רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) והשירות המטאורולוגי פרסמו דוח לתרחיש ייחוס לאומי לגלי חום, זאת כחלק מהיערכות ממשלתית לשינויי האקלים. התרחיש כולל בין היתר מידע על התקופות בשנה המועדות לגלי חום ועל האזורים הרגישים בארץ.
לפי תרחיש הייחוס, המתייחס לאירוע המוגדר כ"חמור סביר" ולא לאירועי קיצון, בחודשי הקיץ, בין יוני לספטמבר, יתכנו 2 גלי חום חמורים בחודש, שיימשכו 4-3 ימים ושבהם תשרור טמפרטורה של עד 49 מעלות. צריכת החשמל תעלה בשיא ב-10%, התמותה צפויה לעלות ב-8.5% מעל הממוצע, ממוצע האשפוז עקב מחלות לב וכלי דם יהיה גבוה ב15%-10% והסיכוי לשריפות יגבר.
בנוסף לכך, השירות המטארולוגי, עדכן לאחרונה את תרחיש הייחוס לארועי מזג אוויר קיצוני בישראל, שנכתב בשנת 2015. תרחיש זה עוסק בארועים של:
תרחישי ייחוס אמורים לתאר מצבים שעלולים להתרחב, ולשמש את משרדי הממשלה בהכנת תוכניתם להיערכות לשינוי האקלים. מי שאמורים לנסח את תרחישי הייחוס לשינוי האקלים הם המשרד להגנת הסביבה ורשות חירום לאומית (רח"ל), הפועלת במשרד הביטחון.
קישור לתרחישי הייחוס מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפי דוח תרחיש הייחוס שפורסם, אירוע של גל חום נמצא בשיאו במשך של כ-4-3 ימים, אך כולל בדרך כלל כשבוע ואף 10 ימים חמים מהממוצע. בגל חום תגיע הטמפרטורה במישור החוף ל-35 מעלות ויותר מ-50% לחות, בהרים ל-42 מעלות, בנגב ובעמקי הצפון ל-44 מעלות ובבקעת הירדן ובערבה ל-49 מעלות.
עוד לפי התרחיש, גל חום משפיע על אזורים נרחבים בארץ או על היקף אוכלוסייה גדול, גורם לשיבושים באורח החיים הסדיר במדינה ולנזקים כלכליים ניכרים, עד כדי פגיעה בחיי אדם. לכן יש להיערך לגלי חום מראש. הדבר תלוי במעורבות של מספר גופים ותיאום ביניהם לצורך צמצום הנזקים וחזרה מהירה לשגרה. תרחיש הייחוס מחייב את משרדי הממשלה, גופי התכנון והגופים האופרטיביים.
אירועי חירום, ביניהם אירועי קיצון הנובעים ממשבר האקלים, עלולים לסכן חיי אדם, לגרום לפגיעה קשה בכל אורחות החיים, בתשתיות לאומיות, ביכולות ביטחוניות ולפגום באופן משמעותי בחוסן הלאומי. כתוצאה מהתגברות אירועי האקלים בשנים האחרונות, גיבשו רח"ל והשירות המטאורולוגי תרחישי ייחוס למזג אוויר קיצון, כולל התרחיש הנוכחי לגלי חום.
לפי הערכת החברה הממשלתית 'נגה', מנהלת מערכת החשמל, גל חום גורם ל'שיא צריכה' שגבוה ב-10% מממוצע שיא הצריכה היומי. בנוסף, הסיכוי לשריפות ברחבי הארץ גובר – לא במהלך גל החום אלא בעקבותיו.
התמותה בעקבות גל חום יכולה להיות גבוהה ב-8.5% בממוצע החודשי הרגיל. בגילאי 70 ומעלה התמותה גבוהה ב-6% מהממוצע. גם ממוצע האשפוזים היומי עקב מחלות לב וכלי דם עולה בעת גל חום ב-15%-10% לעומת הממוצע היומי.
לפי רח"ל, ביוני 1942 ובאוגוסט 1881 התרחשו האירועים הקיצוניים ביותר שנמדדו מאז. בשרב ששרר ביוני 1942 נמדדו הטמפרטורות הגבוהות ביותר בארץ ובמספר מקומות בעמקי המזרח נמדדו למעלה מ- 50 מ"צ. באוגוסט 1881 נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בירושלים, למעלה מ- 44 מ"צ.
בשל תחזיות הארגון הבינלאומי IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים) לפיהן ההתחממות הגלובלית תימשך בעשורים הקרובים, נעשה בתרחיש הייחוס הנוכחי שימוש בערכים קרובים לערכים קיצוניים אלה.
ראש רח"ל במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יורם לרדו: "תרחיש הייחוס המופץ בימים אלה למשרדי הממשלה מציג את המשמעויות הנובעות מאירוע המוגדר כ-'חמור סביר'. התרחיש הינו מסמך מחייב ומהווה בסיס להיערכות משרדי הממשלה, גופי התכנון והגופים האופרטיביים. הוא מציג את התקופות בשנה המועדות לגלי חום, את התדירות הצפויה, את מפות החום, את טמפרטורות השיא הצפויות בכל נקודה בישראל ואת המשמעויות שאליהן יש להיערך- החל מעלייה בצריכת החשמל ובסיכון לשריפות ענק ועד לעלייה משמעותית בהיקפי התחלואה והתמותה".
---
מסמכים רלוונטיים: