משרד האנרגיה פרסם את הקול הקורא השנתי למימון מחקרים בתחום האנרגיה ומדעי האדמה והים. הקול הקורא מציע תמיכה במחקרים אקדמיים בסכומים הנעים בין 300,000 ל-2.25 מיליון ₪, תלוי בין השאר באורך המחקר.

המענקים מיועדים למחקרים העוסקים בנושאים המופיעים במסמך מדיניות המו"פ של משרד האנרגיה לשנת 2026, בהם הפחתת פליטות, אנרגיה מתחדשת, פסולת, שפכים, תחליפי דלקים, ועוד.

מטרתו של הקול הקורא לקדם משק אנרגיה ותשתיות יעילים ומתקדמים, ולהפוך את ישראל למרכז מצוינות טכנולוגי. לכן המענקים מיועדים למחקרים לפעילויות מו"פ שעיקרן בישראל. עם זאת, במסגרת הקול הקורא מתאפשרים שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים.

בשנה שעברה זכו 23 מחקרים אקדמיים במגוון של תחומים במענקים בסכום כולל של כ-10 מיליון ₪. לאחרונה דיווחנו כי משרד האנרגיה פרסם גם את הקול הקורא השנתי לתמיכה במתקני חלוץ והדגמה בתחום האנרגיה, המים והסביבה.

מועד אחרון להגשת הצעות: 11 באוקטובר 2026. קישורים לעמוד הקול הקורא ולרשימת הנושאים מופיעים בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מענקים למו"פ בתחום האנרגיה והסביבה, 5.8.2026
2. מענקים של 37 מיליון ₪ לתחומי הסביבה, האנרגיה והמים, 25.2.2026
3. מענקים למו"פ ופיילוטים של אנרגיה וסביבה עד 80% מהעלות, 30.7.2025
4. 70  מחקרים ומתקני חלוץ של אנרגיה וקלינטק קיבלו 43 מיליון ₪, 10.4.2024

מי יכול להגיש בקשה למענק ואיך ייבחרו הזוכים?

אלה הגופים שיכולים להגיש בקשה לקבלת מענק למחקרים במסגרת הקול הקורא: מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל (מלכ"ר או אלכ"ר), מוסד מחקר (מלכ"ר או אלכ"ר) וגוף מחקר שהוא חברה ממשלתית או יחידה ממשלתית.

תהליך בחירת הזוכים מורכב מכמה שלבים: בשלב הראשון ייבדקו כל הבקשות שהוגשו עד למועד האחרון ורק בקשות שעומדות בתנאי הסף יעברו לשלב הבא.

בשלב השני הבקשות ייבחנו לפי 8 קריטריונים: מצוינות מדעית, חדשנות, מידת התאמה ליעדי המחקר והפיתוח של משרד האנרגיה כפי שהם מפורטים במסמך מדיניות המו"פ של המשרד (קישור בסוף הכתבה), תוכנית העבודה של המחקר, הניסיון המקצועי של אנשי הצוות, התועלת וההשפעה הצפויים מיישום תוצאות המחקר ותרומת המחקר לשימור ופיתוח מוקדי ותשתיות ידע, התאמת התקציב המבוקש למטרה ולתוכנית העבודה של המחקר ולבסוף טיב הבקשה, אופן הצגתה ושלמותה.

רק בקשות שיקבלו ציון איכות סף של 75 נקודות לפחות ו-60% לפחות בכל אחד מסעיפי הבדיקה יעברו לשלב דירוג הבקשות לצורך בחירת זוכים. ככל שהניקוד גבוה יותר, כך הדירוג יהיה גבוה יותר.

התקציב: עד 2.25 מיליון ₪ למחקר

התקציב המרבי שיאושר במסגרת הקול הקורא למחקר לא יעלה על הסכומים האלה: מחקר שאורכו שנה יוכל לקבל עד 300,000 ₪, מחקר שאורכו שנתיים עד 3 שנים יוכל לקבל עד 500,000 ₪ (אך לא יותר מ-250,000 ₪ לשנה). במקרה של שת"פ בין כמה מוסדות מחקר, המגבלה תעמוד על 750,000 ₪ לשנה או על 2.25 מיליון ₪ למחקר שאורכו 3 שנים.

הנושאים: מינרלים קריטיים, אנרגיה מתחדשת, הפחתת פליטות, פסולת ושפכים ועוד

הנושאים הרלוונטיים לקבלת תמיכה מפורטים במסמך מדיניות של משרד האנרגיה לשנת 2026 החל על כל הקולות הקוראים של משרד האנרגיה בנושא מחקר ופיתוח. המסמך כולל 17 נושאים עיקריים המחולקים לתתי-נושאים, כאשר חלק מתתי-הנושאים מוגדרים נושאים בסדר עדיפות גבוה לשנת 2026. להלן פירוט חלקי של תתי-נושאים בעדיפות גבוהה:

• מחצבים, מינרלים קריטיים, כרייה וחציבה: מיצוי פוטנציאל וייעול תהליכי כרייה, חציבה, עיבוד, וטהרה של מינרלים קריטיים ומחצבים. פיתוח תחליפים למינרלים קריטיים וחומרי חציבה.
• תחליפי דלקים, תאי דלק, ואנרגיה נקיה לתחבורה ולתעשייה: ביו דלקים ותחליפי דלקים סינתטיים נוזליים. מימן ונשאי מימן כתחליפי דלק.
• פסולת ושפכים בממשק עם משק האנרגיה וחומרי הגלם: השבת אנרגיה וחומרי גלם מפסולת ושפכים.

2025: כ-10 מיליון ₪ ל-23 מחקרים אקדמיים

כפי שדיווחנו, בשנת 2025 זכו 23 מחקרים אקדמיים בתחום האנרגיה ומדעי האדמה והים לתמיכת משרד האנרגיה בסכום כולל של כ-10 מיליון ₪. מדובר בחוקרים וחוקרות מ-11 מוסדות אקדמיים ברחבי המדינה, בהם הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, ועוד.

הנה דוגמא ל- 3 מחקרים מעניינים שזכו במענק בשנת 2025:

המרת פסולת פלסטיק ((PET  לדלקים וחומרי גלם פטרוכימיים: מחקרו של פרופ' דניאל נסים מאוניברסיטת בר אילן בוחן המרה אלקטרוכימית של PET לפחמימנים ותרכובות ארומטיות המשמשות לייצור דלקים ועוד חומרי גלם כימיים בעלי ערך. ההמרה נעשית באמצעות חיזור (ERC) וחמצון (EO) אלקטרוכימי במקביל ותוצאות ראשוניות ומעודדות מצביעות על פוטנציאל מבטיח.

כדי להגיע לביצועים ברמה תעשייתית, החוקרים יסנתזו זרזים מתאימים, יבצעו אופטימיזציה לתכנון הכור האלקטרוכימי ויתאימו פרמטרים כמו מתח וזרם קבועים, כדי לשפר את שיעור ההמרה של המגיבים. נוסף על כך מנסים החוקרים לשפר את יעילות המטען ולשלוט בסלקטיביות של התוצרים המתקבלים.

מערכת לניטור מניעת פליטות אבק ממחצבות: מטרתו העיקרית של המחקר בהובלת פרופ' יצחק קטרה מאוניברסיטת בן-גוריון היא להעריך כמותית את התרומה של מחצבות פעילות ולא פעילות לריכוזי PM בסביבה ולבחון את פליטות ופיזור האבק באזורי התפעול במחצבה פעילה.

כמו כן בוחן המחקר יישום של שיטה מקורית (שפותחה במחקר קודם) לשיקום בר-קיימה של משטחים סחיפים במחצבות לא-פעילות ואת יעילותה בהפחתת ריכוזי PM בסביבה.

שיטות העבודה של המחקר כוללות מדידות מרחביות של חלקיקי PM באמצעות רשת חיישנים ייחודית, אפיון חומרי מחצבה וקביעת מקדמי פליטה ושיקום קרקע בר-קיימה בשטח המחצבה שימנעו פליטות חלקיקי PM בטווח הארוך.

ניתוח מדיניות של תפיסה ושימוש בפחמן במלט: מחקר של קונסורציום בינלאומי המורכב מ-13 שותפים מ-7 מדינות שאוניברסיטת בן-גוריון שותפה בו. מטרתו העיקרית של המחקר היא לייעל ולמחסר טכנולוגיה של לכידת פחמן וניצולו (CUU) תוך כדי מינרליזציה של פחמן דו-חמצני ושיפור תוצרי התהליך ליישומים בתחום הבנייה והתשתיות.

קבוצת העבודה בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון (WP4) עוסקת בניתוח מדיניות בהקשר של טכנולוגיה בממשקי מים-אנרגיה-פחמן כדי להכשיר את הקרקע לשימוש בטכנולוגיה המפותחת במחקר. לממצאים צפויים להיות השפעות גלובליות ולאומיות בגלל העניין הגובר במציאת דרכים להפוך פסולת, כמו תמלחת ופליטת פחמן דו-חמצני מתהליכי התפלה, למשאב שימושי.

דוגמא למחקרים מעניינים שזכו במענקים בשנה שעברה:

1. מחקר העוסק בפיתוח פתרונות חדשניים לטיפול בסוגי מים שונים, בהם גם שפכים.
2.  מחקר העוסק בהרחבת ההערכה של אנרגיה מתחדשת בים: השפעה סביבתית, כלכלית וגיאו-אסטרטגית.
3. מחקר בנושא תשתיות עירוניות לשימוש חוזר בטוח במים אפורים.

---

מסמכים רלוונטיים: