משרד האוצר הפתיע את המשק כאשר פרסם בשבוע שעבר מתווה להטלת מס פחמן במסגרת התאמות לתקציב המדינה לשנת 2024, שנעשה בעקבות המלחמה. הנוסח יעלה היום לאישור של הממשלה, ולאחר מכן ימשיך בתהליך החקיקה.
לפי ההצעה, מס הפחמן יוטל בהדרגתיות כדי לאפשר למשק להיערך, אך יוחל כבר מהשנה הקרובה – 2024 ועד לשנת 2029.
מזה שנים אחדות המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם מס פחמן ללא הצלחה. כעת, בשל הגירעון התקציבי שיצרה המלחמה, משרד האוצר מעלה מיוזמתו את ההצעה להטיל מס פחמן, שצפוי לייקר את המס על דלקים פוסיליים במאות אחוזים (ראו מחירים בהמשך) ועקב כך להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב 2.7 מיליארד ₪ בשנה כאשר המס ייושם במלואו - משנת 2028. האוצר סבור כי המס לא יגרום לעלייה בתעריף החשמל לצרכנים.
מס הפחמן כולל התייחסות כללית למנגנון למניעת 'זליגת פחמן', כלומר הגנה על מפעלים ישראלים מתחרות עם מפעלים במדינות שבהן אין מס פחמן ולכן עלות האנרגיה שם זולה יותר. אך המנגנון מתואר בקווים כלליים, ללא מספרים, ותלוי בעבודת ממשלה נוספת, ולכן יש אי ודאות בנושא.
בנוסף לכך, המתווה מתייחס להטלת מס פחמן גם על הטמנת פסולת (בשל גז המתאן שנפלט מפסולת אורגנית), צעד שיכול להיות בעל השפעות מרחיקות לכת על ענף הפסולת, אך לא צוין המחיר שיוטל והמועד לביצוע, ולכן יש אי ודאות בנושא.
מס הפחמן המדובר הוא אחד מצעדי המדיניות המשמעותיים ביותר שננקטים במשק האנרגיה בשנים האחרונות, והוא בעל השפעה רוחבית על עלות ייצור חשמל, וייצור תעשייתי. אלא שהמתווה המוצע של מס הפחמן גובש ללא תיאום עם בעלי העניין המרכזיים, ולכן הצליח לעורר ביקורת חריפה מכל הצדדים, כולל המשרד להגנ"ס, שמנסה לקדם הטלת מס פחמן כבר 4 שנים. מתנגדים נוספים למתווה הקיים: התאחדות התעשיינים, מרכז השלטון המקומי, אדם טבע ודין.
הקישור להצעת המחליטים נמצא בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
הרעיון בהטלת מס פחמן (מס פחמן) הוא לייקר את הצריכה של דלקים פוסיליים בהתאם לגזי החממה שנפלטים מהשימוש בהם, תוך כדי הפנמה של העלויות החיצוניות שנגרמות מפליטות אלה – במקרה של גזי חממה הכוונה לנזק שנגרם משינוי אקלים. בנוסף לכך, מס הפחמן מהווה תמריץ להפחית את הצריכה של דלקים פוסיליים ולעודד מעבר למקורות אנרגיה חלופיים ו'נקיים' יותר, דוגמת אנרגיות מתחדשות.
לפי ההצעה, מס הפחמן יוטל בהדרגה על פחם, גז טבעי, מזוט, גפ"מ ופטקוק. המס לא יחול על סולר ובנזין שמשמשים בעיקר לתחבורה ומס הקנייה שמוחל עליהם כבר עתה נחשב לגבוה ביחס למדינות ה OECD ומגלם בתוכו את העלויות החיצוניות.
שיעורי מס הפחמן המוצעים [₪ לטון]
כצעד משלים להטלת מס הפחמן, וכדי למנוע 'זליגת פחמן' שמשמעה העברת הייצור למדינות שאין בהן מס על פחמן, ההחלטה מציעה שתי פעולות:
בהתאחדות התעשיינים שלחו לרה"מ מכתב התנגדות למתווה המוצע ובו טענו כי מדובר ב"הצעה רעה הלוקה בחסר באופן מובהק, שיביא להורדת כושר התחרות של התעשייה הישראלית והעלאה ודאית של מחיר החשמל, עלויות הייצור, ויוקר המחייה, מבלי להביא תועלית ממשית לתופעת שינוי האקלים."
במכתב של התאחדות התעשיינים ציינו בין היתר את הנושאים הבאים:
בהתאחדות התעשיינים מציינים כי הם בעד הפחתת פליטות גזי חממה, ומציעים לסייע בהכנת הצעת חוק מאוזנת יותר.
נוסח המכתב המלא של התאחדות התעשיינים, מופיע בתחתית הידיעה.
כאמור, המתווה המוצע כולל גם מס פחמן על הטמנת פסולת, במטרה להטמיע את העלויות החיצוניות הרלוונטיות – כלומר התחשבות בפליטות המתאן, שנחשב לגז חממה עוצמתי בעל השפעה ניכרת על שינוי האקלים, ונפלט בעת פירוק אנארובי (שלא בנוכחות חמצן) של פסולת אורגנית.
לפי ההצעה, פליטות גזי חממה מהטמנת פסולת מייצרות עלות חיצונית של 244 ₪ לטון פסולת. כיום יש היטל הטמנה בגובה 117 ₪ לטון, שמשקף כ 50% מהעלות החיצונית של גזי החממה. לכן מבקשים במשרד האוצר להטיל מס בגובה 60 ₪ לטון פסולת מוטמנת, אשר לדבריו תשקף יחד עם היטל ההטמנה, כ 85% מהעלות החיצונית של גזי החממה (הטעות במספרים במקור של האוצר, העלות 117+60 ₪ מייצגת רק כ 72% מהעלות החיצונית 244 ₪).
בתגובה, מרכז השלטון המקומי פרסם מכתב התנגדות חריף, ובו טענו כי מדובר על ניסיון להעלות את היטל ההטמנה, מבלי שהכספים שייגבו יחזרו לפיתוח חלופות להטמנה ולכן רק ינציחו את המצב הקיים, על חשבון שירותים הכרחיים שהרשויות המקומיות מספקות לתושבים: "האם אין גבול לבושה?!?! על חשבון מי מגיעים כספי העתק האלו??? – על חשבון הילדים בגנים ובבתי הספר, על חשבון אוכלוסיית הרווחה שרק גדלה מיום ליום, ועוד ועוד שירותים קריטיים, שיסבלו מחוסר תקצוב." קישור לנוסח המכתב המלא מופיע בתחתית הידיעה.
גם ארגון אדם טבע ודין התייחס לנושא: "ככל שיגדל המס על הטמנת פסולת, יש סיכוי לא מבוטל שתגדל תופעת ההשלכה וההטמנה הפיראטית של פסולת. לפיכך יש להתנות מס זה בהגדלת האכיפה על ידי המשרד להגנת הסביבה". קישור לנוסח המכתב המלא מופיע בתחתית הידיעה.
המשרד להגנ"ס הציג לראשונה ביוני 2020 הצעה להטלת מס פחמן. לאחר דיונים עם בעלי עניין, ההצעה הבשילה לכדי החלטת ממשלה שאושרה ב 1 לאוגוסט 2021. אך בסופו של דבר ההצעה לא יושמה.
בשבוע שעבר, משרד האוצר הפתיע את משרדי הממשלה ויתר בעלי העניין כאשר הפיץ טיוטת חוברת הצעות מחליטים נלווית לתקציב 2024 תחת הכותרת "תוכנית מאזנת", שתעלה לאישור בישיבת הממשלה שתתקיים היום (ראשון).
ההצעה החדשה של משרד האוצר, דומה להצעה שאישרה הממשלה הקודמת, אך בכל זאת שונה ממנה בכמה היבטים, בינהם:
בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס פרסם הודעה ביקורתית על המתווה החדש: "לוחות זמנים תקדימיים אלו בלתי הגיוניים לעבודה ממשלתית סדורה, גם בעת מלחמה, במיוחד בסעיפים המשפיעים ישירות על הציבור וקיצוצים משמעותיים שלא תואמו עם המשרד"
אין בכוונת המשרד להגנת הסביבה להשלים עם עבודת מטה לא סדורה של האוצר, אשר המשמעות שלה היא פגיעה סביבתית חמורה ופגיעה באיכות חייהם של התושבים. מי שייפגע מכל הקיצוצים הם משקי הבית והסביבה, בעיקר אלה שידם אינה משגת".
ההצעה הנוכחית מייצרת עיוותים חמורים אשר יפגעו כלכלית בעסקים ובאוכלוסיות מוחלשות, וזאת שלא כנעשה בשאר מדינות ה-OECD. בפרט מתווה המס פוגע בצורך הלאומי לייעול צריכת האנרגייה במשק ולהגדלת שיעורי האנרגיות המתחדשות."
בחודשים האחרונים נכנס לתוקף השלב הראשון במנגנון תמחור פחמן של האיחוד האירופי. המשמעות היא שבתור התחלה יבואנים של מוצרים מסוימים לאירופה נדרשים לדווח על טביעת הרגל הפחמנית של המוצרים המיובאים.
החל מ-2026, יחול מס גבולות על ברזל ופלדה (כולל כמה מוצרים במורד הזרם כגון ברגים ומוצרי ברזל פשוטים), מלט, דשנים, אלומיניום, חשמל ומימן. בהמשך המס צפוי לחול כנראה גם על פלסטיק וכימיקלים ובהמשך על מוצרים נוספים.
לפי המתווה שסוכם באירופה ושעליו דיווחנו בעבר, חברות במדינות עם משטר תמחור פחמן מקומי שווה ערך לזה של האיחוד האירופי יוכלו לייצא לאיחוד האירופי בלי לקנות תעודות CBAM, כלומר בלי לשלם מס גבולות, והדבר נכון גם ליצואנים ישראלים.
מטרת מנגנון מס הגבולות האירופי (CBAM) היא למנוע ייבוא מוגבר של מוצרים עתירי פחמן ממדינות שבהן לא מתמחרים ומשקללים את עלות פליטות גזי החממה. באירופה קיימים מכסות פליטה לגזי חממה שמייקרים מוצרים עתירי אנרגיה ולכן הייבוא עשוי להיות משתלם כל עוד אין מס גבולות.
בנוסף לכך, ה-CBAM נועד למנוע מצב שהמכסות המחמירות יגרמו לחברות אירופיות להעביר קווי ייצור של מוצרים עתירי אנרגיה (ולכן גם עתירי פליטות גזי חממה) למדינות שבהן אין מכסות פליטה מחמירות.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התוכנית מציעה להטיל על הציבור מיסים במסווה 'סביבתי'. היה מצופה שמצב המלחמה יופנם לקידום סביבתי, כלכלי וחברתי של ישראל, ותחת זאת אנחנו מקבלים תוספות מיסוי על האזרחים בכסות 'ירוקה', שיובילו דווקא לעידוד פליטות הפחמן, ולא יעודדו השקעה, מנועי צמיחה ומעבר לטכנולוגיות נקיות".
ארגון אדם טבע ודין: "תמחור פליטת מזהמים וגזי חממה בדרך של הטלת מס פחמן הוא צעד שיש לברך עליו שכן הוא עשוי להביא לצמצום פליטות. עם זאת, ככל שהכספים שנגבים אינם מיועדים – לפחות ברובם – לטובת עידוד מעבר לאלטרנטיבות דלות פחמן ולתיקון הפגיעה בשכבות המוחלשות עבורן העלייה במחיר החשמל יכולה להיות קריטית, הרי שהמטרה המרכזית של היוזמה תסוכל ומדובר בפועל בלא יותר מאשר מס אחיד על הציבור בכללותו.
יצוין כי ההחלטה נשענת על החלטות קודמות, שציינו במפורש כי לצד הטלת המס יוקם גם מנגנון לעידוד אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית, דבר שהושמט ביד מכוון מההצעה הנוכחית".
---
מסמכים רלוונטיים: