על רקע מדיניות הממשלה בנושא הקמת מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת, והשימוע הציבורי שפרסמה רשות החשמל בנושא חיבור חוות שרתים לרשת החשמל, נוצרה הזדמנות לשילוב מנצח – חיבור בין שני אתגרי תשתית לאומיים ויצירת ערך כלכלי של מאות מיליוני ₪ בשנה.

בניית מתקני השבת אנרגיה מפסולת (WtE) בסמוך לחוות שרתים לבינה מלאכותית (AIDC) תאפשר לישראל להפוך שני אתגרי תשתית להזדמנות כלכלית אחת. מהלך זה עשוי לצמצם את היקפי הטמנת הפסולת, ובמקביל לספק חלק מצורכי האנרגיה של תעשיית הבינה המלאכותית באמצעות חשמל וחום המופקים מהפסולת באמצעות מתקני ההשבה.

מהפכת הבינה המלאכותית משנה במהירות גם את משק החשמל. חוות השרתים החדשות דורשות כמויות עצומות של חשמל, אספקה רציפה ומערכות קירור עתירות אנרגיה. אלא שהביקוש גדל מהר יותר מפיתוח תשתיות החשמל, והיכולת להתחבר לרשת הופכת לאחד החסמים המרכזיים בהקמתן.

בישראל האתגר בולט במיוחד: עד כה הוגשו בקשות לחיבור חוות שרתים בהספק מצטבר של כ-27,000 מגה-ואט, פי 3 מצריכת החשמל הממוצעת במדינה העומדת על כ-9,000 מגה-ואט, והרבה מעבר לשיא הביקוש של כ-17,300 מגה-ואט. אף שלא כל הבקשות צפויות להתממש, היקפן ממחיש את עוצמת האתגר. מעבר לעומס על רשת החשמל, גידול ניכר בצריכה עלול להאיץ את השימוש בגז טבעי ולצמצם את אופק העצמאות האנרגטית של ישראל.

על רקע זה,  פרסמה לאחרונה רשות החשמל שימוע ציבורי להסדרת חיבור חוות שרתים לרשת, ובו הוצעה מכסה של כ-1,300 מגה-ואט ותקרת חיבור של 200 MW למתקן בודד.

במקביל, וכדי להתמודד עם משבר הפסולת העירונית והמחסור ההולך וגובר בעתודות קרקע להטמנה, המשרד להגנת הסביבה מקדם את הקמתם של מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת, בהם מתקני השבת אנרגיה משאריות מיון פסולת שלא ניתנת למיחזור (פל"א). מתקנים אלה אמורים לסייע לצמצם את ההטמנה, להפחית את שינוע הפסולת למרחקים ארוכים, לייצר חשמל ואנרגיה ירוקה ממקור מקומי ולהפחית את פליטות גזי החממה.

וכאן עשויה להיווצר הזדמנות חדשה: שילוב בין חוות שרתים לבינה מלאכותית עם מתקני השבת אנרגיה מפסולת (WtE).

כתבות רלוונטיות:

1. המדינה מבקשת התייחסויות לתמיכה במתקני השבה, 4.11.2026
2. פורסמה התוכנית האסטרטגית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035, 27.5.2026
3. מצוקת נפח ההטמנה תימשך השנה, אך צפויה להיפתר לאחר מכן, 28.1.2026
4. המשרד להגנ"ס: לגבש תוכנית חירום למעבר לאנרגיות מתחדשות, 15.1.2026

שני אתגרי תשתית, פתרון משולב אחד

ישראל מתמודדת כידוע עם משבר פסולת מתמשך, המאופיין בשיעורי הטמנה גבוהים ובמחסור בתשתיות טיפול מתקדמות. במסגרת המדיניות לצמצום ההטמנה, מקדמת הממשלה הקמה של מתקנים להשבת אנרגיה משאריות פסולת שאינן מתאימות למיחזור.

מתקנים אלה נועדו לצמצם את כמויות הפסולת המועברות להטמנה, ובמקביל לייצר חשמל וחום. שלא כמו אנרגיית שמש ורוח, התלויות בתנאי מזג האוויר, מתקני השבה מתוכננים לפעול ברציפות ובזמינות שנתית של יותר מ-90%. מאפיין זה מתאים במיוחד לחוות שרתים, שצריכת החשמל שלהן רציפה ויציבה יחסית.

שילוב בין מתקני השבה לחוות שרתים מאפשר אספקת חשמל ישירה ממתקן ההשבה לחוות שרתים סמוכה, באמצעות חיבור פרטי והסכם רכישת חשמל ארוך טווח (PPA).

הרווח הוא כפול: עבור מפעיל מתקן ההשבה מדובר בהזדמנות להבטיח הכנסות יציבות ולשפר את הכדאיות הכלכלית, ואילו חוות השרתים עשויות ליהנות ממחיר חשמל תחרותי, מצמצום החשיפה לתנודות במחירים ומהפחתת התלות ברשת הארצית.

בעולם כבר גילו את השילוב

המודל המשלב בין חוות שרתים למתקני השבה כבר מתחיל להתממש בעולם: בלונדון מקודם פרויקט משותף של Ark Data Centres ו-LondonEnergy המשלב מתקן השבה המייצר כ-40 מגה-ואט עם חוות שרתים בהספק של 16 מגה-ואט. במסגרת הפרויקט מתוכננת אספקת חשמל של עד 22 מגה-ואט ממתקן ההשבה, לצד חיבור לרשת לצורכי גיבוי.

לא רק חשמל: הפסולת יכולה גם לקרר את השרתים

אחד היתרונות העיקריים של השילוב בין שני המתקנים טמון דווקא בחום השיורי הנוצר בתהליך הפקת האנרגיה מפסולת. במקום לפלוט את החום לסביבה, אפשר לנצלו באמצעות מערכות קירור בספיגה (Absorption Chillers) לייצור מים קרים לקירור השרתים, ובכך להפחית את צריכת החשמל של מערכות הקירור.

עד כמה החיסכון משמעותי? מחקר של גוגל ודן אנד ברדסטריט שפורסם בתחילת שנת 2026 בחן מתקן השבה המטפל בכ-1,500 טון פסולת ביום ומפיק כ-78 מגה-ואט של אנרגיית חום זמינה. לפי המחקר, ניתן לנצל חום זה לייצור כ-53 מגה-ואט של קירור ולהשיג חיסכון נטו של כ-9 מגה-ואט בצריכת החשמל הכוללת של שני המתקנים. זאת, גם לאחר שקלול צריכת החשמל של מערכות הקירור והירידה בייצור החשמל בעקבות ניצול החום.

פוטנציאל לחיסכון של כמיליארד קוט"ש בשנה

במסגרת מדיניות הממשלה לצמצום ההטמנה, נבחנת בישראל הקמתם של כ-15 מתקני השבת אנרגיה מפסולת (פל"א). בהנחה שכולם יוקמו, הם עשויים לייצר יחד כ-500 מגה-ואט חשמל. שילובם עם חוות שרתים סמוכות יאפשר לנצל את האנרגיה המופקת מהפסולת המקומית לטובת מענה לצרכים הקיימים והעתידיים של המשק הישראלי, לרבות פיתוח תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית בישראל, חיזוק העצמאות האנרגטית והפחתת העומס על רשת החשמל הארצית.

ואולם, הפוטנציאל אינו מסתכם רק בייצור החשמל: השילוב מאפשר לנצל את הפסולת פעמיים, הן כדי לייצר חשמל להפעלת השרתים והן כדי לנצל את החום השיורי לצורך קירורם.

יישום המודל בכלל המתקנים המתוכננים עשוי להביא לחיסכון נוסף של כ-130 מגה-ואט בצריכת החשמל, השקולים לכמיליארד קוט"ש בשנה. בהנחת שווי חשמל של 40 אגורות לקוט"ש, מדובר בפוטנציאל חיסכון כלכלי של כ-400 מיליון ₪ בשנה, מעבר לתועלת שבהפקת החשמל מהפסולת עצמה.

מימוש הפוטנציאל תלוי כמובן במיקום המתקנים, בהיקף חוות השרתים שיוקמו בסמוך להם ובהיתכנות ההנדסית והכלכלית של ניצול החום.

תשובה אפשרית למגבלות החיבור לרשת

השימוע הציבורי שפרסמה לאחרונה רשות החשמל מעניק לשילוב בין המתקנים משמעות נוספת. על רקע מגבלות החיבור והביקוש הגובר לחשמל, זמינותו של מקור ייצור עצמאי עשויה להפוך ליתרון תחרותי משמעותי עבור יזמי חוות שרתים.

שילוב מתקני השבה עם חוות שרתים מאפשר ליישם את עיקרון Bring Your Own Power (BYOP), המוזכר במסמך השימוע שלפיו צרכני חשמל גדולים משלבים מקורות ייצור עצמאיים בסמוך למתקניהם.

במודל זה, חוות השרתים יכולות לקבל חלק ניכר מהחשמל הדרוש להן ישירות ממתקן השבה סמוך, לצמצם את היקף החיבור הנדרש לרשת ולהתמודד טוב יותר עם מגבלות התשתית. עם זאת, נדרשים פתרונות גיבוי והסדרה מתאימה של החיבור והאספקה.

טובים השניים: הזדמנות כלכלית ותשתיתית

ההזדמנות אינה מסתכמת רק בחיסכון בחשמל. שילוב חוות שרתים עם מתקני השבה עשוי לשפר את התשואה על ההשקעה במתקני הפסולת, לייצר מקורות הכנסה נוספים ולמשוך השקעות לתשתיות דיגיטליות מתקדמות.

עבור יזמים המתכננים מתקני השבת אנרגיה, כדאי לבחון כבר בשלבי התכנון הראשוניים אפשרות לשלב בין מתקן ההשבה לחוות שרתים, לרבות הקצאת שטחים, תשתיות חשמל, מערכות הולכת חום ומודלים מסחריים מתאימים.

ישראל יכולה להפוך שני אתגרי תשתית להזדמנות כלכלית אחת: לצמצם את היקפי הטמנת הפסולת, ובמקביל לספק חלק מצורכי האנרגיה של תעשיית הבינה המלאכותית באמצעות חשמל וחום המופקים ממנה.

אם החזון יתממש, עשויים לפעול לצד חוות השרתים המתקדמות ביותר בישראל גם מתקני השבה ההופכים את הפסולת הביתית שלנו לאנרגיה, וכך הפסולת של היום תהפוך לאנרגיה שתניע את הכלכלה של המחר.

את המאמר כתב ליאור שמואלי, מנכ"ל EcoFinance - פירמת הייעוץ המובילה בתחום כלכלת אנרגיה וסביבה.