דו"ח בינלאומי על מצב הפסולת האלקטרונית בעולם פורסם בתחילת החודש ולפיו נוצרה כמות שיא של 53.6 מיליון טון פסולת אלקטרונית בשנת 2019. מדובר בעלייה של 21% בחמש שנים (משנת 2014). הנתון הזה מקדים את התחזית של הדוח הקודם, משנת 2017, שהעריך כי רק בשנת 2021 נגיע לכמות של 52 מיליון טון פסולת אלקטרונית בשנה.

העלייה בכמות הפסולת שהועברה למיחזור לא הדביקה את הגידול המהיר בכמות הפסולת שנוצרה, כך שרק 17.4% מהפסולת האלקטרונית הועברה למיחזור. נתון זה מהווה ירידה ביחס לדוח הקודם (20% בשנת 2016).

המשמעות היא אובדן של חומרי גלם בשווי 57 מיליארד $ מדי שנה וכרייה של חומרי גלם חדשים מדי שנה, וחוזר חלילה. תהליך זה מייצר מעגל הרסני של נזק סביבתי, במקום לקדם כלכלה מעגלית.

ההערכה המעודכנת היא כי בשנת 2030 תיווצר 74 מיליון טון פסולת אלקטרונית, מדי שנה. בין הסיבות לגידול בפסולת אלקטרונית: עלייה בצריכה של מוצרי חשמל, תוחלת חיים קצרה של מוצרי חשמל ואפשרויות תיקון מוגבלות. הנוסח המלא של הדוח בתחתית הכתבה.

תרשים: כמות פסולת אלקטרונית בעולם

להגדלה לחץ כאן

כתבות רלוונטיות:

1. זורקים לפח 55 מיליארד $ כל שנה, 21/12/2017
2. עלייה של 100% בפסולת אלקטרונית, 19/04/2020
3. מחמירים את הדרישות למיחזור פסולת אלקטרונית, 08/03/2020
4. ראיון עם סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, 05/01/2020
5. מידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

פסולת אלקטרונית לפי יבשת: אסיה, אמריקה, אירופה

הנתונים שפורסמו מראים כי אסיה היא היבשת שייצרה את הכמות הגדולה ביותר של פסולת אלקטרונית בשנת 2019, עם 24.9 מיליון טון, יבשת אמריקה הצפונית והדרומית ייצרה 13.1 מיליון טון, ואירופה אחראית ל־12 מיליון טון פסולת אלקטרונית.

אפריקה ייצרה 2.9 מיליון טון של פסולת אלקטרונית ואוקיאניה (אוסטרליה, ניוזילנד והיבשות השכנות) רק 0.7 מיליון טון.

אך כשבוחנים את נתוני הפסולת האלקטרונית לפי נפש, התמונה משתנה: אירופה ואוקיאניה ראשונות עם כ 16 ק"ג פסולת אלקטרונית לנפש, לאחר מכן יבשת אמריקה הצפונית והדרומית עם 13.3 ק"ג, אסיה עם 5.6 ק"ג ואפריקה עם 2.5 ק"ג.

בישראל, המשרד להגנ"ס העריך את כמות הפסולת האלקטרונית ב 130,000 טון בשנת 2015, כ- 16 ק"ג לנפש. בשורה אחת עם השיאניות מהדוח העולמי – אירופה ואוקיאניה.

ירידה בשיעור המיחזור, רק 17.4%

לפי הדוח, רק 17.4% מהפסולת האלקטרונית העולמית הועברה למיחזור מוכר בשנת 2019. מדובר בירידה של שיעור המיחזור ביחס לדוח הקודם שהציג 20% מיחזור לשנת 2016. אמנם כמות הפסולת האלקטרונית שמוחזרה גדלה בכ 1.8 מיליון טון (9.3 מיליון טון לעומת 7.5 מיליון טון), אך הגידול הזה לא הספיק להדביק את הגידול בכמות הפסולת שנוצרה.

המשמעות של 17.4% מיחזור, היא שמדי שנה חומרי גלם בשווי של 57 מיליארד $ כגון: ברזל, נחושת, זהב ומתכות נדירות, שנמצאים בציוד חשמלי - מוטמנים או נשרפים במקום לעבור למיחזור או שימוש חוזר ולקדם כלכלה מעגלית. כך, מדי שנה, כורים כמות דומה של חומרי גלם חדשים, ש- 82% מהם מושלכים ללא מיחזור, וחוזר חלילה.

בישראל, חוק פסולת אלקטרונית מציב יעדי מיחזור שהולכים ועולים מדי שנה, עד ליעד של 50% משנת 2021 ואילך. מהדוח הרשמי האחרון שפרסם המשרד להגנ"ס לנושא (נתוני שנת 2015),  עולה כי מוחזרו בישראל כ- 20,000 טון פסולת אלקטרונית, המהווה כ– 15% מהפסולת האלקטרונית שנוצרה במדינה באותה שנה.

78 מדינות עם רגולציה לטיפול בפסולת אלקטרונית

מספר המדינות שאימצו מדיניות טיפול בפסולת אלקטרונית, חקיקה או רגולציה עלה מ־61 ל־78 בין השנים 2014 ל־2019. עם זאת, קיימים אזורים בהם הרגולציה מיושמת ונאכפת בצורה איטית ולא יעילה.

הדו"ח קורא לאמץ שיטה בינלאומית למדידה ולבקרה של נתוני פסולת אלקטרונית, שתסייע להעריך מגמות ולהגדיר יעדים.

בישראל קיים חוק פסולת אלקטרונית משנת 2014. שני תאגידי מיחזור (אקומיונויטי, ומ.א.י) קיבלו הכרה מהמשרד להגנ"ס ופועלים יחד עם היצרנים והיבואנים של מוצרים חשמליים ויחד עם הרשויות המקומיות ליישום החוק.

הבעיה הסביבתית: זיהום אוויר, קרקע ומי תהום

פסולת אלקטרונית שלא מטופלת כראוי מושלכת בשטחים פתוחים, מוטמנת באתרי פסולת פיראטיים או ששורפים אותה בצורה פיראטית לחילוץ מתכות. דרכי הטיפול האלה מהווים סכנה בריאותית וסביבתית מכיוון שפסולת אלקטרונית מכילה חומרים רעילים שיכולים להשתחרר לאוויר, לקרקע ולמקורות מים.

גם בישראל יש בעיה עם טיפול פיראטי בפסולת אלקטרונית, ובפרט עם פסולת אלקטרונית שמוברחת לאיו"ש.

הטיפול בשטחים יוצר בעיה כפולה: בראש ובראשונה, בעיה סביבתית ובטיחותית של זיהום אוויר, קרקע ומי תהום. בעיה נוספת היא פגיעה ביעדי המיחזור להם מחויבים יצרנים ויבואנים של ציוד חשמלי בהתאם לחוק פסולת אלקטרונית.

יעדי המיחזור נגזרים ממשקל הציוד האלקטרוני שכל יבואן ויצרן מוכר. במידה וחלק מהציוד מגיע בסוף חייו, באופן לא מבוקר, לשטחים, היצרנים והיבואנים נאלצים להשקיע משאבים רבים יותר על מנת לאסוף מספיק פסולת אלקטרונית לצורך עמידה ביעדי המיחזור.

בנוסף, כמות נמוכה יותר של פסולת אלקטרונית בשוק הישראלי הקטן פוגע ברווחיות ובכדאיות של מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, בלעדיהם לא ניתן לקיים מיחזור של פסולת אלקטרונית.

התייחסויות

צביקה רובינצ'יק, מנכ"ל תאגיד המיחזור לפסולת אלקטרונית - אקומיוניטי, מוסיף: "אנו רואים חשיבות עצומה להעלאת המודעות להשלכות ההרסניות לנושא הפסולת האלקטרונית בקרב הציבור. תאגיד אקומיוניטי חרט על דגלו להוביל התחום הן ברמת העשיה הציבורית והכלל ארצית והן בהעלאת המודעות בקרב הציבור לחשיבות הנושא וההשלכות הבריאותיות והסביבתיות הנגרמות מהשלכה לא נאותה של פסולת אלקטרונית. אנו יוזמים שיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות, גופים פרטיים וציבוריים בכל הארץ ובמקביל בקמפיין בכלל אמצעי המדיה.

מיחזור פסולת אלקטרונית ע"י אנשים בעלי צרכים מיוחדים הוא נדבך נוסף, שמעצים את היתרון הברור של האפקט החיובי הסביבתי של מחזור נאות של פסולת זו. כאשר אדם בעל צרכים מיוחדים ממחזר את הפסולת שלנו, הערך לחברה ולסביבה מועצם עשרות מונים."

------------

מסמכים רלוונטיים: