החודש נכנסה לתוקף החקיקה האירופאית שמאמצת ערכי איכות אוויר מחמירים יותר באיחוד האירופי לשנת 2030, עם יעדי ביינים לסוף שנת 2026.
במסגרת השינויים, ערכי איכות האוויר המותרים לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) נחתכו ביותר ממחצית, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי [WHO], במטרה לצמצם את מקרי המוות המוקדם הנובעים מהחשיפה למזהם הזה ב-55% בתוך עשור. כמו כן, לאחרונה פרסם האיחוד האירופי כי96% מאוכלוסיית הערים באיחוד נחשפת לריכוזים לא בטוחים של חלקיקים, נכון לשנת 2023.
באירופה יש ערכי איכות אוויר עבור 12 מזהמים, וכולם הוחמרו במסגרת העדכון הנוכחי. אם נשווה לישראל, בישראל יש ערכי איכות אוויר עבור 28 חומרים, שחלקם עודכנו לפני שנתיים, והם בחלקם מחמירים אף יותר מהיעדים של אירופה לשנת 2030 (בנזן ועפרת), בחלקם פחות מחמירים (תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני וחלקיקים נשימים), ובחלקם זהים. כמו כן, בישראל החל לאחרונה תהליך של בחינת ערכי איכות האוויר, לקראת העדכון הבא שצפוי בשנת 2027. כלומר, ייתכן שגם מעט הפערים שנותרו מול אירופה יצטמצמו עוד לפני שנת 2030.
גם במקרה של אירופה, וגם במקרה של ישראל, מרבית ערכי הסביבה מקלים בהשוואה לערכים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO. חשיפה לזיהום אוויר שגבוה מהערכים המומלצים, מקושר לתחלואה עודפת ומקרי מוות מוקדם.
קישורים לדוחות מופיעים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
באיחוד האירופאי יש 3 סוגים של ערכי איכות אוויר, בדומה לסיווג הישראלי:
לפני כשנתיים, דיווחנו שהאיחוד האירופאי פרסם להערות הציבור טיוטה של עדכון ערכי איכות אוויר. החודש ערכים אלה אושרו ונכנסו לתוקף. להלן ערכי איכות האוויר החדשים באירופה שייכנסו לתוקף ב-2030 לעומת ערכי הסביבה בישראל כיום (מופיעים בטבלה רק המזהמים להם מוגדרים ערכי סביבה (Limit Values) באירופה, בישראל יש ערכי סביבה נוספים למזהמים נוספים שלא מופיעים בטבלה):
ערכי איכות האוויר של המזהמים בכתבה הזו מופיעים ביחידות של מק”ג/מ”ק.
האיחוד האירופי מציע לסקור באופן קבוע את ערכי איכות האוויר ולהעריך אותם מחדש מול ההתפתחויות החברתיות והטכנולוגיות ומול ראיות מדעיות. בחקיקה החדשה מוצעים מודלים ותוכניות לשיפור איכות האוויר ברשויות המקומיות האירופיות בפועל והצעות נוספות.
המדינות החברות באיחוד האירופי יידרשו ליישם צעדים מחמירים לשיפור איכות האוויר, ובמקרים מסוימים יתאפשר להן לבקש דחייה במועדים שנקבעו, בכפוף לעמידה בתנאים. כמו כן, עדכון החקיקה האירופאי מעניק לראשונה לאזרחים זכות לתבוע פיצויים במקרה של נזקי בריאות שנגרמו מהפרת ערכי איכות האוויר.
לדברי האיחוד האירופי, המהלך מהווה צעד קריטי במאבק בזיהום האוויר, אשר מוביל למאות אלפי מקרי מוות מוקדם מדי שנה באירופה, מגביר מחלות נשימה ולב, וגורם לנזקים כלכליים משמעותיים.
לפי האיחוד האירופי, ערכי האוויר הנוכחיים יחסכו עלויות חיצוניות של 121-42 מיליארד אירו. מנגד, עלות היישום צפויה לעמוד על פחות מ-6 מיליארד אירו בשנה. העלויות החיצוניות מביאות בחשבון עלות מקרי מוות, תחלואת האוכלוסייה עקב זיהום אוויר, אובדן ימי עבודה ועוד.
בשנת 2021 ארגון הבריאות העולמי World Health Organization עדכן את המלצתו לערכי איכות אוויר במדינות השונות, בהתאם לממצאים שהראו כי המזהמים המרכזיים הללו תורמים לתחלואה ולתמותה יותר ממה שסברו בעבר. מדובר ב-6 מזהמים: אוזון O3, חלקיקים נשימים PM2.5 ו-PM10 , גופרית דו חמצנית SO2, חנקן דו חמצני NO2 , ופחמן חד חמצני CO.
כפי שניתן ללמוד מהטבלה (לעיל), למרות החמרת ערכי איכות האוויר שהאיחוד האירופאי אימץ לשנת 2030, הם מקלים בהשוואה להמלצות של ארגון הבריאות העולמי. למעט ערך הסף היומי לחלקיקים נשימים PM10, וערך הסף היומי לפחמן חד חמצני, בהם האיחוד אימץ את המלצות WHO,
למשל, עבור המזהם שנחשב לגורם מרכזי של תחלואה ותמותה עודפת בגין זיהום אוויר – חלקיקים נשימים 2.5PM – האיחוד האירופי אימץ ערך של ריכוז שנתי ממוצע אשר גבוה פי 2 מההמלצה של WHO. וזה כאמור, היעד האירופאי לשנת 2030.
במקביל, דוח שפרסם האיחוד האירופי לפני כחצי שנה הציג את נתוני איכות האוויר שנמדדו בפועל בתחנות ניטור בערים שונות באירופה, בהשוואה ליעדי ערכי איכות האוויר. קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.
לפי הדוח, כמעט כל אוכלוסיית הערים (96%) נחשפה לריכוזים של PM2.5 הגבוהים מערך הסף השנתי המומלץ של ארגון הבריאות העולמי (WHO) משנת 2021, שעומדת על 5 מיקרוגרם/מ”ק. כמו כן 94% מאוכלוסיית הערכים נחשפה לריכוזים של אוזון (O3)הגבוהים מערך הסף המומלץ לאוזון על ידי WHO לטווח קצר של 100 מק”ג/מ”ק.
אך כאמור האיחוד האירופי טרם אימץ את ערכי איכות האוויר המומלצים על ידי WHO, אפילו לא לשנת 2030. לכן, חשוב לומר שהרוב המוחלט של התושבים בערי אירופה לא נחשפו לריכוז מזהמים שחורג מערכי הסף שקיימים שם כיום (טרם אימוץ יעדי 2030).
מדד נוסף שמופיע בדוח הוא מספר המדינות באירופה בהם הריכוז של חלקיקים נשימים PM10 חרג מערכי איכות האוויר האירופאים ואלה של WHO בשנת 2022. לפי מדד זה, 16 ממדינות האיחוד האירופאי לא עמדו בערך הסף יומי (50 מק”ג/מ”ק), 4 מדינות לא עמדו בערך הסף השנתי (4 מק”ג/מ”ק), ו-27 מדינות לא עמדו בערך הסף השנתי והיומי של WHO.
החשיפה של התושבים לחריגות מערכי איכות האוויר, מתורגמת להערכה כמותית של תחלואה עודפת ותמותה מזיהום אוויר, כפי שמוצג בדו"ח אחר של האיחוד האירופאי, שמנתח את נתוני שנת 2022. קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.
לפי הדוח הזה, החשיפה לזיהום האוויר העודף, מעל הרמות שהמליץ ארגון הבריאות העולמי, גרמה למוות מוקדם של כ-350,000 אנשים באיחוד האירופאי: 239,000 מחלקיקים נשימים (PM2.5), 70,000 מחשיפה לאוזון (O3), ו-48,000 מחשיפה לדו-תחמוצת החנקן (NO2).
אך במקביל, הדוח טוען כי בין השנים 2005 ל-2022, מספר מקרי המוות המוקדם באיחוד האירופי שיוחסו ל-PM2.5 ירד ב-45%.
לפני כשנתיים ישראל עדכנה את ערכי איכות האוויר. מרבית ערכי הסביבה של ישראל זהים לערכים שהאיחוד האירופאי אימץ לשנת 2030. אך יש מקרים שבהם ישראל מחמירה יותר מאירופה (בנזן ועפרת), ויש מקרים בהם אירופה מחמירה יותר (תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני וחלקיקים נשימים).
כמו כן, בישראל החל לאחרונה תהליך של בחינת ערכי איכות האוויר, לקראת העדכון הבא שצפוי בשנת 2027. כלומר, ייתכן שגם מעט הפערים שנותרו מול אירופה יצטמצמו עוד לפני שנת 2030.
נתון נוסף שכדאי לזכור הוא שבאירופה יש ערכי איכות אוויר עבור 12 מזהמים, ובישראל יש ערכי איכות אוויר עבור 28 חומרים.
המשרד להגנ"ס ממליץ לכנסת על ערכי איכות האוויר שלאחר אישור הכנסת הופכים לתקנה מחייבת. ערכי איכות אוויר מתייחסים ל 28 מזהמים שונים, להם נקבעים 3 סוגי ערכים:
----
מסמכים רלוונטיים: