המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא לסייע להכנת תוכניות להקמת מערכי איסוף וטיפול אזורי בפסולת חקלאית. היקף התמיכה המוצע לשם כך הוא 5 מיליון ₪ שמגיעים מהקרן לשמירת הניקיון. בהמשך מתוכנן שלב נוסף של הקול הקורא שיסייע ליישום התוכניות שיוכנו במסגרת הקול הקורא הנוכחי, אז גובה התמיכה המשוער יעמוד על כ- 40 מיליון ₪.

הקול הקורא מיועד למועצות אזוריות ולאיגודי ערים לאיכות הסביבה, לרבות כאלה שמהווים אשכולות רשויות מקומיות.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק אקלים והסדרת הטיפול בפסולת חקלאית, 03.12.2020
2. תלונות הובילו לחקיקה חדשה לטיפול בפסולת חקלאית, 25.02.2019
3. מתוך 1,795 תלונות רק ב-63 מקרים יצא כונן לשטח, 4.12.2018
4. הצעת החוק לאיסור הבערת פסולת אושרה בכנסת, 22.07.2018
5. מידע נוסף על  זיהום אוויר | infospot

תמונת מצב: פסולת חקלאית

כיום, תחום הטיפול בפסולת חקלאית לא מוסדר בישראל למרות שטיוטת חוק פורסמה כבר בתחילת 2019. לפי החוק לשמירת הניקיון, חל איסור לשרוף פסולת בשטחים פתוחים, אך מנגד אין חובה חוקית למחזר או לטפל בפסולת חקלאית ולא ברור מיהם האחראים לעשות זאת – יצרני הפלסטיק שמשמש לחקלאות או החקלאים עצמם.

בשל כך, כ-11 אלף טונות בשנה של פסולת חקלאית לא אורגנית נשרפים או מושלכים בשטחים פתוחים ובכך גורמים לזיהום אוויר, לזיהום קרקע ונחלים (במקרים שהשריפה מתרחשת על שפתם) ולמפגעי ריח. כתוצאה מכך עלולה להיגרם גם פגיעה בריאותית לחקלאים, תושבי האזור ושאר האוכלוסייה.

הפסולת החקלאית מגוונת ומתחלקת לפסולת אורגנית ואי-אורגנית. נכון לשנת 2018, פרש בעלי חיים מהווה את מרכיב הפסולת החקלאית המשמעותי ביותר, ומגיע לכמות שנתית של כ-5.6 מיליון טון בישראל. פסולת צמחית, הכוללת גזם מטעים, פסולת אורגנית מבתי צמיחה ושאריות פרי במטעים ובבתי האריזה עומדת על כ-1.3 מיליון טון בשנה בישראל. פגרי בעלי חיים עומדים על כ-45 אלף טון בשנה בישראל. כמות פסולת הפלסטיק מחקלאות עומדת על כ-40 אלף טון בשנה בישראל, ואילו פסולת אריזות חומרי הדברה מענף החקלאות מהווים כ-500 טון בשנה בישראל.

קול קורא שלב א': הכנת תוכנית לטיפול בפסולת חקלאית

במטרה לקדם את הטיפול בפסולת החקלאית, הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנ"ס החליטה להקצות לתחום כ-45 מיליון ₪ (נתון לשינויים לפי מצב הקרן בעת מתן התמיכה בפועל). מתוכם, 5 מיליון ₪ מוצעים במסגרת הקול הקורא הנוכחי (שלב א') שמטרתו לסייע לרשויות המקומיות הרלוונטיות בהכנת תוכניות להקמת מערכי איסוף פסולת חקלאית וטיפול בה.

מי רשאי להגיש בקשה?

מי שרשאי להגיש בקשה במסגרת קול קורא זה הם איגודי ערים לאיכות הסביבה, לרבות איגוד ערים שמהווה אשכול רשויות מקומיות. כמו כן, מועצות אזוריות שאינן חברות באיגוד ערים או באשכול רשויות יכולות להגיש בקשה בעצמן.

במקרה שהוגשה בקשה גם על ידי איגוד ערים (לרבות אשכול רשויות מקומיות) בנוגע למועצה אזורית מסוימת, וגם על ידי המועצה האזורית – תילקח בחשבון רק הבקשה שהוגשה על ידי איגוד הערים.

סכומי התמיכה

היקף התמיכה יהיה הנמוך מבין האפשרויות הבאות:

• סכום המהווה מכפלה של עד 50,000 ₪ במספר הרשויות שהתוכניות מתייחסת לתחומן.
• עד 250,000 ₪ לכל מגיש בקשה.
• עד 90% מעלויות נשוא התמיכה שאושרה על ידי המשרד.

לוחות זמנים

המועד האחרון להגשת בקשות במסגרת הקול הקורא הוא 21.3.2021.

הגופים שבקשתם תאושר יידרשו להגיש את תוכניתם המפורטת בנושא פסולת חקלאית לכל היותר תוך 10 חודשים מרגע שיקבלו התחייבות לתמיכה כספית. כמו כן, הם יחויבו להקים ועדת היגוי תוך 30 יום והיא תידרש לפעול עד סיום מתן התמיכה ולהתכנס פעם בשלושה חודשים לפחות.

תנאים נוספים למתן תמיכה לתוכנית טיפול בפסולת חקלאית

מלבד החובה להיות איגוד ערים או מועצה אזורית כדי לגשת לקול הקורא, מופיעים תנאים נוספים שרובם מיועדים לאיגודי ערים, ביניהם:

• יש לצרף לבקשה מסמך שממפה את המצב הקיים בכל אחת מהרשויות השייכות לאיגוד, וכולל, בין היתר, נתונים על כמויות הפסולת החקלאית על זרמיה השונים, נתונים על מתקנים קיימים ונתונים על מתקנים נדרשים שיתנו מענה כולל לפסולת חקלאית במקום להטמינה.
• יש לצרף לבקשה התחייבות לפיה התוכנית שתוכן בתמיכת הקול הקורא תכלול פתרון כולל לזרמי הפסולת הרלוונטיים המבוסס על עקרון "אפס פסולת להטמנה", מערך הפרדה של זרמי הפסולת, אמצעים ומתקנים לאצירת פסולת חקלאית, אמצעים ומתקנים לטיפול בפסולת בשדה, אמצעים לשינוע הפסולת, הקמה ושדרוג של מתקנים לטיפול, שימוש חוזר ומחזור פסולת חקלאית, פיקוח על שרשרת הטיפול בפסולת ופעולות הסברה והטמעה.

---         

מסמכים רלוונטיים: