משרדי הממשלה בוחנים העברת הרכבים הכבדים בישראל מסולר לחשמל
המשרד להגנ"ס מבקש מהממשלה לאשר תוכנית לפיה החל משנת 2025 כל אוטובוס עירוני שיירכש יהיה חשמלי. משרד האנרגיה בחן 4 חלופות הנעה לסולר. וגם, פורסם הדוח השנתי על יישום ההוראות לצמצום זיהום אוויר מצי רכב כבד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 25/1/2021

המשרד להגנת הסביבה פרסם תוכנית לפיה החל משנת 2025 כל אוטובוס עירוני חדש שיירכש בישראל יהיה חשמלי. התוכנית תובא לאישור הממשלה. כמו כן, לאחרונה המשרד פרסם דוח מסכם ליישום ההוראות לצמצום זיהום אוויר מציי רכב כבד לשנת 2019. הדוח כולל בין היתר דירוג של 46 ציי הרכב הגדולים במדינה לפי רמת הזיהום שלהם.

עוד בנושא, משרד האנרגיה פרסם מסמך המנתח 4 חלופות להנעת כלי רכב כבדים: הנעה באמצעות גז טבעי דחוס, הנעה באמצעות גז טבעי נוזלי, הנעה באמצעות תאי דלק מבוססי מימן ורכב חשמלי.


כתבות רלוונטיות:

  1. משנת 2025 רק אוטובוסים חשמליים בישראל, 12.11.2019
  2. תוכנית להפחתת זיהום אוויר בתחנה המרכזית בתל אביב, 18.11.2020
  3. 275 מיליון ₪ הביאו להפחתת 25% מפליטות הרכב, 22.06.2020
  4. ירידה של 30% בפליטת חלקיקי דיזל מסרטנים מרכב הכבד, 22.07.2018
  5. מידע נוסף על זיהום אוויר מתחבורה | infospot

הופחתו 74% מפליטות החלקיקים המסרטנים מציי הרכב הכבד

כמדי שנה, המשרד להגנ"ס מפרסם דו"ח שסוקר את יישום הוראות לצמצום זיהום אוויר מציי רכב כבד – כעת עבור נתוני שנת 2019.

בישראל יש 46 ציי רכב כבד שהמשרד להגנ"ס החיל עליהם את ההוראות לצמצום זיהום האוויר. מדובר בכ-15 אלף כלי רכב כבדים, מתוכם 11 אלף אוטובוסים ו-4,000 משאיות, אשר מהווים יחדיו כ- 24% מכלל הרכבים הכבדים בארץ.

בעקבות יישום ההוראות לצמצום זיהום אוויר מציי רכב כבד, בשנת 2019 הצטמצמה פליטת חלקיקי דיזל נשימים ומסרטנים מכלל ציי הרכב הכבד ב-74% ביחס לשנת 2014 - שנת תחילת יישום ההוראות לצמצום הפליטות. מדובר בשיפור של 10% בצמצום הפליטות לעומת שנת 2018.

בשנת 2019, 287 כלי רכב כבדים הופעלו בהנעה חלופית, בעיקר חשמלית, בגז טבעי דחוס ובתערובת ביודיזל (B)20) – עלייה של 55% לעומת שנת 2018. כמו כן, הותקנו כ-420 מסנני חלקיקים על אוטובוסים ומשאיות ישנים.

עוד עולה מדיווח המשרד להגנ"ס כי רוב החברות עמדו בהוראה לפיה רמת הפליטה הממוצעת תעמוד על 0.03 גרם חלקיקים לקילומטר מכלל צי הרכב הכבד. הוראה זו החלה בתחילת 2018 וגם אז רוב החברות עמדו בה בהצלחה.

החל מה 1.12021 נכנס לתוקף איסור חדש לפיו אין להפעיל רכבי דיזל מזהמים מתקן 3 ומטה. החל מאותו מועד ציי הרכב הכבד נדרשים גם כי 3% מהצי יהיו באמצעי הנעה חלופיים (חשמל, ביודיזל, גז טבעי וכו') ותיאסר הפעלת רכבי דיזל מזהמים מתקן יורו 3 ומטה.

דירוג ציי הרכב הכבד המזהמים

מדירוג של בעלוֹת ציי הרכב הכבד עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר לכל רכב, עולה כי בדומה לשנת 2018 מככבות במקומות הראשונים החברות "דן בצפון" (100 כלי רכב כבדים) ו"נטו מלינדה" (147 כלי רכב כבדים). לצידן, גם חברת "טמפו משקאות" (127 כלי רכב כבדים) הצטרפה לרשימת בעלות ציי הרכב הכבד המזהמות לשנת 2019.

הליכים נגד 11 ציי רכב כבד על הפרת ההוראות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי הוא מנהל הליכים להטלת קנסות מול 11 ציי רכב כבד שלא עמדו בהוראות לצמצום זיהום האוויר. גובה הקנס המוטל בגין הפרה אחת עומד על כ-900 אלף ₪ עד כה הוטלו עיצומים כספיים על החברות "קווים תחבורה ציבורית בע"מ", "אגד הסעים בע"מ", "י את א ברמן בע"מ", "אפיקים שירותי תחבורה בע"מ" ו"החברה לפיתוח גוש עציון".

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "הוראות המשרד להפחתת זיהום אוויר מוכיחות עצמן כיעילות. לצד ציי הרכב שהפחיתו את הפליטות, התייעלו בצריכת הדלק ועברו לטכנולוגיות הנעה נקיות יותר, אנו ננקוט ביד קשה כנגד ציי רכב המפירים את הוראות המשרד. אנו קוראים לציי הרכב להגביר את השימוש באוטובוסים חשמליים שאינם מזהמים".

משנת 2025 יירכשו רק אוטובוסים חשמליים

כאמור, לאחרונה פרסם המשרד להגנ"ס תוכנית לפיה החל משנת 2025 כל אוטובוס עירוני חדש שיירכש בישראל יהיה חשמלי. כלומר משנת 2025 תיפסק רכישת אוטובוסים מזהמים, כך שבאופן הדרגתי הם ייצאו משירות והצפי הוא שבשנת 2034 כל האוטובוסים העירוניים יהיו חשמליים (או בטכנולוגיה אחרת לא מזהמת). ההצעה צריכה לעבור את אישור הממשלה לפני שתיכנס לתוקף וכלל לא ברור אם אישור כזה אכן יתקבל.

לפי התוכנית, התועלת המשקית שתתקבל מהמהלך תעמוד על 1.35 מיליארד ₪, לעומת המשך השימוש באוטובוסי דיזל.

מימוש התוכנית כרוך בתקציב ממשלתי של 310 מיליון ₪, מתוכם 110 מיליון ₪ לתמיכה כספית לרכישת אוטובוסים חשמליים, ו-200 מיליון ₪ נוספים לתכנון והקמה של תשתיות טעינה לאוטובוסים בחניונים ובמסופים.

כמו כן, התוכנית מבקשת לקבוע דרישות סף לאוטובוסים ללא זיהום במכרזי תחבורה ציבורית, וכן לקבוע הוראות הדורשות מציי אוטובוסים לשלב אוטובוסים ללא זיהום בשיעורים עולים עד לאיסור מוחלט על רכישת אוטובוסי דיזל עירוניים משנת 2025.

לפי התוכנית, בין השנים 2023-2020 תוקצה תמיכה כספית לרכישת אוטובוסים חשמליים אשר תפחת בהדרגה כך שבשנים 2025-2024 כבר לא תוקצה תמיכה כספית.

כמו כן מוצע לקבוע כי בשנת 2021 – 30% מהאוטובוסים החדשים יהיו חשמליים, בשנת 2022 – 40%, בשנת 2023 – 55%, בשנת 2024 – 75% ובשנת 2025 – 100% מהאוטובוסים החדשים שיירכשו יהיו אוטובוסים לא מזהמים.

מוצע כי גם דרישות הסף במכרזי התחבורה הציבורית יוצבו בהדרגה כך שבשנת 2020 דרישת הסף תהיה ל-50% אוטובוסים לא מזהמים מכלל האוטובוסים של החברה שניגשת למכרז, ולאחר עליית השיעור ב-10% בכל שנה, דרישת הסף במכרזים בשנת 2025 תהיה כי 100% מהאוטובוסים של החברה יהיו לא מזהמים.

אוטובוסים חשמליים VS אוטובוסי דיזל

נכון לסוף שנת 2019, בישראל יש רק 78 אוטובוסים חשמליים מתוך כ-5,000 אוטובוסים עירוניים.

אוטובוסי הדיזל פולטים כמויות גבוהות של מזהמי אוויר ואחראים לכ-16% מתחמוצות החנקן [NOx] וכ-7% מחלקיקי הפיח שפולטים כלל כלי הרכב בישראל, למרות שהם מהווים רק 1% מסך כלי הרכב.

בנוסף לכך, ככל שייצור החשמל יתבסס יותר על מקורות אנרגיה מתחדשים, כך היתרון של האוטובוס החשמלי בהפחתת זיהום האוויר והפחתת פליטות גזי חממה יבלוט עוד יותר. גם הביצועים של האוטובוס החשמלי בתאוצות יותר טובים משל אוטובוס דיזל ולכן הוא פולט פחות מזהמים.

יתרון נוסף של האוטובוס החשמלי ביחס לאוטובוס דיזל הוא ירידה בעוצמת הרעש. אוטובוס חשמלי נחשב לשקט יותר ותורם פחות למטרדי רעש. כמו כן, אוטובוסים חשמליים יאפשרו גמישות גבוהה יותר בתכנון מסופים ונתיבים של תחבורה ציבורית ויבטיחו חוויית נסיעה טובה יותר. כל זאת, לפי התוכנית שמציע המשרד להגנ"ס.

4 חלופות להנעת רכבים כבדים

גם משרד האנרגיה מתעסק בהנעה חלופית לציי רכב כבדים בישראל. לאחרונה הוא פרסם דוח להערות הציבור, המשווה בין 4 חלופות אפשרויות להנעת כלי רכב כבדים מלבד סולר, זאת במטרה לסייע לרגולטור להחליט על החלופה המתאימה ביותר לישראל, כמו גם לסייע לצרכני רכב כבד לבחור את החלופה הכדאית ביותר עבורם.

החלופות שנותחו במסמך הן:

  1. גז טבעי דחוס
  2. גז טבעי נוזלי
  3. תאי דלק מבוססי מימן
  4. רכב חשמלי

בדוח יש טבלה המסכמת את היתרונות והחסרונות של כל חלופה, לרבות התייחסות לזמני תדלוק או טעינה, טווח נסיעה, זמינות מסחרית, תשתית נדרשת, השפעה סביבתית ובטיחות. 

כמו כן, העבודה בוחנת את החלופות גם מבחינת הכדאיות הכלכלית שלהן. כלומר, מחיר הרכישה של הרכב, עלות צריכת האנרגיה, עלויות תפעול ותחזוקה והשקעה נדרשת בתשתית.

יש לציין כי עקב אי ודאות גבוהה בארץ ובעולם לאופן שבו הטכנולוגיות יתפתחו וישתפרו ולתנודות המחירים בהמשך, הניתוח בעבודה נעשה על סמך שתי תחזיות: תחזית לטווח הקצר לשנת 2025, ותחזית לטווח הארוך יותר – שנת 2030 והלאה.

מניתוח העלויות של כל אחת מהחלופות הן למשק והן לצרכן, לרבות משאיות מבוססות דיזל, נמצא כי עלות משאיות מבוססות דיזל היא הגבוהה ביותר.

לעומתה, החלופה הכדאית ביותר למשאיות בכל המשקלים, גם בתחזית לטווח הקצר (שנת 2025) וגם בתחזית לטווח הארוך (שנת 2030) היא החלופה החשמלית בזכות הוצאה פחותה על אנרגיה, הנובעת מיעילות הרכב החשמלי וכן עלות החשמל נמוכה ביחס לחלופות.

אחריה, בפער קטן נמצאות החלופות המבוססות על גז טבעי. עם זאת, אם מחירי הרכבים החשמליים יעלו מעבר לתחזית, החלופות של הנעה באמצעות גז טבעי יהיה מעט זולות יותר מהרכב החשמלי. כמו כן, מהניתוח עולה כי העלות השנתית דומה במקרה של שימוש בגז טבעי נוזלי ובגז טבעי דחוס.

יתרון נוסף לחלופה החשמלית הוא שיש לה פוטנציאל שיפור טכנולוגי גבוה ביחס לחלופות בשל היותה טכנולוגיה חדשה יחסית ובשל ההשקעה העולמית בה במחקר ופיתוח עם דגש על הוזלה ושיפור של הסוללה .

בהינתן התחזית לטווח הקצר-בינוני, החלפת כלל מצבת המשאיות הכבדות והבינוניות במשק למשאיות חשמליות צפויה להניב תועלת משקית של כ – 19 מיליארד ₪. בהינתן התחזית לטווח הבינוני-ארוך, תועלת זו צפויה לעמוד על כ- 21 מיליארד ₪. לעומת זאת, התועלת מהחלפת כלל המשאיות במשק למשאיות גט"ד היא כ-17 מיליארד ₪ .

מבחינת הצרכן – העלות של משאיות חשמליות ושל משאיות המונעות בגז טבעי דומה ובשני המקרים היא נמוכה משמעותית מיתר החלופות.

איזה טכנולוגיה זמינה לשימוש מיידי?

בבחינת החלופות למשאיות כבדות קונבנציונליות, כיום משאיות גט"ד וגט"ן זמינות מסחרית לשימוש מיידי. בכל הנוגע לחלופות מאופסות פליטה (מאגזוז הרכב), משאיות חשמליות מונעות מצבר נמצאות בשלבי פיתוח ובינתיים זמינות מסחרית רק לקטגוריות המשקל הנמוכות יותר. משאיות מבוססות מימן נמצאות בשלבי פיתוח ראשוניים, אך זמינותן המסחרית נמוכה וקיימת אי וודאות רבה בנוגע לעלויות הנלוות לייצור, אחסון ושינוע מימן.

צריכת האנרגיה והפליטות של רכבים כבדים

צריכת האנרגיה השנתית של רכבים כבדים מוערכת בכ-25% מסך צריכת האנרגיה השנתית של כלי הרכב הכבישיים (מתוכם 17% משויך למשאיות והיתר לאוטובוסים(.

בדוח מצוין כי לטווחי הנסועה השנתיים ולמרחקי הנסיעה בכל מקטע יש משמעות בבחירת הטכנולוגיה המתאימה, בייחוד משום שטווח הנסיעה הממוצע של כלי רכב כבדים כיום גבוה יותר מהטווח שמציעות הטכנולוגיות השונות לנסיעה ללא עצירת ביניים. עם זאת, יצרניות הרכב הודיעו על פיתוח דגמים עם טווח נסיעה מוגדל וזה אמור להספיק לנסיעה במרחקי הנסיעה הקטנים האופייניים לישראל.

ניתן להגיש הערות ציבור למסמך 'הנעה חלופית לצי הרכב הכבד' של משרד האנרגיה עד לתאריך 26.01.2021 בשעה 18:00 לפי הפרטים באתר משרד האנרגיה.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה