עמותת "צלול" ושני תושבי עכו הגישו תביעה ייצוגית בדרישה לחייב את החברות שמחזיקות במתחם תעשיות אלקטרוכימיות ליד חוף עכו לשקם את הקרקעות המזוהמות במקום והלפסיק את דליפת המזהמים לים. החברות רכשו את המתחם בשנת 2011, לאחר שהפעילות המזהמת במקום הופסקה שנים קודם לכן.
כמו כן, התובעים מבקשים פיצויים בהיקף של מאות מיליוני ₪ בגין הנזק שנגרם למי התהום, לחוף ולים כמערכת אקולוגית ובגין פגיעה באוטונומיה בשל צריכת כספית.
כתבות רלוונטיות:
לדברי התובעים, מתחם תעשיות אלקטרוכימיות בעכו הוא אחד האתרים המזוהמים בארץ.
מקור הזיהום הוא מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, שהוקם בשנות ה־50 ושימש לייצור פולימרים סינתטיים, חומרי הדברה וחומרים נוספים. חברת תעשיות אלקטרוכימיות כבר פורקה ואיננה, אך בשנת 2011 רכשה חברת דלק ים מעגן את קרקעות המפעל באמצעות חברת קונטק מדיקל ויז'ן בע"מ, שבינתיים שינתה את שמה לסנה קונסלטינג.
מכתב התביעה עולה כי מדי יום המתחם פולט לסביבתו כספית וחומרים רעילים נוספים וגורם נזק מתמשך לשירותי המערכת החופית ושירותי המערכת הימית. זיהום הקרקע חודר למי התהום, ומשם זורמים למי הים, לדגים וליצורים החיים ומסבים פגיעה חמורה לסביבה, למערכות האקולוגיות, לאדם ולרווחתו. החומרים המסוכנים נקלטים גם בדגה שנאכלת על ידי תושבי עכו והסביבה והמבקרים בעיר. כך לפי כתב התביעה.
התובעים טוענים כי החברות שרכשו את המתחם ידעו היטב שהן רוכשות קרקע מזוהמת באופן חמור ב"חומרים מסוכנים ללא בקרה בהיקף מהותי", וכי כך עולה מהסכם רכישת הקרקע.
לדבריהם, החברות לקחו על עצמן אחריות בלעדית לטיפול בחומרים המסוכנים ובקרקע המזוהמת והיו צריכות לכל הפחות לצפות שהזיהום החמור יגלוש מתחומי המתחם למי התהום הרדודים בחוף ולמקרקעין הסמוכים בסביבה החופית, ומשם לים.
לפי כתב התביעה, המפגעים כתוצאה מזליגת הזיהום מהמתחם לסביבה החופית הסמוכה רבים, חמורים ומתועדים. ממצאי הניטור הלאומי, החל משנת 2004, מצאו מגמת עלייה של ריכוזי כספית במספר מיני דגי מאכל מצפון מפרץ חיפה, שהיו גבוהים באופן משמעותי מהריכוזים באותם מיני דגים מאזורים אחרים לאורך החוף.
כמו כן התגלו ריכוזי כספית חריגים במאקרו-אצות, בפלנקטון וביצורי ים נוספים באזור עכו. ב־2015 החל מחקר במימון ממשלתי לזיהוי הסיבות לעליית ריכוזי הכספית בדגים, שמצא ריכוזים גבוהים של כספית במי תהום רדודים בחוף תעשיות אלקטרוכימיות כתוצאה מדליפה של כספית מתת-הקרקע אל החוף ואל הים.
בדו"ח הניטור הלאומי לשנים 2014-2013 צוין כי הריכוזים שנמצאו חורגים פי 13 עד 28 מהתקן ביחס למי השתייה בישראל.
לפי כתב התביעה, במסגרת סקר קרקע שנערך בשנת 2014 על ידי חברת אל.די.די בשטח מתחם תעשיות אלקטרוכימיות, נלקחו 445 דגימות קרקע בהן נמצאו ריכוזי זיהום גבוהים. מבצעי הסקר העריכו את כמות הקרקע המזוהמת בין 140-260 אלף מ"ק.
לאחר מכן, בשנת 2016, נערך סקר קרקע נוסף וסקר גזי קרקע, סקר מי תהום ובדיקות מי הים הסמוך לחוף. ממצאי החקירה העידו שמדובר בזיהום חמור, הן בקרקע והן במי התהום, וכי הזיהום מתנקז אל הים. בין הממצאים ריכוזים חריגים של ארסן, כספית, ויניל כלוריד ודיכלורואתן.
אלא שלפי כתב התביעה, החברות שרכשו את המתחם בשנת 2011 לא נקטו בצעדים למניעת הנזקים מזליגת הזיהום. התובעים מאשימים את החברות בעיכובים וסחבת בביצוע הבדיקות הנדרשות לבירור מידת הזיהום והיקפו, וכתוצאה מכך גם לעיכובים בטיפול במפגעים ובזיהום. עד היום לא החלו החברות לפעול לניקוי הקרקע בפועל, על אף שמאז הרכישה חלפו כבר כשמונה שנים.
התובעים מבקשים מבית המשפט להצהיר כי על החברות בעלות הקרקע למנוע את הזיהום ולהגיש לבית המשפט תוכנית למניעת הזיהום, תוך חיוב החברות בכל עלויות השיקום.
בנוסף, התובעים מבקשים פיצוי כספי בדלקמן:
כתב התביעה הוגש על ידי עמותת צלול ושני אזרחים המיוצגים על ידי עורכי הדין חיה ארז, אוהד רוזן, וחגי קלעי, וכן על ידי עו"ד ג'מילה הרדל ואכים מעמותת אזרחים למען הסביבה.
מחברת ים מעגן נמסר בתגובה: "חברת ים מעגן רכשה מהמדינה את השטח המדובר כשהוא מזוהם, לאחר הזנחה והפקרה של עשרות שנים. כחלק מרכישת הקרקע מקדמת ים מעגן שורה של פעולות בהשקעה של מליוני שקלים, על מנת לנקות את השטח, ולהשיבו למצב הראוי לפיתוח. חשוב לזכור שחברת ים-מעגן היא הפתרון לזיהום הקרקע שנמשך במשך עשרות שנים, והיא עומדת בכל התחייבויותיה. החברה פועלת בתיאום מלא עם הרשויות, על פי כל ההנחיות שניתנו, על מנת להשלים בהקדם את ניקוי הקרקע ולאפשר את פיתוחה בהתאם לתוכניות הקיימות."
--------
מסמכים רלוונטיים: