הרפורמה ברישוי עסקים לקראת קריאה ראשונה
היום צפויה הרפורמה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת. אם היא תעבור, סמכויות המשרד להגנת הסביבה בקביעת תנאים ברישיונות עסק ובניסוח מפרטים אחידים יצטמצמו
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 02/9/2021

לפני כשבוע המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הצליח לרכך את הרפורמה ברישוי עסקים שצפויה לצמצם את סמכויותיו, אך מטיוטת הרפורמה הסופית שתעלה היום להצבעה ראשונה בכנסת לא ברור אם היא אכן רוככה. הרפורמה המוצעת נמצאת בטיוטת חוק ההסדרים שמבקשים להעביר עם תקציב המדינה.

על פי הרפורמה, תוקם ועדה לאסדרת רישוי עסקים אשר תפקידה יהיה לפרסם מפרטים אחידים – זאת במקום משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם המשרד להגנת הסביבה. לוועדה גם תהיה אפשרות לשנות או לבטל תנאים ברישיון עסק שנקבעו על ידי משרדי ממשלה. כמו כן, במסגרת הרפורמה תוגבל האפשרות להכניס שינויים תכופים בדרישות הרישיון, לקבוע תנאים שלא במפרט אחיד ועוד.

הארגונים הירוקים מתנגדים לרפורמה המדוברת ומזהירים כי יפנו לבג"ץ. גם עמדתו של המשרד להגנת הסביבה לא ברורה, בתחילה הביע התנגדות לרפורמה, אך לאחר מכן השרה להגנ"ס אישרה אותו יחד עם יתר שרי הממשלה. לא נופתע לגלות שמרחב התימרון הפוליטי שבידי השרה להגנת הסביבה והמשרד עצמו לא מאפשרים להם להביע התנגדות, בינתיים במשרד טענו לפני שבוע כי הצליחו לרכך את החוק – אך כאמור לא ברור עם הנוסח האחרון שעלה להצבעה, כולל את השינויים שהמשרד ציין.


כתבות רלוונטיות:

  1. המשרד להגנ"ס הצליח לרכך את השינוי ברישוי עסקים, 24.8.2021
  2. השרה להגנ"ס אישרה את השינוי ברישוי עסקים, 12.8.2021
  3. חוק נימבי חוזר, 26.7.2021
  4. רישוי סביבתי משולב ייכנס לחוק ההסדרים, 15.7.2021
  5. מידע נוסף על רישוי עסקים | Infospot

המטרה: להקל על בעלי עסקים בישראל

החוק המוצע נועד להקל על יזמים ובעלי עסקים בישראל להתמודד עם עומס הדרישות בתהליך קבלת רישיון העסק, כך לפי מנסחיו. המטרה היא ליצור סנכרון בין דרישות הרישוי של כל משרד ממשלתי רלוונטי ולגרום להסתכלות מתכללת על המפרט האחיד כולו. שאיפה נוספת היא לצמצם את אי הוודאות לעסקים וחוסר הבהירות של הדרישות מהם ברישיון העסק.

בטיוטת החוק נטען גם כי כיום אין למשרד ממשלתי תמריץ לבחון את ההשפעות הרוחביות על המשק ואת העלויות שדרישותיו משיתות על העסק בפרט, גם כאשר דרישות אלו נועדו למנוע תרחישי סיכון עם סבירות או חומרה נמוכות. כמו כן, נותני האישור אינם בקיאים בעולם העסקי ולכן אינם מבינים את ההשפעות של הדרישות על בעלי העסקים.

אם כן, המנגנון המוצע, של הדיון במסגרת הוועדה לאסדרה, מבקש לפתור זאת על ידי דיון מעמיק, הנגשת המידע הרלוונטי, המקצועי והעסקי והתייחסות להיבטים השונים ששלובים ברישוי עסק, לרבות ההיבטים הכלכליים - אשר יגובשו להצעה שתובא לשר הממונה על רשות האסדרה.

בהצעת החוק מובהר כי האחריות על התנאים חדשים במפרטים אחידים שאינם קיימים בחוק תהיה של השר הממונה על הרגולציה ולא של המשרד הממשלתי שעד כה היה מנסח את המפרט. כלומר, הסמכות נלקחת יחד עם האחריות בניגוד לחשש שהביע המשרד להגנ"ס בעניין.

ועדת שרים תכריע במקרה של מחלוקת על מפרט אחיד

מי שיהיה אחראי לניסוח מפרטים אחידים הוא השר הממונה על רשות האסדרה, שיקבל ייעוץ מוועדת האסדרה שתקום.

לפי טיוטת החוק, השר יודיע למשרד הממשלתי הרלוונטי לנושא לפני שיפרסם מפרט אחיד. אם המשרד יתנגד לתנאי המפרט הוא יוכל להגיש הצעה חלופית ומי שיכריע בין ההצעות תהיה ועדת שרים ממשלתית שתוקם לצורך זה. במקרה של מחלוקת, ככל שלא תתקבל החלטה לגבי החלופה המועדפת על ידי הממשלה בתוך 90 יום, תתקבל אוטומטית ההצעה של המשרד הממשלתי הרלוונטי – גם של המשרד להגנ"ס – ולא של שר הרגולציה. מדובר בריכוך ביחס להצעת החוק המקורית שהמשרד להגנ"ס הצליח להשיג.

שינוי תנאי ברישיון עסק

אחת הסמכויות שתהיה לוועדת האסדרה שתקום היא לשנות או לבטל תנאים ברישיון עסק שנקבעו על ידי נותני אישור ובהם המשרד להגנ"ס.

ככל שהוועדה תניח שהתנאי חריג , תהיה לה זכות לפנות למשרד שקבע אותו ולבקש שינמק אותו. לאחר בחינת הנימוק היא תורשה לבטל את התנאי. גם כאן האחריות הנובעת מביטול התנאי תוטל על הוועדה ולא על משרדי הממשלה ו/או המשרד להגנ"ס.

מתי שינוי במפרט אחיד ייכנס לתוקף?

לפי טיוטת החוק, הזמן שבו שינוי במפרט אחיד ייכנס לתוקף יהיה בחלוף 3 שנים או מתום תקופת הרישיון, זאת לפי המאוחר מביניהם ולא המוקדם מביניהם – כפי שנהוג כיום.

רק בשבוע שעבר המשרד להגנ"ס הודיע כי הצליח להגיע לסיכום גם בעניין זה, לפיו השינוי במפרט האחיד ייכנס לתוקף לפי המועד המוקדם מבין השניים ולא המאוחר, אך מעיון בטיוטה העדכנית ביותר נראה שהסיכום הזה לא נכנס בפועל.

ארגוני סביבה מנסים למנוע את העברת הרפורמה

ארגוני סביבה רבים הביעו התנגדות פומבית לרפורמות המוצעות במסגרת חוק ההסדרים, בהם רפורמת רישוי עסקים והקמת רשות הרגולציה.

במכתב ששלח ארגון אדם טבע ודין לשרי הממשלה נכתב כי 'חוק יסודות האסדרה' מפקיע בצורה גורפת את הסמכויות המצויות בידי משרדי הממשלה השונים האחראים, כל אחד בתחומו, על תהליכים תלויי רגולציה.

בארגון הוסיפו כי לרשות הרגולטורית שרוצים להקים ואמורה לשמש מעין 'רגולטור על' תהיה שליטה מוחלטת בתהליכים רבים המבוצעים במשק על חשבון משרדי הממשלה המקצועיים, שצברו מומחיות וידע בתחומם במשך שנים, וכי דבר זה מצביע על חוסר אמון שיש לממשלה בעצמה.

הארגון מתח ביקורת גם על הניסיון להעביר את החוק במסגרת חוק ההסדרים במהירות ולא בתהליך חקיקה רגיל, וכן על כך שהרשות לרגולציה צפויה להוסיף לבירוקרטיה שהקמתה כביכול אמורה למנוע.

מטרה נוספת של הרפורמות הצפויות, שנגדן יוצא ארגון אדם טבע ודין, היא מה שנקרא "ריסון הרגולציה". בהתאם לעיקרון זה מוצע לאסור על משרדי הממשלה, ובהם המשרד להגנ"ס, לקדם חקיקת משנה (תקנות). בהקשר זה, ארגון אדם טבע ודין טוען כי איסור זה על קידום חקיקה משנית ללא הגבלת תוקפו, משמעו כבילת שיקול הדעת של המשרד הממשלתי המקצועי וריקון מתוכן של סמכותו.

האיסור גם פוגע באינטרס הציבורי, לפי הארגון, מפני שהוא שאי פרסום תקנות יכולות לפגוע בסביבה וכתוצאה מכך - בבריאותו. הפחתת הנטל הרגולטורי צפוי לשרת בעלי אינטרסים כלכליים צרים על חשבון הציבור, וזה חמור במיוחד בתקופה זו משום שבמשך כ-3 שנים לא הייתה עבודה סדירה בממשלה.

בתוך כך, פורסמה פנייה בהולה שקראה להתנגד להקמת רשות רגולציה במסגרת חוק ההסדרים גם מצד ארגונים סביבתיים נוספים. המכתב נשלח לשדולת האקלים וחתומים עליו הארגונים אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, צלול, מנקים את המפרץ, קשת מהר הנגב, שינוי כיוון, הרשת הירוקה, מאבק 2020, עמותת קשת, אל"ס – אזרחים למען הסביבה, הורים למען האקלים ושומרי הבית.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. טיוטת חוק ההסדרים