ב-2023 אירעו כ-206,000 מקרי מוות מוקדם באירופה שניתן לייחס לחשיפה למזהם חלקיקים נשימים 2.5PM. במקביל, למזהם אוזון 3O ייוחסו כ-71,000 מקרי מוות ולחנקן דו-חמצני NO2 יוחסו כ-56,000 מקרי מוות ברחבי היבשת. ניתן היה למנוע כ-90% ממקרי המוות הנ"ל על-ידי הפחתת פליטות ועמידה בערכי איכות האוויר המומלצים של ארגון הבריאות העולמי WHO.
תושבי מדינות מזרח אירופה ודרום-מזרח אירופה סובלים מהשפעות בריאותיות החמורות ביותר של זיהום אוויר, בגלל רמות זיהום גבוהות יותר. כך עולה מדוח שפרסמה סוכנות הסביבה של האיחוד האירופי (EEA) בנושא ההשפעה של חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר על בריאות הציבור.
לצד זה עולה מהדוח כי בשנים 2005–2023 מספר מקרי המוות המוקדמים המיוחסים לחשיפה לחלקיקים נשימים ירד בשיעור של 57%. כלומר, היעד של הפחתה בשיעור של 55% במקרי המוות ממזהם זה, שנקבע לשנת 2023 במסגרת מדיניות אפס הזיהום של האיחוד האירופי, הושג.
עם זאת, בדוח מצוין כי כמעט כל מי שחי בערים באירופה (95%) נחשף לרמות זיהום אוויר גבוהות בהרבה מהרמות שארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ עליהן.
כפי שדיווחנו בעבר, נתוני דוחות איכות האוויר של האיחוד האירופי לשנים 2023–2024 אומנם מראים שרוב הנתונים המתקבלים מתחנות ניטור האוויר באיחוד האירופי עומדים בערכי הסף האירופיים, אך בחלק גדול מהן הנתונים חורגים מערכי הסף החדשים לשנת 2030 ומערכי הסף המחמירים של ארגון הבריאות העולמי.
קישור לדוח מופיע בסוף הכתבה.
תמותה המיוחסת לחשיפה ארוכת־טווח ל-PM2.5, שנת 2023

כתבות רלוונטיות:
כאמור, לפי הדוח, בשנת 2023 התרחשו באירופה כ-206,000 מקרי מוות שיוחסו לחשיפה לריכוזי PM2.5 גבוהים מהרמה המומלצת של ארגון הבריאות העולמי (5 מיקרוגרם למ"ק). נתון זה מגלם ירידה של 57% במספר מקרי המוות המוקדם ממזהם זה בהשוואה לשנת 2005.
בדוח מציינים כי הירידה בחשיפה לחלקיקים נשימים נובעת בין השאר מיישום מדיניות זיהום אוויר מחמירה יותר שבאה לידי ביטוי למשל בכניסתה לתוקף של הדירקטיבה המעודכנת לאיכות אוויר ותוכניות וצעדים שנגזרו ממנה להפחתת פליטות מזהמי אוויר.
בדוח מציינים כי צעדים אלה הובילו להפחתה בשיעור של 38% בפליטות חלקיקים נשימים עדינים 2.5 PM בין השנים 2005–2023 ולפי הדוח פליטות מזהם זה הצטמצמו מאוד בתחום ייצור החשמל והחום, בשימוש בדלקים במגזר הביתי בתחבורה בכבישים. כמו כן ירדו גם פליטות האמוניה במגזר החקלאי (מקור משני לחלקיקי 2.5PM).
56,000 מקרי מוות מוקדם נבעו מחשיפה לריכוזי חנקן דו-חמצני (NO2) גבוהים מהמלצת ארגון הבריאות העולמי העומדת על 10 מיקרוגרם למ"ק. מספר מקרי המוות מחשיפה לחנקן דו-חמצני ירד באירופה בשנים 2005-2023.
בדוח מסבירים שצמצום החשיפה לפליטות חנקן דו-חמצני נובעת מצמצום פליטות תחמוצות חנקן (NOx) במדינות האיחוד האירופה בשיעור של 53% מאז שנת 2005 ובשיעור של כ-5.3% בין השנים 2022–2023. הצמצום הניכר ביותר בפליטות תחמוצות חנקן נרשם בתחום ייצור החשמל ובתחום התחבורה בכבישים.
לפי הדוח, נרשמו בשנת 2023 כ-71,000 מקרי מוות מוקדם באירופה המיוחסים לחשיפה לריכוזי אוזון (O3) גבוהים מהמלצת ארגון הבריאות העולמי העומדת על 60 מיקרוגרם למ"ק.
למרות הירידה בחשיפה למזהמי אוויר, בדוח מעריכים כי הפחתה נוספת לערכי הסף המחמירים של ארגון הבריאות העולמי הייתה יכולה למנוע בשנת 2023 כ‑182,000 מקרי מוות מוקדמים שאפשר לייחס לחשיפה לחלקיקים נשימים, כ-63,000 מקרי מוות שאפשר לייחס לחשיפה לאוזון וכ-34,000 מקרי מוות שאפשר ליחס לחשיפה לחנקן דו-חמצני.
זה המקום להזכיר את נתוני דוח איכות האוויר של האיחוד האירופי המציג את נתוני2023 ו-2024 ושעליו דיווחנו לפני כ-8 חודשים. נתוני הדוח מצביעים לכאורה על איכות אוויר טובה – למשל, ב-98% מתחנות הניטור ריכוז החלקיקים הנשימים PM2.5 והריכוז של חנקן דו-חמצני NO2 היו מתחת לערך הסף האירופי. ואולם כשמשווים את הנתונים לערכי הסף החדשים שהאיחוד האירופאי אימץ לשנת 2030, התמונה המתקבלת פחות טובה: בכ-40% מתחנות הניטור, ריכוז החלקיקים הנשימים PM2.5 והריכוז של חנקן דו-חמצני NO2 גבוה מערכי הסף החדשים שאותם אימץ האיחוד האירופאי.
התמונה נעשית עוד יותר קודרת כשמשווים את הנתונים לערכי הסף המומלצים והמחמירים יותר של ארגון הבריאות העולמי. כך למשל לפי השוואה זו, ביותר מ-90% מתחנות הניטור ריכוז החלקיקים הנשימים PM2.5 גבוה מערך הסף המחמיר עליו ממליץ ארגון הבריאות העולמי.
חשוב לציין שחלק ממקרי המוות שמיוחסים לשלושת המזהמים הם חופפים, ולכן לא ניתן לדעת מה סה"כ מקרי המוות משלושת המזהמים יחדיו.
עוד חשוב לציין שייחוס מקרי המוות מבוסס על חישוב תאורטי שמבוסס על מחקרים מדעיים, שמקשרים בין גודל האוכלוסיה והמאפיינים שלה, לבין רמת ומשך החשיפה למזהמי אוויר. בבתי החולים ובמרשמי האוכלוסיה, סיבת המוות אינה זיהום אוויר – אלה המחלות שנגרמות, בין היתר, מזיהום אוויר.
נוסף על מקרי מוות מוקדמים, הדוח גם בוחן לאילו מחלות גורמת חשיפה לזיהום אוויר. בחלק מהמחלות שנגרמות ו/או מוחמרות בשל זיהום אוויר, כמו אסתמה, ההשפעה המרכזית היא הידרדרות בבריאות. במחלות אחרות, כמו מחלת לב איסכמית או סרטן ריאה, מדובר במוות מוקדם.
כמו כן מציינים בדוח כי עדויות חדשות מצביעות על כך שזיהום אוויר עלול לגרום גם לדמנציה. לפי הדוח של סוכנות הסביבה, נטל התחלואה של דמנציה גבוה מזה של מחלות אחרות המושפעות מזיהום אוויר.
לפני כשנה דיווחנו שהאיחוד האירופי אימץ ערכי איכות אוויר מחמירים יותר מהקיימים – עם שנת יעד 2030.
באירופה יש ערכי איכות אוויר עבור 12 מזהמים, וכולם הוחמרו במסגרת העדכון. בהשוואה, בישראל יש ערכי איכות אוויר עבור 28 חומרים, שחלקם עודכנו לפני כמה שנים, והם בחלקם מחמירים אף יותר מהיעדים של אירופה לשנת 2030 (בנזן ועופרת), בחלקם פחות מחמירים (תחמוצות חנקן, פחמן חד- חמצני וחלקיקים נשימים), ובחלקם זהים. כמו כן החל בישראל לאחרונה תהליך של בחינת ערכי איכות האוויר לקראת העדכון הבא שצפוי בשנת 2027. כלומר, ייתכן שגם מעט הפערים שנותרו מול אירופה יצטמצמו עוד לפני שנת 2030.
גם במקרה של אירופה, וגם במקרה של ישראל, מרבית ערכי הסביבה מקלים בהשוואה לערכים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO . חשיפה לזיהום אוויר שגבוה מהערכים המומלצים, מקושר לתחלואה עודפת ומקרי מוות מוקדם.
---
מסמכים רלוונטיים: