לפני כחודש נודע למשרד להגנת הסביבה על כוונתה של אוניברסיטת ת"א למכור ציוד אלקטרוני לא תקין: מחשבים אישיים, מדפסות, ציוד מעבדה, מקררים, מסכים ועוד, וזאת בניגוד לחוק פסולת אלקטרונית הקובע שמי שמחזיק בפסולת אלקטרונית שאינה מהמגזר הביתי חובתו להתקשר עם גוף יישום מוכר לשם פינוי הפסולת שברשותו ללא תמורה למעט מימון עלויות הפינוי והאיחסון.

בהתאם, המשרד שלח לאוניברסיטה מכתב התראה ובו נכתב בין היתר: הליך המכירה שלכם אינו חוקי ועליכם להתקשר עם אחד משני גופי היישום המוכרים: אקומיוניטי או מ.א.י.

בעקבות קבלת המכתב, האוניברסיטה פעלה כנדרש, ביטלה את המכרז למכירת הציוד והתקשרה עם גוף היישום המוכר 'מ.א.י – מיחזור אלקטרוניקה לישראל' לטובת פינוי ומיחזור הפסולת האלקטרונית שברשותה כחוק, וזאת לאחר שהיא מבצעת איסוף מלוא הציוד החשמלי הישן בקמפוס, אחסונו והכנתו למיחזור, פעולות אשר היא זוכה בגינן לתמורה מתאגיד המיחזור מ.א.י.

למזלה של האוניברסיטה, שככל הנראה לא הייתה מודעת לאחריותה ולהשלכות האפשריות, המשרד להגנ"ס 'תפס' את המכרז למכירת הפסולת האלקטרונית מספיק מוקדם בכדי לשנות את ההתנהלות לפני שהפסולת נמכרה ונגרם נזק – כך שבסופו של דבר הטיפול בפסולת נעשה כנדרש והאוניברסיטה לא נחשפה לקנס של 150,000 ₪, אישום פלילי ועונש מאסר אפשרי.

הוראות החוק לבעלי עסקים שברשותם פסולת אלקטרונית

נזכיר, כי מרגע שמוצר אלקטרוני בבית עסק הופך לפסולת אלקטרונית, חלות עליו הוראות חוק פסולת אלקטרונית ונאסר למכור את הפסולת האלקטרונית לקבלני איסוף שלא דרך התקשרות עם גוף יישום אשר ידאג לטיפול מוסדר, בטיחותי וסביבתי למיחזור הפסולת האלקטרונית.

מה הנזק ממכירת פסולת אלקטרונית שלא כחוק?

פסולת אלקטרונית, כאשר אינה מועברת כחוק, עלולה להיות מושלכת בשטחים פתוחים ואף להישרף לשם מיצוי חומרים כגון נחושת וברזל על ידי סוחרים פיראטים. הפסולת מכילה חומרים מסוכנים ומסרטנים שמחלחלים למי התהום וגם מגיעים לדרכי הנשימה שלנו.

בנוסף לנזק הסביבתי, מכירת פסולת אלקטרונית לאספנים פיראטיים גורמת לנזקים כלכליים. היא מייקרת את מאמצי המיחזור של גופי היישום המוכרים המחויבים ליעדי מיחזור מדי שנה, שבתורם מגלגלים את תוספת היוקר אל היבואנים של המוצרים האלקטרוניים ומהם אל כלל הצרכנים, וזאת עוד לפני שדנו בעלויות הטיפול של הנזקים הסביבתים הנוצרים מטיפול פיראטי בפסולת אלקטרונית.

בהתאם לנזקים האפשריים, בעל עסק שמוכר פסולת אלקטרונית שלא כחוק, חשוף לענישה מרבית של 6 חודשי מאסר וקנס של עד 150,000 ₪.

התייחסויות

המשרד להגנת הסביבה: "מטרות חוק פסולת אלקטרונית הן מניעת הטמנה (איסור הטמנה ב-2021), צמצום כמות הפסולת ועידוד שימוש חוזר והקטנת ההשפעה הסביבתית והבריאותית השלילית של פסולת זו. המשרד החל בהליכי אכיפה מכוח חוק זה, בין היתר: ביקורות עומק בתאגידי המיחזור (גופי היישום) להסדרת פעילותם ופיקוח אינטנסיבי על עבודתם וכן אכיפה על השחקנים הנוספים, ביניהם מחזיקים בפסולת שאינה ביתית.  במסגרת זו נשלח המכתב לאוניברסיטת תל אביב".

מ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל: "אנו שמחים כי המשרד להגנת הסביבה מבצע אכיפה אקטיבית ואפקטיבית לענין החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני וסוללות ועדים לעליה במודעות לקיומו של החוק במגזר העיסקי.  שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה הינו רחב מאוד, החל מאיסוף סוללות וציוד אלקטרוני במבני הקמפוס ועד השקעות משותפות במחקר ופיתוח לקידום המיחזור וההפרדה במקור. אנו שמחים על שיתוף פעולה זה ונמשיך להעמיד ללקוחותינו את הפתרונות היעילים והכלכלים ביותר ליישומו של החוק."

תגובת אוניברסיטת תל אביב לא התקבלה עד למועד זה.

-----------

קישורים רלוונטיים:

1. האם בזק מוכרת ציוד אלקטרוני שלא כחוק? 29.01.2017
2. ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת | גיא סמט, 20.11.2016
3. פסולת אלקטרונית: מה קורה כשהרגולטור לא מתערב? 27.09.2016
4. קנס סביבתי של 2,100,000 ₪ לרמי לוי ו- 13 חברות נוספות 02.08.2016
5. המשרד להגנת הסביבה ננזף בחומרה בכנסת, 16.06.2016
6. פסולת אלקטרונית | infospot

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: