משרד האנרגיה מפרסם דוח המנתח את הגורמים שהובילו למשבר האנרגיה העולמי בחודשים האחרונים ופורט את הדרכים שהם יכולים להשפיע על משק האנרגיה בישראל.

מהדוח עולה כי מספר רב של גורמים ומשתנים הובילו למשבר, ביניהם: גידול חד לחשמל לאחר סגרי הקורונה, מזג אוויר לא צפוי שהצריך שימוש באנרגיה מעבר לציפיות, צמצום הייצוא של נורבגיה לאירופה, גידול השימוש בגז טבעי בסין שגרם לייבוא גדול לעומת העבר ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. חשמל אמין לפני אנרגיות מתחדשות, 18.10.2021
2. משרד האנרגיה מפרסם תוכנית משלו, 21.4.2021
3. הפחתה של 85% מפליטות גזי החממה במשק האנרגיה, 01.12.2020
4. עד 2050 ישראל תעבור לכלכלה דלת זיהום ותחרותית, 23.06.2019
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מה הוביל למשבר האנרגיה בעולם?

ובכן, משרד האנרגיה מציין בניתוח שלו מספר גורמים שגרמו לעלייה החדה במחירי מוצרי האנרגיה, במדינות שונות בעולם בחודשים האחרונים.

ראשית, בשנת 2021 חל גידול בביקוש לגז טבעי באירופה ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019, ובעיקר ביחס לביקוש בשנת 2020, שהיה נמוך כנראה בשל מגפת הקורונה. לצד העלייה בביקוש, אירופה מצמצת בשנים האחרונות את תלותה בדלקים מזהמים כדי להשקיע באנרגיות מתחדשות. החיפוש אחר שווי משקל חדש בטווח הקצר-בינוני בעקבות התחזיות להסתמכות על אנרגיות מתחדשות בעתיד תרם לעליית המחירים. כרגע אנרגיות מתחדשות עדיין לא יכולות למלא את המקום של הדלקים מבחינת יכולת היקף הייצור.

היציאה ממשבר הקורונה הובילה לעלייה חדה בביקוש לדלקים, שקצב ההיצע לא הצליח להדביק, כנראה עקב חוסר הוודאות לגבי המשך התפתחות המגפה שהאט גיוס מחדש של עובדים, חידוש השקעות וכן הלאה.

סיבה נוספת לעיכוב בהיצע היא שבשנים האחרונות יש ירידה ביכולת ההפקה הפנים יבשתית באירופה, שגורמת לייבוא מוגבר ממדינות חוץ-אירופיות, ובעקבות כך לעיכוב באספקה בהשוואה למצב שלא היה נדרש ייבוא.

גורם נוסף שתרם למשבר הוא הקטנת ייצוא הגז מצד נורבגיה בשל ביצוע פעולות תחזוקה שוטפת בחלק מהמאגרים. נורבגיה היא אחת הספקיות המרכזיות של גז טבעי לאירופה.

כמו כן, סין התחילה להתחרות על הגז הטבעי והביקוש בה לגז עלה בשל גידול של כ-10% בביקוש לחשמל במדינה בתוך שנה.

גם אירועי מזג האוויר בארה"ב, סין, אירופה ובאזורים נוספים גרמו לעלייה בביקוש לחשמל לצורך קירור/חימום, ומכאן לעלייה בביקוש לנפט, פחם וגז טבעי.

כלל הגורמים הללו הובילו לחוסר של כ-28-22 BCM גז טבעי למלאי מתקני האחסון של אירופה, כדי שתהיה ערוכה לחורף כראוי.

עלייה במחיר נרשמה גם בשוק הפחם. באוקטובר 2021 מחירי הפחם זינקו וחצו את קו ה-$200 לטון פחם. הסיבה לעליית המחירים, בין היתר, היא ששוק הפחם נפגע עקב צמצום יכולת הכרייה בהודו עקב הצפות מכרות וכן עקב גידול הביקוש לחשמל בהודו ב-3% בשנה כחלק מתהליך של חיבור כפרים לחשמל. גם סין היא צרכנית מרכזית של פחם והעלייה בביקוש לחשמל אצלה תרם אף הוא לעלייה במחיר הפחם.

השפעת משבר האנרגיה בעולם על ישראל

לפי משרד האנרגיה, עקב עליית מחירי הפחם בעולם ובכפוף להמשך יצור חשמל בתמהיל הנוכחי (נכון לשנת 2020 – מדובר ב-26% פחם מסך הדלקים לייצור חשמל), צפויה עליה בתעריף החשמל. טרם ברורה עוצמת ההשפעה והעיתוי שלה. חשוב לציין כי ייתכן שנחזה בשינוי בתמהיל הדלקים לייצור חשמל, והעדפה לשימוש בגז טבעי, וזאת כדי לצמצם עלויות ייצור.

כמו כן, בעקבות עליית מחירי הנפט בעולם צפויה עליה במוצרי תזקקי הנפט – בנזין, גפ"מ מזוט ועוד. הנפט משמש בישראל בעיקר את ענפי התחבורה והתעשייה. הוא היווה בשנת 2020 כ-40% מסך תמהיל הדלקים לייצור אנרגיה בישראל. גם כאן טרם ברורה עוצמת ההשפעה של עליית המחיר בעולם והעיתוי שלה. עוד חשוב לציין שהעלייה במחירי הנפט בעולם הייתה מתונה יחסית לפחם וגז טבעי.

מבחינת גז טבעי, למרות שישראל אינה צריכה לייבא גז טבעי והיא מספקת לעצמה את עיקר הביקושים, מחירי הגז הטבעי בארץ יושפעו השפעה העקיפה בשל רכיבי ההצמדה של חוזי רכישת הגז בישראל. ההשפעה של משבר האנרגיה העולמי צפוי להעלות את מחירי הגז הטבעי בחוזים השונים במידה משתנה, ובעיתוי משתנה, אך בסה"כ הערכת משרד האנרגיה היא שצפויה עליה מתונה בלבד.

לחוזים בישראל יש מרכיב הצמדה אוטומטי, כאשר ההצמדות המרכזיות הן: רכיב הייצור של החשמל כפי שמפרסמת רשות החשמל מעת לעת, מדד המחירים לצרכן בארה"ב, ומחיר הנפט מסוג ברנט. ראשית יש להעריך מה יקרה למרכיבי הצמדה אלו – האם יעלו ובאיזה עוצמה, ולאחר מכן יש לבחון כמה מהגז הטבעי בישראל מוצמד לאותו רכיב, בכדי להעריך את ההשפעה שלו על המחירים במשק המקומי. ניתן לומר שהגז הטבעי המוצמד לברנט מהווה חלק קטן משמעותית מהצמדות האחרות.

הזדמנויות לישראל

לפי הדוח, ישראל יכולה להרוויח פעמיים ממשבר הגז הטבעי בעולם:

• פרויקט האיסטמד, שעיקרו ייצוא גז טבעי מישראל וקפריסין אל אירופה באמצעות צינור יבשתי וימי שיוביל בשלב הראשון 10 BCM גז טבעי בשנה, עם אפשרות להכפלת הקיבולת.
• ביקוש גובר ליצוא גז טבעי למצרים, אשר משוועת לכמויות גז טבעי נוספות הן עבור המשק המקומי במצרים והן עבור הפעלת שני מתקני ההנזלה במצרים.

---

מסמכים רלוונטיים: