש תת-קבוצה שעלולה להוות סיכון בלתי סביר לפגיעה בבריאות או בסביבה, היא מבקשת מהיצרים והעוסקים באותה תת-קבוצה לשתף איתה מידע ולקיים בדיקות משלהם.
לאחרונה, הסוכנות זיהתה את תת הקבוצה HFPO מקבוצת PFAS כחומר בעל פוטנציאל לפגיעה בבריאות. החומר הזה משמש לייצור פלסטיק וכימיקלים אורגניים והוא מיוצר בהיקף גדול מ- 500,000 ק"ג בשנה בארה"ב.
לכן הסוכנות האמריקאית הוציאה צו שמחייב החברות המייצרות או משתמשות בחומר הזה לערוך בדיקות, לרבות בדיקת תכונות פיזיקליות-כימיות והשפעות בריאותיות בעקבות שאיפה של HFPO. את הממצאים החברות יידרשו להעביר לרשויות, ואלה יקבעו הוראות והנחיות בהתאם לרמת המסוכנות שתימצא.
המידע שיתקבל על HFPO יסייע להבין תכונות והשפעות בריאותיות שיש גם לחומרים אחרים בקבוצת PFAS. החברות יהיו חייבות להגיש ממצאים בתוך תקופה של שנה וחודשיים לערך והנתונים יפורסמו לציבור.
בנוסף לכך, הסוכנות השיקעה אתר אינטרנט חדש שמספק מידע על הזרמות של PFAS למקורות מים, דליפות ממכליות, מתקנים היסטוריים המייצרים או מייבאים PFAS, אזורים בארה"ב שבהם השטח נבדק לנוכחות מזהמים מהקבוצה, תוצאות בדיקות מי שתייה, הימצאות PFAS בפסולת ועוד.
האתר מאפשר להשתמש בפונקציות מיפוי, תרשימים וסינון כדי לראות היכן בוצעו בדיקות ומהי רמת ה-PFAS שנמצאה בכל אזור.
הנתונים באתר מבוססים בין היתר על מיליוני דגימות PFAS במי שתייה ועל דיווחים בדבר פליטות רעלים הכוללים יותר מ-175 סוגי חומרים השייכים לקבוצת חומרים זו. המידע המוצג באתר חלקי בינתיים אך עתיד להתרחב בהמשך.
קישור למפה הדיגיטלית המציגה פרישה גיאוגרפית של PFAS בארה"ב, בתחתית הכתבה.
הרגולטורים בישראל נקטו בשנתיים-שלוש האחרונות במספר צעדים ראשוניים לבחינת הימצאות ריכוזי PFAS במי תהום ובשפכים, ואף במדגם ראשוני ומצומצם של בדיקות דם. אך לאחרונה הוגשה נגדם עתירה בשל אי קידום מדיניות בתחום.
לדברי העותרים, אף שהגופים הממשלתיים מכירים בסכנה לבריאות הציבור משימוש בחומרים מקבוצת מזהמים זו, ובפרט מנוכחותם בקצפי כיבוי אש, הם לא נקטו צעדי מדיניות מעשיים בשנתיים האחרונות, מלבד עריכת דיגומים.
העתירה מוגשת בין היתר לאחר שהמשרד להגנת הסביבה דחה את המועד שהציב לעצמו לאשרור אמנת שטוקהולם והתקנת תקנות ייעודיות. לדברי ארגון אדם טבע ודין, המועד שנקבע בתחילה היה פברואר 2022. לאחר מכן המשרד הצהיר על מועד חדש: המחצית הראשונה של שנת 2024.
העותרים מדגישים את הדחיפות שבהעברת תקנות בתחום PFAS בהקדם האפשרי בשל הסכנה שהם מציבים לציבור על פי ממצאים בעולם וממצאים ראשוניים בארץ – סכנה שגם משרדי הממשלה מודעים לה ומוטרדים ממנה, לדברי העותרים.
אי לכך, העותרים מבקשים מבית המשפט לחייב את הרגולטורים לפרסם הנחיות לגבי אופן השימוש, האחסנה, האחזקה והסילוק של חומרי PFAS, ולאחר מכן להתקין תקנות המגבילות את השימוש בחומרים אלה ולאסור את השימוש בהם ללא היתר רעלים.
---
מסמכים רלוונטיים: