הממשלה אישרה בשבוע שעבר את הצעת החוק של משרד האנרגיה והתשתיות, המאפשרת לרשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים של ניהול תקין ויציבות כלכלית, לבטל את תאגידי המים ולנהל את משק המים בעצמן, כמשק כספי סגור. זאת לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שבוע לפני כן. אך יש עוד דרך ארוכה להשלמת תהליך החקיקה, ונוסח החוק צפוי לעבור שינויים.

ככל הנראה טרם נפתרו כל המחלוקות שהיו עם משרד האוצר, וגורמים ממשלתיים נוספים שהביעו הסתייגות מהצעת החוק בעבר. זאת משום שהחלטת הממשלה מדגישה כי לפני שהצעת החוק תעלה לקריאה ראשונה בכנסת, משרד האנרגיה יעשה שינויים בהצעת החוק בהסכמה עם משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הפנים ומשרדים נוספים.

קישור לטיוטת הצעת החוק ולנוסח החלטת הממשלה מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. תזכיר חוק שמאפשר לרשות מקומית לסגור את תאגיד המים, 15.07.2025
2. הסוף לתאגידי המים? משרד האנרגיה פרסם טיוטת רפורמה, 6.5.2025
3. עדכון התוכנית הלאומית למשק המים והשפכים, 30.12.2024
4. מפת תאגידי המים האזוריים פורסמה, 20.03.2019
5. בדקה ה-90: החוק לצמצום תאגידי המים אושר בכנסת, 30.12.2019

עיקרי הרפורמה: רשות מקומית חזקה תוכל לנהל בעצמה את משק המים העירוני

בשנת 2007 אושר חוק תאגידי המים, ובאופן הדרגתי רוב משק המים עבר להיות מנוהל בתאגידי מים (כיום 56 תאגידים שנותנים שירות לכ-220 רשויות מקומיות מתוך כ-255 רשויות בישראל). המעבר לתאגידי מים היטיב עם משק המים.

גם משרד האנרגיה מכיר בכך שחובת הקמת תאגידי המים הייתה מוצדקת בזמנו, כשמשק המים היה במשבר ותשתיותיו רעועות ומיושנות, בין היתר בשל ניהול לקוי תחת הרשויות המקומיות. אך כיום, כשמצב משק המים השתפר מאוד, משרד האנרגיה סבור כי אפשר לתת לרשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים של איתנות פיננסית ויכולות ניהול, לחזור ולנהל את משק המים באופן עצמאי.

ניהול עצמי של משק המים (כל עוד מדובר ברשות מקומית גדולה מספיק) אמור להביא להתייעלות וחיסכון בעלויות ניהול (ביטול כפל תפקידי הנהלה, פניות ציבור, גביה, דוברות, אגף כוח אדם וכו'), ולשפר את התכנון, האחזקה והפיתוח של התשתיות העירוניות תחת קורת גג אחת, לרווחת התושבים.

הרפורמה מציעה שהרגולציה שחלה על תאגידי המים תחול גם על רשות מקומית שתבחר לנהל את משק המים באופן עצמי, כולל העיקרון המרכזי שמשק המים ימשיך להתנהל כמשק סגור מבחינת כספית, כלומר ההכנסות והרווחים ממכירת המים ינוהלו בחשבון בנק נפרד שיהיה מיועד רק לניהול, הפעלה שוטפת, ופיתוח של משק המים.

כך מקווים במשרד האנרגיה להרוויח גם את היתרונות של משק סגור שמבטיח שהתקציב לא יילקח לשימושים עירוניים אחרים, וגם להרוויח את החיסכון, ההתייעלות, ושאר היתרונות הנובעים מניהול עצמי של הרשות המקומית.

השלבים בקידום הרפורמה של ניהול תאגידי המים

לכן, לפני כשנה וחצי פרסם משרד האנרגיה קול קורא לקבלת עמדות ציבור בנושא. לאחר מכן, לפני כ-8 חודשים, פרסם משרד האנרגיה דוח שנעזר גם בעבודת ייעוץ שהזמין משרד האנרגיה בנושא. הדוח הציג את הנתונים, ההנחיות והעקרונות של הרפורמה המוצעת. חודשיים לאחר מכן פורסם תזכיר חוק להערות הציבור.

כאמור, כעת הממשלה אישרה את הצעת החוק של משרד האנרגיה, בכפוף לשינויים שייעשו בהתאם להסכמות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ורק לאחר מכן תונח הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת.

ההתנגדויות: שינוי לא יביא לחיסכון ויפגע ביעילות משק המים

עם זאת, רשות המים, משרד האוצר, המשרד להגנ"ס וגורמים נוספים כמו עמותת צלול, התנגדו להצעה לביטול תאגידי המים בטענה שלא רק שזה לא יחסוך בעלויות, אלא אף ייקר את התעריפים, יפגע ביעילות משק המים, יעצור השקעות בפרויקטים ואף עלול לפגוע במשק כולו. חשוב לציין שניירות העמדה של הגורמים הנ"ל פורסמו לפני שמשרד האנרגיה הציג לפני חצי שנה את הצעת החוק שנותנת מענה מסוים לחלק מהטענות.

החלטת הממשלה שאושרה לפני שבוע, מפרטת את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, ואשר יצטרכו להיות מוטמעות בהצעת החוק באישור משרדי האוצר, המשפטים והפנים, לפני שהיא תעלה לקריאה ראשונה בכנסת, בהן:

• רשות מקומית שתרצה להפעיל את משק המים והביוב באופן עצמאי ואשר תעמוד בתנאים שייקבעו, תעשה זאת באמצעות חברה ייעודית אשר נאמנותה היא למשק המים והביוב.
• הוצאת דיבידנד מהחברה לעירייה תהיה כפופה לאישורים הנדרשים לחלוקה מתאגיד מים.
• הסמכויות שניתנות לשר האנרגיה והתשתיות לעניין התנאים שמאפשרים לרשות מקומית להפעיל את משק המים עצמאית, יופעלו באישור שר האוצר ושר הפנים.
• משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד המשפטים יכניסו שינויים בהיבטי האכיפה.

עוד נקבע כי ככל שיהיו מחלוקות בין משרדי האנרגיה והתשתיות, הפנים, האוצר או המשפטים, הצעת החוק תשוב לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הנחתה על שולחן הכנסת והבאתה לקריאה ראשונה. כמו כן, תוחזר הצעת החוק לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית.

הקריטריונים לביטול תאגיד מים

לפי הצעת החוק, רשות מקומית שתבקש לנהל את משק המים והביוב באופן עצמאי, ולא באמצעות תאגיד מים, תצטרך לעמוד בכמה קריטריונים:

1. שיעור פחת הגבייה (היחס בין מספר החשבונות שהונפקו למספר החשבונות ששולמו) ו/או שיעור פחת המים (היחס בין כמות המים שנמכרה לצרכנים לכמורת המים שנרכשה מחברת מקורות) ישמשו מדד לבחינת יעילות ואיכות ניהול משק המים.
2. איתנות פיננסית.
3. כדי להבטיח ניהול משק מים סגור, רשות שתנהל את משק המים בעצמה תהיה חייבת לנהל חשבון בנק ייעודי ונפרד שישמש את משק המים והביוב בלבד.
4. הפטור מהקמת תאגיד יישמר כל עוד הרשות עומדת בקריטריונים הנדרשים.

נוסף על אלה, רשויות שיעברו לניהול עצמי של משק המים יחויבו:

• למנות מנהל מיוחד לנושא מים וביוב ברשות המקומית.
• שירותי מים וביוב שהרשות המקומית צורכת בעצמה יתומחרו לפי שווי שוק. הרשות המקומית תעביר את התשלום עבור שירותי המים והביוב שהיא צרכה לחשבון הייעודי.

כמו כן, הרגולציה של רשות המים בנושא ניהול משקי מים עירוניים תחול באופן אחיד על כל הגופים שמנהלים משק מים עירוני, בין שמדובר בתאגיד מים או בין שמדובר ברשות מקומית. בין עקרונות הרגולציה שיחולו עליהם:

• קביעת אמצעי פיקוח ובקרה על פעילות משק המים והביוב של הרשות.

• כדי למנוע הוצאות מיותרות, תיקבע הגבלה על גובה הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות מסך ההכנסות השנתיות, הן ברשויות מקומיות והן בתאגידי מים וביוב.

• תאגידים קיימים ייהנו מהקלות רגולטוריות, למשל במינוי דירקטורים. רשות מקומית תמנה ישירות את הדירקטורים, בלי ועדת חיצונית כדי לייעל את עבודת התאגיד, לאפשר לרשות גמישות, לקצר לוחות זמנים ולהפחית ביורוקרטיה.

---

מסמכים רלוונטיים: