משרד הבריאות פרסם דוח בנושא היעילות של שיטות הטיפול השונות המקובלות בישראל ובעולם להרחקת פתוגנים מיקרוביאליים (חיידקים) מסוגי מים שונים (מי שתייה, קולחים ועוד).
מטרת הדוח היא להדריך ולסייע למתכננים ומאשרים של מערכות טיפול במי שתייה, שפכים וקולחים, לעמוד ביעדי הרחקת הפתוגנים המיקרוביאליים שנקבעו ברגולציה הישראלית תוך שימוש בערכי "קרדיט הרחקה" (נקודות זכות) שהדוח מציע לדירוג טכנולוגיות הטיפול השונות שאומצו בישראל.
המונח "קרדיט הרחקה" מתייחס למידת ההרחקה של פתוגנים (פיזית או אינאקטיבציה) המושגת בהתאם לסוג הטיפול. זוהי למעשה הגישה הרב-שלבית (בדוח נקרא רב-חסמי) לטיהור מים, שפכים וקולחים שאותה אימצו בישראל ובעולם. טיפול רב-שלבי מספק כמה שכבות הגנה נגד זיהום במים, בכאשר כל שלב עושה שימוש בסוג טכנולגיה אחר בין אם להרחקת מזהמים שונים, יעילות טיפול שונה, או גיבוי נוסף שיבטיח את הרחקת המזהמים ובטיחות המים, גם במקרה ששלב אחר כשל.
בדוח מדגישים שיש להבדיל בין ערכי הסף לפתוגנים המפורטים בתקנות (לדוגמה עבור מי שתייה), לבין קרדיט ההרחקה שנדרש כדי לעמוד באותם יעדים – שהינו ערך וולונטרי לצורכי תכנון.
קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
הדוח של משרד הבריאות סוקר את היעילות של 3 סוגים עיקריים של טכנולוגיות לטיפול במים: סינון, חיטוי וחמצון. עבור כל טכנולוגיה, הדוח מפרט