חלק גדול מהקונפליקטים בתחום איכות הסביבה שזוכים לתשומת לב תקשורתית נגרמים כתוצאה מקירבה גיאוגרפית בין מקורות פליטה (מפעלים, מחצבות, נמלים, כבישים ראשיים) לבין רצפטורים ציבוריים (שכונות מגורים, מוסדות ציבור וכו').
ניתן למנוע קונפליקטים מסוג זה (קירבה בין מקור פליטה לרצפטור ציבורי) אם בשלב התכנון נעשות בדיקות של מצב איכות האוויר באזור, ובמקרים שמדובר במקור פליטה חדש – לבחון גם את תוספת זיהום האוויר הצפויה.
בהקשר הזה, בשבוע שעבר פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך מדיניות בנוגע לביצוע מדידות משלימות של מזהמי אוויר בסביבה לקבלת תמונת מצב מצייגת – במסגרת תהליכי תכנון של הקמה או הרחבה של מקור פליטה או רצפטור ציבורי.
המסמך החדש עוסק במצבים בהם המידע הקיים אודות איכות האוויר לא מספיק כדי לייצר תמונת מצב מייצגת, ונדרשת השלמה של מדידות איכות אוויר, כחלק מתהליך התכנון.
דוגמא עדכנית לשינוי מדיניות בעקבות קונפליקט של קירבה בין מקורות פליטה לרצפטורים ציבוריים, היא ההצעה של המשרד להגנת הסביבה לאסור הוספת מקורות פליטה חדשים באזור אשדוד, לאור ריבוי מקורות הפליטה וכמות הפליטות הגדולה הקיימים באזור.
המסמך המלא מופיע בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
לפי המסמך, במסגרת הליכי תכנון להקמה או הרחבה של מקור פליטה (מפעל, מחצבה, כביש, נמל וכו') נדרש להעריך את איכות האוויר באזור, במטרה לייצר תמונת מצב מייצגת טרם הפרויקט, ולבחון את ההשפעה העתידית של מקור הפליטה על הגידול הצפוי בפליטות על איכות האוויר.
דרישה דומה להערכת איכות האוויר כחלק מהליך התכנון, קיימת גם כאשר מבקשים להקים או להרחיב רצפטור ציבורי, למשל שכונת מגורים חדשה בקירבת מקורות פליטה.
לפי מסמך המדיניות, יש 2 מקורות אפשריים ליצירת תמונת מצב מייצגת של איכות האוויר באזור מסוים: מידע מתחנות ניטור איכות אוויר (או מדידות רשמיות אחרות) או תוצאות מודל פיזור ארצי שהמשרד מפרסם מפעם לפעם.
במקרים בהם המידע ב-2 המקורות האפשריים שלעיל, לא מספיק ליצרת תמונת מצב מייצגת (מבחינת עדכניות, סוגי המזהמים, רזולוציית הבדיקה, תנאים מטאורולוגיים או טופוגרפיים מיוחדים, וכו') נדרש לבצע מדידות השלמה במסגרת תסקיר סביבתי שמוגש למוסדות התכנון.
בנוסף לכך, המסמך מפרט מקרים נוספים בהם נדרש לבצע מדידות איכות אוויר משלימות:
טבלת ערכי סף לקצב פליטה )מבוסס על TA LUFT 2021)
המדידות יבוצעו בהתאם למסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס להקמה והפעלה של תחנות ניטור או הנחיות לדיגום מזהמי אוויר בסביבה, הכול בהתאם לתוכנית ניטור ודיגום שיגיש המבקש ולפי הערות של המשרד לתוכנית ואישורה מראש ובכתב.
כפי שדיווחנו בעבר, באשדוד יש את אחד מריכוזי תשתיות האנרגיה ומקורות זיהום האוויר הגדולים בישראל. לפי נתוני דיווח המפל"ס לשנת 2022 (וגם מפל"ס 2023), פליטת החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים שמקורם באזור התעשייה הצפוני של אשדוד הוא הגבוה מבין אזורי התעשייה בישראל (למעט מישור רותם שלא צמוד לריכוז אוכלוסיה).
בנוסף לכך, מסתבר כי בשנה החולפת התקבלו במוקד של המשרד להגנ"ס כ-3,000 תלונות על מפגעי ריח וזיהום אוויר, מתושבי אזור אשדוד והישובים הסמוכים. חשוב לציין, שלמרות הנתונים שלעיל, בתחנות ניטור איכות האוויר המוצבות באשדוד, לא נמדדים חריגות מערכי איכות האוויר המותרים (ערכי סביבה).
בעקבות הנתונים והפנייה של ראש העיר לשרה להגנ"ס, הורתה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לגבש תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר באשדוד שצפויה להתפרסם להערות הציבור בקרוב. להלן עיקרי התוכנית כפי שדיווחנו לפני 3 חודשים:
האיסור להקים מקורות פליטה חדשים, נועד לא רק לחברות פרטיות אלא גם לתשתיות לאומיות. כלומר, במידה והתוכנית תאושר על ידי הממשלה, כשגופי התכנון יבואו לבחור מיקום לתשתית לאומית (שלא חייבת להיות ליד נמל) בעלת מקור פליטה, אשדוד לא תהיה ברשימה.
---
מסמכים רלוונטיים: