משרד האנרגיה פרסם את 42 הפרויקטים האקדמיים שזכו בתמיכתו השנה, בהיקף כולל של כ־20 מיליון ₪. בין הפרויקטים: חדר בריחה בנושא מקורות אנרגיה, השפעת דליפת נפט על הים התיכון ומתקני ההתפלה, יצירת אנרגיה מפסולת עירונית ועוד.

12 מוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ זכו בתמיכה, ביניהם אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ואחרים.

כתבות רלוונטיות:

1. באיזה תחומים סביבתיים משקיעים את כספי המחקר המדעי? 18/3/2020
2. השתתפות במחקר: סקר חסמים ותמריצים לסימביוזה תעשייתית, 20/2/2020
3. טיפול ביולוגי במי תהום להסרת חומרים אורגניים מוכלרים, 10/1/2017
4. לראשונה: חממה לסטארט-אפים בתחום הכלכלה המעגלית, 17/11/2019

בנייה ידידותית לסביבה וחדר בריחה העוסק במקורות אנרגיה

הסכמי התמיכה בין המוסדות האקדמיים למשרד האנרגיה נחתמים בימים אלו ויוצאים לביצוע, כאשר אורכם של הפרויקטים נע בין שנה לשלוש שנים. בין הפרויקטים הזוכים:

מניעת נזק אקולוגי והגנה על מתקני ההתפלה מדליפת נפט/שמן

זיהום הים התיכון כתוצאה מדליפת שמן/נפט עלול לגרום לנזק אקולוגי נרחב בסביבה הימית, כולל אזורי חוף רגישים ולסכן גם את 5 מתקני ההתפלה לאורך חופי ישראל. מטרת המחקר היא לחקור מנגנונים כימיים-פיזיקליים וביו-כימיים שיובילו לאיסוף, להרחקה ולשימוש מחדש, או לפירוק ביולוגי של דליפות נפט וזיהומים שמנוניים.

השפעת זיהום נפט גולמי וקונדנסט הגז על מארג המזון בים התיכון

שפכים פחמימנים (הידרוקרבוניים) כמו נפט גולמי וקונדנסט הגז אל מקורות המים, עלולים להביא להשלכות חמורות וארוכות טווח על הסביבה החופית והימית. המחקר יבדוק את תגובת המערכת האקולוגית הימית, ובפרט של החברה המיקרוביאלית אשר ממלאת תפקיד חיוני בתהליך ההבראה הביולוגי מזיהום נפט סביבתי, במטרה להקטין את ההשלכות הסביבתיות של שפכי נפט אפשריים עתידיים.

פיתוח חדר בריחה חינוכי בנושא מקורות אנרגיה

ממצאים העלו כי פעילות "חדר בריחה" שתומכת בלמידת כימיה מעוררת את מעורבות התלמידים ומעלה את המוטיבציה שלהם ללמידה. מטרת הפרויקט היא לקדם את העניין של תלמידי תיכון בתחומי המדע בכלל ולמקורות אנרגיה מתחדשים וגז טבעי בפרט באמצעות פיתוח חדר בריחה מיוחד.

מארג המים-אנרגיה-מזון-מערכת-אקולוגית של ישראל

עקב שינויי אקלים, התדלדלות משאבי טבע ושנויים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים האנושות כולה צפויה לעבור טלטלות משמעותיות בעשורים הקרובים אשר יפגעו בזמינות ואיכות משאבי המים, הקרקע והמזון. ישראל, בהיותה אי-גיאופוליטי, ניצבת בעין הסערה ולכן נדרשת מתודולוגיה חדשה שתיתן לקובעי המדיניות דרכי פעולה אפשריות להבטחת התפתחות בת-קיימא של המדינה.

פיתוח גיאופולימרים מפסולת תעשייתית

תעשיית הבטון מותירה טביעת אצבע אקולוגית משמעותית על כדור הארץ. המחקר יעסוק בפיתוח דור חדש של חומרי מבנה ברי קיימא ידידותיים לסביבה שיהיו עמידים לכלורידים וסולפטים בסביבה ימית, בעלי צריכת אנרגיה נמוכה ופליטות CO₂ מזעריות.

גאופולימרים, המיוצרים ממינרלים טבעיים ופסולת תעשייתית שעוברים אקטיבציה בסיסית הם מועמדים אטרקטיביים לפיתוח חומרי בניה מעין אלה. המחקר מציע לפתח חומרי בנייה גיאופולימרים המבוססים על גישת "אפס פסולת" בעלי עמידת משופרת לסביבה של מי ים.

הפיכת פסולת אורגנית עירונית לדלק ביולוגי

פיתוח טכנולוגיה להמרה של ביומסה לדלק ביולוגי נוזלי שיהווה דלק בר-קיימא לתחבורה יבשתית, תעופתית וימית. חומרי הגלם יכולים להתבסס על פסולת עירונית אורגנית. הטכנולוגיה מוכרת כהנזלה הידורתרמית (HTL-HydroThermal Liquification) שבעזרת מים ממירה ביומסה רטובה לשמן דמוי נפט. המחקר ינסה לפתח תהליך HTL רציף שיהיה מופעל על ידי אנרגיית השמש.

--------

מסמכים רלוונטיים: