אירועי אקלים חריגים, ברחבי העולם ובישראל, מתגברים הן בעוצמתם והן בתדירותם, בעקבות תופעת שינוי האקלים. לכן לקראת החורף הקרוב גוברים החששות מהצפות כתוצאה מאירועי גשם חריגים ובעיות ניקוז – והמשרד להגנת הסביבה קורא לרשויות המקומיות שעל חוף הים לנקות ולתחזק את מערכות הניקוז במטרה למנוע הצפות.
בנוסף להתגברות אירועי הגשם החריגים, כל כביש, מדרכה או מבנה חדש שנבנה, מצמצם את האזורים הפתוחים בהם מי גשם יכולים לחלחל ומגדיל את כמות המים הזורמת לניקוז. כך שמדי שנה, גם הבנייה תורמת להגדלת כמויות המים במערכות ניקוז העירוני.
מלבד החשש מהצפות, קיים גם חשש מזיהום הנחלים והים בפסולת. במהלך הקיץ מצטברות כמויות גדולות של פסולת, לרבות שמנים ונוזלים עכורים, חיידקים, הפרשות בעלי חיים ומים עומדים במערכות הניקוז העירוניות או השטחים הסמוכים אליהם שנסחפים עם הגשמים הראשונים למערכות הניקוז ומשם לנחלים ולים.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, כמות מי הנגר העילי עשויה לגבור בעונות הגשמים הקרובות עקב שינויי האקלים והתחזיות להתגברות אירועי גשם חריגים גם בישראל.
באירוע גשם חריג, כאשר יורדת כמות גדולה של גשם בתוך זמן קצר, יותר מי גשמים זורמים לניקוז במקום לחלחל בקרקע. במקרים קיצוניים יכול גשם חזק לגרום לאירוע הצפה כמו שקרה בנחל הגעתון בנהריה לפני שנה (ושוב, אך בהיקף נמוך יותר בחורף האחרון) אשר גרמה לנזקים של כ-200 מיליון ₪ ואף גבתה חיי אדם.
לצד אירועי הגשם החריגים, יש בעיה נוספת שעלולה לגרום להצפה ולהובלת פסולת מזוהמת לים, והיא הבנייה העירונית. ככל שהיא מכסה שטח גדול יותר בבטון ובאספלט ומותירה פחות קרקע טבעית חשופה, יש יותר מי גשם שלא מחלחלים למי התהום ובמקום זאת זורמים למערכות הניקוז העירוניות, שבחלקן מובילות לחופי הים.
בחופי הים התיכון ובחופי אילת יש כ-166 צינורות ניקוז עירוניים של מי נגר עילי, שמובילים לחוף הים במרחק קטן ביותר מקו המים. מי נגר עילי הם מי גשמים שלא מחלחלים לקרקע וזורמים על פני השטח ואל תוך מערכות ניקוז עירוניות.
במקומות רבים, יש צורך להרחיב ולחדש את מערכות הניקוז הישנות, להתאים אותם לספיקות זרימת מים גבוהות יותר ולהתקין בהם מסננים ואמצעים למניעת זרימת פסולת.
דוח ניטור לאומי לפסולת ימית מצא שבקרקעית הים סמוך לחוף (10-30 מטר עומק מים), נמצאה עלייה בכמות הפסולת בעונת החורף בהשוואה לקיץ. העלייה נובעת, ככל הנראה, מזרימת הפסולת דרך מערכות הניקוז העירוניות בתקופת הגשמים.
כדי להתמודד עם השלכות משבר האקלים הוקמה מינהלת המאגדת 35 גופים בהם משרדים ממשלתיים, שלטון מקומי, אקדמיה וארגונים אזרחיים והיא אחראית בין היתר על גיבוש אסטרטגיית היערכות לאומית לשינויי אקלים ומתן המלצות ליישום בשנים הקרובות.
בהתאם לכך, באפריל האחרון היא פרסמה מסמך המלצות מקיף שכלל המלצה על הקצאת 1.7 מיליארד ₪ לטובת הפרדת מערכות הנגר ממערכות הביוב העירוניות, התאמת מערכות הנגר והניקוז לאירועי אקלים ומיפוי תוכניות אב לניקוז במעלה האגן, למניעת הצפות בערי מישור החוף. למיטב ידיעתנו התקציב טרם אושר על ידי הממשלה עד כה.
המשרד להגנ"ס קורא לרשויות החוף לדאוג לסילוק הפסולת שהצטברה בקולטנים, בצנרת ובתעלות הניקוז העירוניות, כדי למנוע מהן לזרום לים עם הגשמים הראשונים. כמו כן, המשרד קורא לרשויות לערוך בדיקות מקיפות בתעלות הניקוז ובתחנות השאיבה, ולפעול להתקנת מערכות סינון קבועות לאיסוף פסולת ממערכות הניקוז.
בתוך כך, המשרד הודיע כי ימשיך לסייע לאותן רשויות במימון הקמת תשתיות למניעת הגעת פסולת לחופים ממערכות הניקוז במסגרת תוכנית "חוף נקי".
המשרד להגנ"ס פרסם מסמך הנחיות לתחזוקת נקזים עירוניים המזרימים את מי הגשמים הנאספים במערכות האיסוף העירוניות לחוף הים.
המשרד דורש לתכנן את מיקום פתח צינור הניקוז בחוף הים בדגש על צמצום המפגע הסביבתי באמצעות: צמצום מספר פתחי ניקוז בחופים, העדפת מיקום עם פוטנציאל נזק מופחת, הרחקת מיקום הנקז מקו החוף, צמצום פגיעת הזרימה ברצועת החוף, טיפול חזותי בנקז, הימנעות מבניית משטחם קשיחים בחזית מוצא לים, חיבור הנקז לתחנת שאיבה לביוב בקיץ והתקנת אמצעים לאיסוף פסולת ועוד.
כמו כן מציב המשרד דרישות בהקמת הנקז, במסגרת היתר בנייה, ובתחזוקתו הכוללות: מניעת חיבורים פיראטיים ותחזוקת רצועת החול במהלך עונת הגשמים.
ככלל, מכיוון שהים (והנחלים) הם המקום הנמוך ביותר, לא ניתן למנוע זרימת מי גשם למערכות ניקוז שמובילות לנחלים ולים, אך ניתן לצמצם את כמות המים שזורמים לים ולהגדיל את כמות המים שמחלחלים למי התהום. כך מרוויחים פעמיים: גם מונעים את זיהום הים וגם מגדילים את כמות המים הזמינים לשאיבה ממי התהום – כמי שתייה.
הצעד החשוב ביותר לצמצום כמות המים שזורמת בנקזים היא תכנון עירוני נכון שמשאיר שטחי קרקע חשופים לחלחול מי גשמים, שמביא בחשבון גם אירועי קיצון של גשם חזק.
---
מסמכים רלוונטיים: