דמיינו את המסע שהפסולת שלנו עוברת מדי יום: שקיות האשפה יוצאות מהבית, נאספות לרכב דחס ומשונעות, לעיתים למרחק של עשרות קילומטרים, עד שהן מגיעות לאתר הטמנה מרוחק.

כל קילומטר כרוך בכסף, ובכל שנה המחיר עולה: היטל ההטמנה והדלק מתייקרים ואתרי הפסולת מתמעטים. בסופו של דבר מתברר שפעולה שנראית על פניו פשוטה, היא למעשה מערכת מורכבת, מסורבלת ויקרה, שאינה מצליחה לעמוד בקצב ייצור הפסולת בישראל. ובינתיים ההטמנה מזהמת מקורות מים וקרקע, גורמת לפליטת חומרים מזהמים וגזי חממה, גובה משאבים ציבוריים ומכבידה על יוקר המחיה.

זה שנים מחקרי מוסד שמואל נאמן בהובלת פרופ’ אופירה אילון מציעים מסגרת מדיניות חלופית לניהול פסולת בישראל: מעבר מהתמקדות בטיפול ובהטמנה למדיניות מניעה במקור, צמצום שיטתי של היקפי ההטמנה, וקידום פתרונות ההופכים את תחום הפסולת מנטל תקציבי לתשתית התומכת בצמיחה כלכלית וקיימות.

כדי לפעול, לקבל החלטות ולקבוע מדיניות אפקטיבית חייבים קודם כול להבין מהו המצב הקיים. כאן נכנס לתמונה מדד הפסולת, דשבורד אינטראקטיבי שמציע תמונת מצב מקיפה של מה שקורה באוניברסיטאות, בחברות, וגם במסדרונות הכנסת. קישור למדד הפסולת בסוף הכתבה.

המדד מציג נתונים על מחקר אקדמי, הכשרת כוח אדם אקדמי שמסייע בפיתוח טכנולוגיות והטמעת ידע מדעי בתהליכי קבלת החלטות, מידע על פטנטים, חברות סטארט-אפ, מענקי מחקר ודיוני מדיניות – ומניח אותם זה לצד זה. כי רק כשמחברים את הפאזל, מתקבלת תמונה מלאה שמאפשרת להבין לאן אנחנו הולכים ואיפה אנחנו באמת עומדים.

כתבות רלוונטיות:

1. הלמ"ס: כמות הפסולת העירונית עלתה; שיעור המיחזור ירד, 26.1.2026
2. כולם בעד רפורמה בענף הפסולת, אך חלוקים על המתווה, 13.1.2026
3. הרפורמה בענף הפסולת חוזרת שוב, הפעם כהצעת חוק פרטית, 17.12.2025
4. מפל"ס 2024: ירידה משמעותית במיחזור של פסולת עירונית, 10.9.2025
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

מדד הפסולת: מתקדמים, אבל יש עוד דרך

אז מה רואים במדד הפסולת? ראשית, המדד מצביע על מגמת עלייה במספר הפרסומים המדעיים בישראל בתחום הפסולת. כל זה בזכות החוקרים והחוקרות באקדמיה שמייצרים ידע ומפרסמים מאמרים אקדמיים.

אולם, כשמשווים את הנתונים למדינות כמו פורטוגל, סינגפור ואירלנד מתגלה פער ניכר: ישראל אמנם פעילה, אך השפעתה האקדמית והיקף ציטוטי המחקרים בתחום הטיפול בפסולת נמוכים יחסית.

בזירה המקומית מתגלה ריכוז של ידע: כ־75% מהתזות שנכתבו בתחום בעשור האחרון היו של חוקרים מ-4 אוניברסיטאות – אוניברסיטת בן־גוריון (27%) ואחריה הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה.

בתחום החדשנות היישומית אפשר לראות לפי המדד שמאז שנת 2002 הוקמו בישראל 121 חברות סטארט-אפ הפועלות בתחום הפסולת. כלומר, בממוצע הוקמו כ-5 חברות חדשות בשנה, עם שיאים בולטים בשנת 2020 ו־2022.

עם זאת, נתוני הקניין הרוחני מספרים סיפור זהיר יותר: היקף הפטנטים בתחום הפסולת בישראל נותר נמוך בהשוואה למגמות העולמיות, מה שמרמז על פער בין פעילות יזמית ערה לבין מיסוד, הבשלה והגנה טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

עוד נתון חשוב שמציג המדד הוא הזיקה בין ידע למדיניות. ניתוח הדיונים בוועדות הכנסת בנושאי פסולת מראה פעילות פרלמנטרית תנודתית, עם שיאים במספר דיוני הוועדות בשנת 2010, 2012 ו־2018 – מגמה התואמת את מועדי החקיקה בתחום הפסולת בישראל (הרחבת חוק הפיקדון, יישום חוק האריזות, והצגת התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת סביבה, בהתאמה). התמונה העולה מהנתונים מראה שגם כשהידע מצטבר והבעיה מחריפה, התרגום לרפורמות מבניות ולמדיניות עקבית וארוכת טווח נותר חלקי.

תשתית חיונית לקבלת החלטות

מדד הפסולת של מוסד שמואל נאמן, שהוא חלק בלתי נפרד מהמחקרים הנערכים בתחום, מספק תשתית חיונית לקבלת החלטות מבוססות נתונים, ומחדד את הפער בין פוטנציאל החדשנות והידע המחקרי לבין היישום בפועל.

אם ישראל מבקשת לצמצם את היקפי הפסולת, לקדם פתרונות חלופיים להטמנה, להקל את הנטל הכלכלי המוטל על הרשויות המקומיות ולהפוך פסולת למשאב כלכלי וסביבתי, נדרש שינוי עומק המבוסס על חיבור הדוק ומתמשך בין אקדמיה, רגולציה ושלטון מקומי, השקעה ייעודית ממוקדת במחקר יישומי, ויצירת תמריצים שיתרגמו ידע ליישום בשטח.

בסופו של דבר, פסולת אינה רק תוצר לוואי של צריכה, אלא מראה ליכולת המשק לנהל את מחזורי הייצור והצריכה שלו. הנתונים מצביעים על כך שהפוטנציאל למעבר למדיניות מתקדמת בהחלט כבר קיים.

השאלה המכרעת שנותרה היא איך לממש את הפוטנציאל הזה: האם נמשיך לראות במדיניות ההטמנה פתרון שהוא ברירת מחדל או שנאמץ מדיניות מושכלת ההופכת את ניהול הפסולת מתגובה לבעיה למנוף כלכלי, חברתי וסביבתי בר־קיימה.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. מדד הפסולת, מוסד שמואל נאמן

------

את המאמר כתבה פרופ’ אופירה אילון, ראשת תחום אנרגיה וסביבה, במוסד שמואל נאמן.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת